"המודיעין חייב להיות קדימה לפני צה"ל", אמר ראש אמ"ן בתקופת מלחמת ששת הימים, אלוף אהרל'ה יריב, כפי שנכתב בספר "מר מודיעין". "המודיעין חייב להציף לצה"ל בעיות שעליו יהיה להתמודד עמן לאורך זמן... התחמושת של אמ"ן הן הידיעות, ידיעות זה לא רכושנו, אלא רכוש צה"ל, הן נועדו למסירה לצרכן ומהר. הן לא לצורך יוקרה". למלחת ששת הימים צה"ל התכונן וניצח, אך שש שנים אחר כך הגיע השבר הגדול במלחמת יום הכיפורים. קונספציה אחת שהוליכה שולל מערכות שלמות. מי מבטיח למדינת ישראל שזה לא יקרה מחר?
על רקע לקחי ועדת אגרנט והכשל המודיעיני החמור הוחלט להקים את מחלקת בקרה. חלק מטרות המחלקה הן לערוך בקרה שוטפת על עיקרי הערכת המודיעין, להעלות רעיונות נוספים בהערכת המודיעין ולהציף שאלות שאף אחד לא מעז לשאול. אך התחום שבזכותו הודבק באמ"ן לראש מחלקת בקרה הכינוי "הפרקליט של השטן" כולל הערכות עצמאיות על בסיס מודיעין שמציגות את ההיפך הגמור ממה שאמ"ן מעריך תוך כדי הרכבת תרחישים קיצוניים וביקורת על התהליך שביצעו באמ"ן.
מפקד מחלקת הבקרה באמ"ן, אלוף-משנה א', נכנס לתפקידו הרגיש בשלהי 2010, לפני הטלטלה במזרח התיכון. השאלה המרכזית שעמדה מול עיניו הייתה: "אז מה עושים עכשיו?". האיומים היו מוכרים, אבל המציאות השתנתה ככל שחלף הזמן במצרים, לוב, סוריה ובמדינות נוספות. "השאלה המרכזית הייתה איך אני מביא תועלת", נזכר אל"מ א' ביום כניסתו לתפקיד. "איך אני מסייע לאנשים לטעות פחות. מהר מאוד אתה מוצא את עצמך מתמודד מול חברים שלך".
שיטת ה"איפכא מסתברא" והחשש מ"זאב, זאב"
אחד הכלים בהם עושה המחלקה שימוש כדי להקשות על המערכת ולראות את התמונה המלאה, תוך כדי בחינה של פרטים ומידע שהמערכת נוטה להתעלם מהם, הוא "איפכא מסתברא". "זו שיטה לעזור לאנשים למתוח את המחשבה שלהם", מסביר אל"מ א' כשהוא יושב בלשכתו מוקף בספרים ותמונות של בני משפחתו כיאה ללשכת קצין העובד מסביב לשעון. "השיטה באה להציג דעה הפוכה ממה שחושבים עכשיו. צריך להיזהר מכלל ה'זאב זאב'. לכן, עושים את זה יחסית מעט".
טראומת מלחמת יום הכיפורים והכשל המודיעיני נלמדים היטב בכל קורס באגף המודיעין. הספר "לקחי 1974" נמצא כמעט בכל חדר במחלקת בקרה, אך אנשי המחלקה גם מבינים היטב שללא קשב פיקודי וגיבוי מצדו של ראש אמ"ן, אלוף אביב כוכבי, עבודתם לא תהיה יעילה ואפקטיבית. תפקידו העיקרי של אל"מ א' הוא להביא את העמיתים שלו באמ"ן למצב שיבדקו מדי פעם אם הם טועים.
במציאות המתהווה היום במזרח התיכון יש קושי לצפות את המהלכים הבאים. בדיוק כמו השאלה אודות גורלו של נשיא סוריה, בשאר אסד. היו גורמים במערכת הביטחון, בהם שר הביטחון לשעבר אהוד ברק, שהעריכו כי אסד יחזיק מעמד במשך חודשים ספורים עד שנה. אותם גורמים התבדו. האחריות להערכה שגויה, טוען אל"מ א', תתחלק בין כל מפקדי אמ"ן. "אני מאוד מנסה לצמצם את העניין הזה", הוא מסביר. "התפקיד שלי הוא לעזור לאנשים, גם לראש אמ"ן, לצמצם את הטעויות האלה. יחד עם זאת, אני מרגיש שותף מלא לעשייה באמ"ן".
ב-73' היה זה יונה בנדמן, ראש ענף 6 (מצרים) בחטיבת המחקר, שהצליח לגרום לגוף גדול כמו אמ"ן להאמין שהסבירות למלחמה נמוכה. למרות הניסיון לעודד הטלת ספקות, באמ"ן עדיין מרחפת השאלה אם זה עלול לקרות גם מחר. "אני לא אחראי על תהליך הטלת הספק באמ"ן. אני לא אמור להיות היחידי שחושב אחרת ומעביר ביקורת", מסביר אל"מ א' ונראה כמי שמבועת מעצם המחשבה שאירוע שכזה יתרחש במשמרתו. "בסוף, זו אחריות של כל אחד מאתנו. אנחנו רחוקים מלהיות מושלמים. אנחנו לא מושלמים, אבל משתדלים יותר".
סימני קריאה במקום סימני שאלה
כיום, נוהג אלוף כוכבי לדבר בפורומים סגורים על דרכי ההתמודדות עם מצב בו איש מודיעין מרגיש בטוח שעצמו. הוא מזכיר את הקצין הגרמני, הברון מינכהאוזן, שהיה ידוע כגוזמאי כל הזמנים. באותה נשימה, הוא מספר את רגע ההיחלצות מביצה בעזרת משיכת שיערו של הברון. כוכבי, שמבין היטב את המתח שנוצר סביב "הפרקליט של השטן", אמר לאחרונה בכנס סגור לבכירי אמ"ן כי הוא מעודד את תהליכי מחלקת בקרה כדי להעביר מסר לראשי זירות שונות במחקר.
בשנת 2007 ייחסו כלי התקשורת הזרים את תקיפת הכור הגרעיני בסוריה לחיל האוויר הישראלי. בשנת 2008 חיסולו של ראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, בדמשק יוחס על פי פרסומים זרים למוסד ומאוחר יותר יוחסה לישראל גם תקיפת משלוחי נשק מסוריה לחיזבאללה. המציאות הדינאמית מחייבת את אמ"ן להעריך את התגובות ופני העתיד.
שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון כתב בספרו "דרך ארוכה קצרה", על ימיו כראש אמ"ן על רקע לקחי כישלון המודיעין במלחמת יום הכיפורים. "כל מה שעשיתי באותן שנים הוא להוסיף עוד סימן שאלה ועוד סימן שאלה... סירבתי לטאטא מתחת לשטיח. בזמן שאחרים עיגלו פינות ותרצו תירוצים וניסו להתאים את המודיעין לרוח הקברניטים והזמן, אני עמדתי על כך שלא נזייף, שנראה את הדברים כפי שהינם".
גם בימים אלו, נדרש המודיעין להעריך את פני המציאות - ולא בהכרח בהקשר של מלחמה. "אין באמת את האיום המשמעותי שכולנו יושבים ואז אומרים 'הסורים על הגדרות'. כן או לא", אומר אל"מ א' ומביט בעיניו של קצין אבטחת המידע שחושש כי יפלוט פרט סודי. "אנחנו בסיטואציות מורכבות. אנו מתארים את מה שקורה סביבנו ומנסים להעריך לאן זה יכול ללכת. כן, היו אירועים שאנחנו הבאנו - וזה התפקיד שלנו. אחרי שניתחנו. זה חלק מהתפקיד. לא רק לשים סימני שאלה, אלא לעיתים גם סימני קריאה".
אלוף כוכבי המשיך במסורת של קודמו בתפקיד, אלוף (במיל') עמוס ידלין, בעידוד הבקרה בקרב קצינים זוטרים ואף בקרב חיילים שעוסקים באיסוף המידע ובמחקר. "האם ראש אמ"ן מקבל פניות מדרגים זוטרים? כן. זה מקובל. ואנחנו מעודדים את זה. מקובל שקצין יציג בדיון את דעתו ודעה אחרת. גם ישאלו אותו לא פעם אם מישהו ביחידה שלו חושב אחרת. לא פעם שניהם יגיעו ויציגו את דעתם או יכתבו מסמכים שונים. לא תמיד אוהבים את זה, אבל זה ערך".
