וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"פרופיל 64": סדרה חמודה שמתאימה יותר לבני הנעורים

לילך וולך

23.7.2013 / 1:35

"פרופיל 64" היא סדרה שמתחשק מאוד לפרגן לה, כי היא מקסימה, מלאת כוונות טובות ועשויה היטב. הבעיה העיקרית שלה היא ילדותיות, ובו בזמן יומרה לפנות לקהל המבוגר

הדרישה לפירגון, שלא לומר הסחיטה באיומים לפירגון, היא כזו ששמורה ספציפית לתעשייה הישראלית, ולישראלים בכלל - לא בכדי אי אפשר למצוא את השורש פ.ר.ג.נ. בשפות אחרות. המוקש שעומד בבסיס התביעה הזו, היא כמובן שאם מתייחסים אליך באופן מיוחד - עם הקלות כי אתה משפחה וזה; עם עיגולי פינות, כי מה? תתקע עכשיו שפיץ לחבר? – היא שמתייחסים אליך כאל מוגבל מצוינות. וזו הטובה הקטנה ביותר שאדם יכול לעשות - חיבוק דב, במקום בו נדרש ניעור טוב. וכל זה למה? גם בגלל הדרישות האחרונות והפומביות לחיבוקי ונישוקי שהועלו על ידי רשף לוי ושי גבסו, אבל בעיקר מפני של"פרופיל 64", הסדרה הקומית החדשה, מתחשק לפרגן – ממש ממש מתחשק. ובכל זאת קשה לעשות רק זאת בלי להרגיש את הזיוף.

"פרופיל 64" עוסקת בחבורת ג'ובניקים בחיל מודיעין, כאלו שמפליגים על מי מנוחות בשירות הצבאי שלהם – או לפחות ככה הסטריאוטיפ טוען. הם גם אסתמטים וחננות, אבל חמודים מאוד. מיכאל מושונוב הוא אגוזי, מפקד הקורס במודיעין – תמיד השושבין הביישן, אף פעם לא החתן. הוא מאוהב בשני (דנה פרידר), שמפקדת אף היא בסגל, ואפילו חתם קבע כדי לבלות איתה עוד קצת זמן תקוע בפריינד-זון. מלבדם משרתים ביחידה גם תום ורותם בגילומם של דוד שאול ודולב מסיקה. אל גן העדן לחנונים ובתולים, פולש לפתע הגורם הזר שיזעזע את השלווה – אבנר (רועי אסף), קצין הצנחנים עם הרעל בעיניים והסכין בין השיניים, שמסופח ליחידה המנומנמת כעונש חינוכי. ההתנגשות בין הקרבי לבסיס השנ"צ והקרטיבים לא מאחרת לבוא ומבטיחה פוטנציאל של ניצוצות.

הפוטנציאל כולו שם – רועי אסף מצוין, ומצליח לייצר דמות אהיבה גם כשיכול היה לטבוע עמוק אל תוך הקלישאה. מיכאל מושונוב מתוק להפליא ונוגע ללב, דנה פרידר טבעית ונגישה, דוד שאול ודולב מסיקה מוצלחים מאוד, כמו גם הקאסט המורחב. העלילה כולה נעה באופן חלק ושוטף, ואיתן צור הבמאי מנצל את הדרמה ואת הקומדיה עד למקסימום מבלי למתוח את הגבול. אז למה בעצם שלא להתפעל ולפרגן בהתלהבות ל"פרופיל 64"? אוה – אז יש בעיה קטנה.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
כאילו לא היתה "מ.א.ש." מעולם.. מתוך "פרופיל 64"/מערכת וואלה!, צילום מסך

"פרופיל 64" רוצה להיות "קומיוניטי", אבל יוצא לה קצת "הפיג'מות" – וזה לא רק בגלל שדנה פרידר מככבת. בעוד ש"קומיוניטי" למשל היא סדרה שמשחקת עם גבולות המטופש, הלא סביר והילדותי רק כדי לחזור כמו בומרנג אל המבריק והמצחיק באופן היסטרי, "פרופיל 64" היא בעיקר מעט לא בוגרת. אם קהל היעד היה במפגיע בני נוער – אז אפשר היה למחוא כפיים סוערות. "פרופיל 64", היא מצחיקה, חמודה, טובת לב ויש בה איזה קסם טבעי שלא בא להתחנף לקהל. אבל, כאשר ערוץ 10 בוחר לשדר אותה ב-22:00 כיצירת מקור קומית על צה"ל, אי אפשר שלא לצפות למוצר שמשוחח ואפילו מרחוק, עם "מ.א.ש." – היצירה הקומית המבריקה ביותר שנכתבה על צבא, אי פעם. וגם אם נעצום עיניים חזק, ונעמיד פנים ש"מ.א.ש." מעולם לא קרתה, גם אז – "פרופיל 64" היא סדרת צעצוע תמימה.

"פרופיל 64" בוחרת להישאר אך ורק בגבולות הקומדיה, ולא נותנת אפילו לטיפת מרירות אחת של ריאליה להסתנן פנימה אל המירקם– זה בסדר גמור, אבל זה גם מעכב התפתחותית את התסריט שלה, והיא לא מצליחה להבריק עד כדי כך שאפשר יהיה לסלוח לה. בעוד שכן מגיע לה פירגון, ומגיע לה יחס חם כאל יצירה אינטליגנטית ועשויה היטב שלא מנסה להתגלח באגביות על הצופים שלה, מוכרחים גם לומר שהיא עדיין צריכה להתחספס מעט כדי להתאים לקהל המבוגרים שמצפה לרק קצת דם לקינוח הדבש.

מאחורי הקלעים של "פרופיל 64": צפו
מה אתם חשבתם על "פרופיל 64"? ספרו לנו בפייסבוק

  • עוד באותו נושא:
  • פרופיל 64

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully