"שטר פלסטיני נדיר משנת 1929 נמכר ב-100 אלף דולר", כך בישרה כותרת באתר מאתרי הכלכלה לפני כחודשאתר חדשות אחר דיווח לנו שהשטר בשווי של 100 "פאונד פלסטיניים", נושא את חתימותיהם של "שלוש חברי ועדת המטבע הפלסטינית". רגע... "שטר פלסטיני"?! איך ייתכן?! ממתי הפלסטינים הנפיקו שטרות, ועוד בתקופת המנדט הבריטי?! כתבה שפורסמה באחת ממהדורות החדשות חודשיים קודם לכן פותרת את התעלומה, עם סיפורו של אוסף השטרות המרשים של תושב עזה, הכולל שטר בעל ערך של "חמש לירות פלסטיניות". עכשיו אנחנו יודעים את שמו של המטבע שאותו גילו הכתבים הישראלים: "לירה פלסטינית".
מיהי אותה ישות פלסטינית עלומה שהנפיקה שטרות ומטבעות בתקופת המנדט? האם לפלסטינים הייתה פעם מדינה? אל דאגה, לא מדובר כאן בפרק נשכח של ההיסטוריה. למעשה, אין ולא היה מעולם מטבע שנקרא "לירה פלסטינית". השטרות שהוזכרו, הם שטרות של המנדט הבריטי הנקראים: "לירה ארץ-ישראלית" (לא"י). "ועדת המטבע הפלסטינית" שהוזכרה בכתבה, כלל לא היתה פלסטינית - הייתה זו מועצת המטבע של המנדט. הלירה הארץ-ישראלית הייתה המטבע החוקי בתחומי המנדט החל משנת 1927, וגם בתחומי מדינת ישראל, לפני שהוחלפה על ידי "הלירה הישראלית" בשנת 1952.
כיצד הפכה הלירה הארץ-ישראלית ל"לירה פלסטינית"? "פלש?תינה" הוא השם שנתנו הרומאים לארץ, ומאז ועד היום, השם Palestine על צורותיו השונות, הוא השם המקובל בלשונות אחרות לאזור הגיאוגרפי המכונה בעברית "ארץ ישראל". השם היה בשימוש גם בעברית, והשתמשו בו מוסדות ציוניים כגון "בנק אנגלו-פלשתינה" (לשעבר "בנק לאומי לישראל"). בשנת 1922 קיבלה בריטניה מחבר הלאומים את המנדט על פלשתינה, שמטרתו הקמת בית לאומי ליהודים, והארץ קיבלה את שמה בשלוש השפות הרשמיות: Palestine באנגלית, "פ??ל?ש??ת??ינ?ה (א"י)" בעברית, ו- فِلَسْطِين (פ?ל?ס?ט?ין) בערבית. היישוב העברי הסתייג מהשם "פלשתינה", ורצה את השם "ארץ ישראל".
הפשרה שהושגה עם הבריטים הייתה ששם המנדט בעברית יהיה "פלשתינה (א"י)", והשם שהוטבע על השטרות הוא "פונט פלשתינאי (א"י)". גם הערבים הסתייגו מהשם Palestine שייצג את היהודים, וראו את ארץ ישראל כ"דרום סוריה" שבירתה דמשק. רק מאוחר יותר אימצו את השם "פלסטין", ובשנת 1964 נולד המושג "עם פלסטיני" שהוגדר לראשונה באמנה הפלסטינית. בעברית נוצרה הפרדה בין "פלסטין" כמושג לאומי ערבי, לבין "ארץ ישראל" כמושג גיאוגרפי היסטורי, אבל באנגלית ובערבית משתמשים באותה המילה (פלסטין / Palestine) לציון הלאום הפלסטיני, והאזור הגיאוגרפי-היסטורי.
בורות מובילה לשמאלנות
הדיווחים בתקשורת על "השטר הפלסטיני", אם כן, נבעו מתרגום שגוי של המקור הערבי או האנגלי. הכתבים ראו את הכיתוב "Palestine Pound", ותרגמו: "לירה פלסטינית". אנשים יגידו "התקשורת שמאלנית", אבל אני הייתי מעדיף לומר: ב?ו?רו?ת מובילה לשמאלנות. חוסר הידיעה של מושגים בסיסיים הוא לא נחלת התקשורת בלבד, ולא רק בנושאים פוליטיים. יש אנשים שלא יודעים על איזו מלחמה נכתב השיר "חורף 73", יש כאלה שלא מכירים את הביטוי "האח הגדול" (חוץ מהתכנית בטלוויזיה), ויש כאלה שבשבילם פלשתינה / Palestine הוא ביטוי פלסטיני ותו לא. באופן שדיווחו על "הלירה הפלסטינית", עלולים הכתבים גם לתרגם את הערך "ציונות" מאנציקלופדיה בריטניקה, כ"תנועה להתיישבות יהודים בפלסטין", לפי המקור: "...support of a Jewish national state in Palestine".
פרופ' שמעון שמיר, מזרחן ודיפלומט, מציין שבתקופת המנדט, הכינוי "פלשתינאים", במידה שלא התייחס לכלל תושבי הארץ, הדגיש דוקא את תושביה היהודים. לראיה, מתנדבי היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה נקראו "פלשתינאים". הוא מציע להבחין בין "פלשתינאים" ל"פלסטינים", ומתאר מה קורה בשפות שבהן אין הבחנה כזו: "בשפות לועזיות שבהן שגור המושג Palestine כמושג יחיד, קורה בשנים האחרונות דבר מעניין... מתפתחת הסטה מודרגת של משמעותו מן ההקשר ההיסטורי הרחב להקשר הפלסטיני-הערבי הנוכחי... מתפתחת תופעה של קריאת ההיסטוריה לאחור: הספרות העשירה על ארץ ישראל שהצטברה בארצות המערב מזה דורות רבים הולכת וממוקמת בקטגוריה הערבית-פלסטינית. עבודותיהם של חוקרים, נוסעים, ארכיאולוגים, סופרים ואחרים שכתבו על הארץ מתוך יחס עמוק למורשתה התנ"כית, ולמען האמת מתוך עניין מועט בתושביה הערבים, הולכות ומנוכסות על ידי ההקשר הפלסטיני. ניתן כבר למצוא במערב התייחסויות לאבות, לנביאים ולישוע ושליחיו כאל Palestinians מתוך טשטוש של זהותם היהודית".
ללא ספק, "הלירה הפלסטינית" תהיה מוצג במוזיאון ל-200 שנות היסטוריה פלסטינית, שלאחרונה התבשרנו על הקמתו. עכשיו ברור למה ערביי ארץ ישראל קראו לעצמם "פלסטינים", זה בגלל שכך הם יכולים לשכתב את ההסטוריה בקלות - בלי לשנות מילה.
הכותב, אפי חורי, הוא פיזיקאי ומתכנת