ארגוני הטרור שהתפתחו בעשור האחרון, בדגש על סיני, רצועת עזה, לבנון וסוריה, מהווים אתגר משמעותי עבור אמ"ן שנדרש לייצר כלי איסוף וניתוח חדשים. "גם בעבר לא ידענו לספק 100% של מודיעין. אם ניקח מדרג של מדינה, כנופיה, פרסונה ופרט שמתארגן לחוליה (טרור) אנחנו לא יודעים להתמודד עם כל דבר", הוא מודה ומחמיא לעמיתיו במחקר ובאיסוף ש"באמת מסגלים שיטות חדשות". לדבריו, "אתה מנסה לא לומר מה יקרה, אלא לשרטט. הקושי הוא באמת לפתוח את הראש טיפה ולדמיין מה יכול לקרות שם. ראשית, כדי שלא נופתע מזה. אבל בעיקר כדי למנוע את הדבר הזה. זה האתגר הגדול. זה משהו חדש, אבל יש הצלחות".
כשאני מבקש ממנו לתת לי דוגמה מהמציאות למחקר מורכב מאוד, הוא בוחר לעסוק בג'יהאד העולמי, זה שפרוש בעיקר באזורי הגבול עם ישראל. "אלו אזורים שיוצאים מהם איומים רעים ומשמעותיים וגם כן יודעים להשיג יכולות מתקדמות. זו לא בעיה להשיג אותן. מעניין אותנו בעיקר איך הם מתהווים שם, בעיקר בגלל חלל של משילות. מישהו מנצל את זה. כשאתה מסתכל על הג'יהאדיסטים, חלקם מקומיים וחלקם מבחוץ. הם נתקלים בקושי לא פעם מול האוכלוסייה המקומית. האוכלוסייה הזו מחפשת את השגרה שלה. אתה מצליח להבין שהאוכלוסייה שמחפשת שגרה, דוחה אותם. פה יש פתח להזדמנות".
ציר הרשע? "לכל אחד יש את האינטרסים שלו"
יעקב עמידרור, מי שהיה ראש חטיבת המחקר באמ"ן, כתב בספרו "מודיעין הלכה למעשה", ש"כל המתיימר להעריך את הגיון האויב, נדון לכישלון. ההצלחה בתחום זה היא מקרית לחלוטין". אל"מ א' טוען כי אחד הספרים שהשפיעו עליו להבנת תפקידו הוא "קים" של רודיארד קיפלינג, רומן ריגול על המתיחות בין רוסיה ואנגליה במאה ה-19. "הספר מדבר על הניסיון של השונה להבין את האחר. זה ספר שקראתי אותו כמה פעמים. הוא מאוד רלוונטי לחשיבה אחרת. ומצד שני, זה מציג את המגבלות שלנו", הוא מספר ועל פניו מופיע חיוך. "באחד הקטעים מאמנים את קים בפן האנושי של הריגול. מלמדים אותו איך להתמודד עם בעיה. הוא מתבונן במקבץ יהלומים והחונך שלו אומר לו 'תתרכז, תשבור את זה בראש שלך'. זה כמו אצלנו - אתה מתבונן על זה ורואה יהלום ממש יפה. הספור הוא איך אתה לוקח את היהלום ומפרק אותו. אתה מתמודד עם משהו וטוב לך, אבל אתה חייב לקחת בחשבון שאתה פשוט טועה".
