15 שנים חלפו מאז הופיעה שרית חדד עם השיר "חברים בכל מיני צבעים" בפסטיגל. השיר, שזכה במקום השני בתחרות, נצרב עמוק בתודעה הציבורית והפך לקלאסיקה לילדים, בעוד השיר שזכה במקום הראשון נשכח די מהר עד כדי כך שאפילו חדד עצמה היתה צריכה להתאמץ כדי לזכור את הזוכה במקום הראשון. "מי שזכה בפסטיגל היו הבנים מהיי פייב", היא אומרת לבסוף. "את השיר עצמו אני לא ממש זוכרת (השיר נקרא "קטן זה הכי כיף בעולם" ח.א). באותה תקופה היי פייב היתה להקת בנים חמה שהיו לה המון מעריצות בדיוק בגיל של הבנות שהיו מגיעות לפסטיגל. אבל התחרות בפסטיגל היא ממש לא העניין המרכזי. בסופו של דבר השיר שנשאר הוא 'חברים בכל מיני צבעים' (מילים: חנה גולדברג, לחן: יוני רועה). לא חשבתי עליו במונחים של קלאסיקה ידעתי שזה שיר טוב, קליל וקליט שמתאים לפסטיגל. יש לו גם מסר מאוד חשוב".
לקבל את כולם כמו שהם, בלי הבדלים של דת, צבע ומין?
"נכון. זה שיר שכתבה חנה גולדברג והוא בעד פתיחות וסובלנות כלפי השונה והאחר. הוא זכה להצלחה מהר מאוד ולא נשכח עד היום. לכן אני שרה אותו בפסטיבל שירי הילדים לצד קלאסיקות אחרות של עוזי חיטמן, אהוד מנור ואחרים".
לאחרונה צף מחדש הנושא העדתי, מדברים על כך שעדיין יש פער בין מזרחים לאשכנזים.
"אצל ילדים זה לא קיים. אין ביניהם מחלוקות או מאבקים בגלל מוצא או צבע עור. אצל ילדים העולם הרבה יותר פשוט וחברים זה חברים, כי הם אוהבים את אותם משחקים. רק כשגדלים פתאום יש התגודדות של קבוצות, שאני לא מבינה אותה, כי אני לא הרגשתי את זה על עצמי. אני גם לא חיה את זה, הדיבורים על שד עדתי לא מובנים לי".
שינית את שם המשפחה שלך מחודדטוב לחדד כדי לטשטש את המוצא שלך?
"לא, שיניתי אותו מיד כשעליתי לבמה, עוד לפני הדיסק הראשון שלי. רציתי שם קצר, חד וחדד. משהו שקל לזכור ולהגיד. לא שיניתי לאיזה שם משפחה אשכנזי כמו זוהר ארגוב. הלכתי על חדד כי זה פשוט נשמע לי טוב יותר. מבחינתי חדד זה שם ישראלי לגמרי".
אמנון לוי הציג בסדרה שלו מסקנות מאוד קשות לגבי פער עדתי שעדיין קיים בישראל.
"לא ראיתי את הסדרה. בדרך כלל אני רואה הרבה טלוויזיה ומאוד אוהבת במיוחד דוקומנטרי, אבל את הסדרה הזאת לא יצא לי לראות. באופן כללי אני לא חיה בתחושה הזאת שיש אפליה בגלל מוצא כזה או אחר. גם אני וגם אבי גואטה מההתחלה באנו בגישה אחרת. גואטה, באחד הראיונות הראשונים שלו, ממש באמצע שנות ה-90, אמר שאין אפליה ואני הסכמתי איתו ומסכימה איתו עד היום. אם אתה טוב אתה מגיע בסופו של דבר".
לא מפריע לך התיוג "זמרת מזרחית"?
"היום אני לא חושבת שאני מתויגת בתור זמרת מזרחית. נראה לי שכולם יסכימו שאני זמרת ישראלית לכל דבר, אבל אין לי בעיה שאנשים יקראו לי איך שהם רוצים".
אבל לקח לך זמן עד שהגעת למעמד הזה.
"כי בהתחלה באמת הוצאתי אלבומים עם מוזיקה טורקית וערבית, בצבע מזרחי ברור. היה די נכון להגיד עלי שאני זמרת מזרחית. לא כואב לי על זה. אני לא חושבת שהיה לי יותר קל אם לא הייתי מוגדרת בתור זמרת 'מזרחית', אלא 'ישראלית'. בכל מקרה זאת הדרך שהייתי צריכה לעבור. זה עשה אותי למי שאני. ראיתי מטרה מול העיניים וזה מה שעניין אותי. ידעתי שאם אני אתמיד ואעבוד קשה, עם מוזיקה טובה, ההצלחה תגיע. שום דבר לא עמד בדרכי. אם היום הייתי מרגישה שעשיתי דברים טובים ולא זכיתי בהכרה, אולי הייתי חושבת אחרת, אבל עובדה שזה לא קרה היום אני נמצאת איפה שאני נמצאת בזכות הדרך הזאת. לקהל זה בכלל לא משנה ההגדרה המוזיקלית. את זה אני אומרת בביטחון מלא, לקהל אין בעיה לשמוע כל דבר שעושה לו טוב באוזן".
אבל אולי זמרים עלולים להפסיד קהל בגלל שמשייכים אותם לסגנון מסוים?
"לכן אני חושבת שאין טעם בהגדרות האלה כי לקהל אין את העניין הזה. הוא שומע הכל. הזמרים בסופו של דבר צריכים לעשות עבודה קשה ולהתמיד והקהל יגיע אם הם טובים, בלי קשר לאיך מגדירים אותם. אם יצליחו או ייכשלו זה בלי קשר לזה שהם מזרחים או לא".
כך או כך, במהלך חול המועד סוכות תסגור חדד מעגל עם השיר הקלאסי ההוא, כשתשוב להופיע בפני ילדים במופע המיוחד "חברים בכל מיני צלילים", בניהולו המוזיקלי של עדי רנרט ובמסגרת פסטיבל צלילי ילדות שיתקיים בתיאטרון חולון שיחל ב-22 בספטמבר. לדברי חדד, היא לא עושה הכנה מיוחדת או שונה לקראת הופעה בפני קהל צעיר. "אני מתייחסת לזה כרגיל. זה לא שיש עמידה מיוחדת על הבמה בגלל שמדובר בילדים. עדיין אותה הופעה מלאה באנרגיה וחיוכים. חוץ מזה אני די בטוחה שיהיו גם הורים באולם".
יש לך גישה לילדים?
"בטח, אני דודה מגיל 12 ועושה בייביסיטר לאחיינים שלי, ככה שכל החיים שלי אני מטפלת בילדים. זה לא משהו שזר לי בכלל. אנחנו משפחה גדולה מאוד וכל הזמן יש סביבנו ילדים, ברוך השם".
מה עם ילדים משלך?
"בעזרת השם, אני מקווה שזה יקרה. אני מאוד רוצה".
לצד ביצוע שירים קלאסיים מכל הזמנים, חדד גם אמורה לבצע קטעים כתובים במסגרת המופע המיוחד, לאחר שכבר התנסתה בעבר במספר הזדמנויות באמנות המשחק. "מאוד מעניין אותי לשחק", היא אומרת. "הגעתי לשלב שאני כבר מרגישה שאני רוצה לעשות את זה. בעבר לא הייתי מספיק שלמה עם הרעיון. עכשיו אני כבר מביעה עניין, בודקת הצעות ופתוחה לרעיונות. יש בי גם שחקנית".
באחד הקליפים שלך גילמת לוחמת.
"נכון, אבל נראה לי שיותר מעניין אותי דרמה. זה יותר מתאים לי".
מי השחקנית שתגלם אותך בסרט על חייך?
"מצידי, הלוואי שג'וליה רוברטס תגלם אותי. היא יכולה גם לגלם אותי כשהייתי עם תלתלים. זה יהיה מגניב".
במקביל להתעניינות שלה במשחק, בסביבתה של חדד כבר מדברים בקול רם על השלב הבא בקריירה המוזיקלית, וצירוף המילים 'קריירה בינלאומית' נשמע יותר ויותר. הנרי, המפיק המוזיקלי של חדד, אמר בתכנית "דוקוסלב" שאין לו ספק שבסופו של דבר זה יקרה. למעשה, נעשו בעבר ניסיונות להפיק לה אלבום בינלאומי, אולם בסופו של דבר, הרעיון לא הבשיל. בשנים האחרונות, חדד בודקת את האופציה הבינלאומית בביסים קטנים, באמצעות גיחות קצרות למדינות שכנות, ושיתוף פעולה עם זמרים ומוזיקאים מיוון, בולגריה, טורקיה ומדינות נוספות. "חו"ל זה משהו שמדי פעם עולה לי בראש ויורד ברגע שאני חושבת על המחיר שאצטרך לשלם. אני מאוד מחוברת לארץ ויהיה לי מאוד קשה להתנתק. אני יודעת שמהלך כזה לא ייגמר באיזה נסיעה קצרה. זה משהו שמצריך שהות ארוכה, פגישות, הקלטות, עבודה מאוד אינטנסיבית. זה לא פשוט בשבילי. לכן אני מעדיפה בשלב הזה לעשות חו"ל במדינות קרובות יותר אלינו. אני גם נוסעת הרבה מאוד לרוסיה. רק לפני כמה ימים הופעתי באירוע משפחתי גדול של איזה אוליגרך במוסקבה ואני צריכה לחזור לשם עוד פעם ממש בקרוב, ככה שכל הזמן אני נמצאת בדילוגים בין הארץ לחו"ל. מה שכן, לאחרונה הגיעה אליי איזה הצעה מאוד מעניינת שקשורה להפקה בחו"ל שאני לא יכולה להרחיב עליה את הדיבור בשלב הזה".
בצעד נדיר במיוחד, חדד הגיעה לראיון ללא מנהלה המיתולוגי, אבי גואטה. הקשר בין השניים כבר הפך מזמן לאגדה בתעשיית הבידור הישראלית. "הוא השגיח על העבודות בבית החדש שלי", היא מספרת ומוסיפה ש"שם אחגוג את ראש השנה, הזמנתי את כל המשפחה שלי - נעשה חג מיוחד בבית החדש לשנה החדשה".
בנוסף לחזרות לקראת הופעתה בפסטיבל שירי הילדים, ממשיכה חדד לעבוד על חלקו השני של האלבום "ימים של שמחה". למרות שהקליטה יותר מ-40 שירים, חדד עדיין מקליטה סביב השעון, שומעת חומרים חדשים ומתכננת סיבוב הופעות חורפי בהאנגר 11 בנמל תל אביב. "רצינו להופיע בהיכל התרבות בתל אביב", מספרת חדד, "אבל בסוף הלכנו על האנגר. זה נראה לי יותר מתאים לחורף".
חילקת את האלבום שלך לשני חלקים כי היו לך המון שירים. למה את ממשיכה להקליט אם יש מספיק חומר?
"כי כל הזמן מגיעים שירים טובים ואני לא יכולה לוותר עליהם לא מסוגלת לוותר על שיר טוב כשהוא מגיע אליי".
צפו: הופעה של שרית חדד בוואלה! VOD