בחודש הבא ימלאו 40 שנים לאחד ממשחקי הטניס הכי מפורסמים אי פעם. ב-20 בספטמבר 1973, בימים בהם מלחמת וייטנאם ופרשת ווטרגייט החלו לשקוע בלב הציבור האמריקאי, נערך באצטדיון האסטרודום ביוסטון "מלחמת המינים" בין בובי ריגס בן ה-55 לבילי ג'ין קינג בת ה-29. למנצח/ת במפגש חיכה פרס על סך 100 אלף דולר.
ארבעה חודשים בלבד לפני המשחק, ששודר מחוף אל חוף, זכה להייפ ענק ונצפה על ידי כ-50 מיליון אמריקאים בטלוויזיה ולמעלה מ-30 אלף באצטדיון (הקהל הגדול ביותר בתולדות משחק טניס בארצות הברית), ריגס הביס את המדורגת ראשונה בעולם באותה תקופה, מרגרט קורט במשחק שזכה לכינוי "טבח יום האם" ונראה היה שהוא לא יתקשה מול השנייה בעולם, קינג.
אולם על המגרש התפתח סיפור שונה לחלוטין והטניסאית הצעירה, אלופת ווימבלדון הטרייה, שנלחמה באותן שנים עבור זכויות הנשים, עשתה צחוק מהשוביניסט המבוגר, אלוף ווימבלדון ב-1939. קינג ניצחה 4:6, 3:6, 3:6 והפכה את המשחק מהיסטרי להיסטורי.
אלא שכעת, ארבעה עשורים לאחר אותו אירוע שהדהים את עולם הספורט, מתגלים ממצאים חדשים. דון ואן נאטה, תחקירן של תוכנית "מחוץ לקווים" המפורסמת של רשת ESPN, טוען בכתבה ארוכה שפירסם, שריגס פשוט מכר את המשחק בשל חובות ענקיים למאפייה.
ואן נאטה שוחח לצורך הכתבה עם האל שואו, אדם שעבד במגרשי גולף בטמפה ביי, פלורידה וטוען ששמע מספר מראשי המאפיה באותן שנים משוחחים באישון לילה במגרש, עליו שמר, לגבי הדרך בה ריגס ימכור את המשחק כדי להחזיר להם חובות של 100 אלף דולר. "נשאתי את המידע הזה איתי 40 שנה, אבל עכשיו אני כבר לא מפחד מהתגובה של המאפיה", אמר שואו, "רציתי להיות בטוח, אם אני מסוגל, שאני מספר לעולם את האמת, שהמשחק הזה לא היה מה שהוא נראה".
מומחה לתולדות המאפיה מאשר בכתבה כי סיפורו של שואו נשמע אמין במיוחד, לאחר שהקשיש בן ה-79 טען: "חשבתי שהם גנבים שהגיעו למגרש, אז התגנבתי אליהם מאחור. שמעתי אותם אומרים משהו על שני משחקים, אחד מול קורט והשני נגד בילי ג'ין קינג. מר רגאנו, עורך הדין שעבד עם ראשי המאפיה, היה רגוע. שמעתי את ריגס מבטיח לו שהמכירה תעבוד. הוא יביס את קורט ואז יפסיד לקינג". שואו אף טוען שתחילה ראשי המאפיה חששו בשל כושרו של ריגס, אבל רגאנו הרגיע אותם.
הרעיון היה פשוט: לאחר שריגס הביס את קורט באותו משחק מוקדם, כל יחסי ההימורים נטו לטובתו. ג'ימי היווני, אחד מסוכני ההימורים הכי מפורסמים באותן שנים, אפילו אמר: "יהיה קשה למצוא הימור כלשהו על הבחורה". כבר במהלך המשחק החלו טענות על מכירה וברשתות ההימורים של לונדון כלל לא ניתן היה להמר על המשחק בשל חששותיהם של סוכני ההימורים המקומיים לאור החשדות על עברו של ריגס.
בכתבה, ואן נאטה טוען כי הסיפור הזה לא היה חדש עבור ריגס, שגם במשחקיו הרגילים, כשעוד היה טניסאי פעיל בסבב היחידים, היה מפסיד במכוון מערכה או שתיים על מנת להעלות את יחס ההימורים לטובתו ואז יוצא לדרוס את יריבו ומרוויח כסף קל.
קינג כמובן טוענת שכל הסיפור לא היה ולא נברא. היא מאמינה שריגס השחצן פשוט היה לחוץ ולא הצליח לעמוד מול הכוח הנשי העולה: "ראיתי בעיניים שלו שהוא רצה לנצח את המשחק הזה, ראיתי את זה כשהחלפנו צדדים במגרש, לא היה ספק בזה. שיחקתי בעבר נגד שחקנים שזרקו משחקים ואני יודעת איך זה מרגיש ונראה. זה לא היה המצב כאן. הוא פשוט לא עמד בלחץ".
ריגס הלך לעולמו לפני כמעט 18 שנים, כך שהדברים לעולם לא יוכלו לקבל הוכחה חותכת, לכאן או לכאן. אבל נראה שבליבם של אנשים רבים התשובה כבר חקוקה. והיא עצובה.