ברוב הלשכות של בכירי צה"ל מופיעות תמונות של נשיא איראן חסן רואחני, נשיא סוריה בשאר אסד ומזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה. מעל התמונות נכתב: "הציר הרדיקאלי". כשאני שואל אותו אם העובדה שהזרועות שלהם משולבות זו בזו מקלה על העבודה המודיעינית, הוא משיב: "קודם כל, צריך לומר שזו המשגה שלנו. 'ציר'. לכל אחד, מן הסתם, יש את המחויבויות שלו. את האינטרסים שלו. אני חושב ששאלה על 'הציר' מעלה את השאלה מה זה ציר בכלל". ראש מחלקת הבקרה נשמע לפתע כמי שמעריך שהציר נסדק באופן משמעותי. "מושגים הם טובים כל עוד הם משרתים את ההוויה", הוא מסביר אל"מ א'. "יכול להיות שהאילוצים לכל אחד מהגופים מעמידים את הציר הזה בספק. ראוי להסתכל בצורה כזו. לא בטוח שכולם ציר".
במלחמת לבנון השנייה פגע טיל סי-802 בספינת הטילים אח"י חנית ונהרגו ארבעה חיילים. נעשה בחיל הים תהליך חשיבה מקדים לאפשרות שהטיל הגיע לידי חיזבאללה, אבל התהליך לא הוביל את החיל להבנה שהוא אכן בזירה. היום אתה ער לתהליכים מהסוג הזה גם בחילות אחרים?
"האם יש מקומות שאני לא נמצא בהם? אני מניח שכן. הגוף הזה הוא איכותי, אבל קטן מאוד. הוא צריך להגיע לנקודות הקריטיות. אנשי חיל הים יודעים למצוא אותי".
בקרוב מאוד ישיק אמ"ן טאבלט מוצפן שיספק מודיעין. זה קורה בגלל המציאות המשתנה והיקף המודיעין?
"אני חושב שמה שמאפיין את המודיעין ומלווה אותנו מאז המודיעין מודרני הוא הנגשת המודיעין. זה מה שמלווה את אמ"ן בשנים האחרונות. לא רק איזה מודיעין, אלא איפה הוא נמצא. שכל משתמש יקבל את מה שצריך ואת מה שרלוונטי. זה גם קשור לאיך אנחנו ניגשים למודיעין, מה אנחנו לוקחים מהעבר וממשיכים אתו. תעלומות חברתיות, ממשלות נופלות ומשטרים קורסים. אתה צריך להכיר את המגבלות של העניין. עצם ההימור של מה ניתן להסביר ומה לא. גם עבור הקמ"ן. מה ניתן לקבל ומה לא".
תחום הסייבר מהווה אתגר משמעותי וחדש עבור קהילות המודיעין בארץ ובעולם. "זה נושא מרתק", אומר אל"מ א'. "החיים שלנו מחוברים לתחום הזה. אנחנו כל הזמן לומדים ממנו". ברגע זה הוא מקבל מבט מתוח מצדו של קצין אבטחת המידע כשהוא נדרש להשיב לשאלה כיצד ניתן להתריע בפני מדינת ישראל על התקפת סייבר בעוד יומיים. "אתה נוגע פה בנקודה של מה היא התרעה בעידן הנוכחי", הוא משיב. "סייבר זה גם חלק מזה. אפרגן לעמיתיי במקצוע וגורמים בהפעלה. אנחנו בוחנים את זה".
בהקשר ההתרעה, נוצרה עננה סביב הערכת אמ"ן על האפשרות שנשיא מצרים חוסני מובארק יודח. מה היה חלקה של מחלקת בקרה בנושא?
"אני חושב שלא מזמן סיימנו בחינה של העניין בראייה שנתית. האנשים שאחראים באמת למחקר בעניין המצרי ידעו על השינוי בצבא. בצורה מאוד צנועה, תרמנו את חלקנו. אני לא חושב שמישהו יכול היה לומר מההתחלה שמובארק לא יהיה בשלטון. קל להגיד את זה. אף אחד לא מצפה מאתנו לומר באיזה יום ובאיזה שעה. יקרה מה שיקרה במצרים או במזרח התיכון בכלל. מה שמצפים זה לתאר מה שקורה עכשיו, תחת המגבלות. אנחנו תמיד משתדלים יותר".
לקריאה נוספת
ראש אמן ב-40 שנה לכיפור: שתמיד ינקר בנו הספק
אמרתי שתהיה מלחמה קשה: מיומנו של מר מודיעין
הפאנקיסט שהתריע נגד הקונספציה, וכשל
לפניות לכתב אמיר בוחבוט: amirbohbot@walla.com