"ממשלת ישראל יצרה בור בתקציב, ועכשיו היא מעמידה פנים שהיא לא יודעת מאין תביא את הכסף (...). הפוליטיקאים הישנים שחושבים רק על עצמם מגיעים תמיד לאותה התשובה, פעם אחר פעם, שנה אחרי שנה. הם יעלו עוד מסים ועוד מסים למעמד הביניים הישראלי". את הדברים האלה אמר לא אחר מאשר שר האוצר, יאיר לפיד, כשהתמודד בבחירות, לפני פחות מחצי שנה. הוא הבטיח להילחם באותה "פוליטיקה ישנה", הבטיח שייטיב את מצבו של מעמד הביניים, הבטיח להילחם בגזרות המאיימות עליו בשל הגירעון הנורא. הציבור הישראלי נהר להצביע לו בהמוניו - וכעת הוא משלם את המחיר על טעותו.
הציבור התאהב בהבטחה של יאיר לפיד, המשיח; "היי, אני מעמד הביניים", אמר לעצמו הבוחר הממוצע, "נשמע טוב העסק". והוא הלך והצביע בהמוניו, לאותה הבטחה נטולת בסיס וקרקע יציביים לעמוד עליהם, כמו שמבחן התוצאה מוכיח. יאיר לפיד הרי לא "גילה" שיש בור ענק בתקציב. כולם צעקו שהבור הוא בעומק עשרות מיליארדים. יאיר לפיד גם הבטיח שבבור אמנם יטפל - אבל הבטיח שאת החשבון לא ישלם הפעם מעמד הביניים. חלופות לכך קיימות, בדמות מס החברות, למשל, או הגדלת הגירעון בכחצי אחוז נוסף (דירוג האשראי של ישראל ירד גם כך, בעקבות פריצת הגרעון בהיקף כלשהו).
אבל לא בחלופה הזו בחר לפיד, אלא בהעלאה נדירה וחריגה של מס ההכנסה בהיקף של אחוז וחצי - על כל מדרגות המס. מצבו של מעמד הביניים לא הוטב - אלא הורע, משמעותית.
בדיוק כמו שנתניהו "הפיל את שלטון חמאס"
הנהירה של הציבור אחרי לפיד והבטחותיו המכזיבות מזכירה באופן מעורר דאגה את הנהירה של הבוחר אחרי בנימין נתניהו ב-2009, אז נשבה בההבטחה "להפיל את שלטון החמאס", עם עלייתו לשלטון. גם במקרה זו הייתה זו בהבטחה שנשמעת נהדר, שרואה עתיד ורוד במיוחד, אבל שאין לה שום אחיזה במציאות, ושום דרך להגשים את עצמה. כזה הוא הציבור הישראלי - אוהב הבטחות גדולות, ובוכה על התוצאות בשטח.
אין להאשים את יאיר לפיד; להבדיל מדוגמת נתניהו, לא מדובר בפוליטיקאי מנוסה, שיודע את מגבלות הבטחותיו, ומתעקש להבטיח אותן בכל זאת, וסביר שהוא באמת האמין ביכולתו "להיטיב עם העם". ואולי בכך נעוצה הסיבה לכישלונו - בהעדר ניסיון. לפני הבחירות, נמנע הציבור המתון, המרכזי, מהצבעה לשלי יחימוביץ' בשל העדר נסיונה היחסי. שבע שנות הניסיון שלה בכנסת נראות פתאום כניסיון השקול לזה של משה רבנו; לא בכדי היא זו שהציגה ערב הבחירות תכנית כלכלית מפורטת שמסבירה מאין יבוא הכסף - ולאן יגיע. כן, ייתכן שהתכנית של יחימוביץ' לא הייתה טובה, ויש בה פגמים לא מעטים - אבל לפחות היא הייתה מתוכננת, כזו שאפשר לנמק ולהסביר ולהתווכח עליה, ואפשר לראות איך תתממש, אם יינתן לה המנדט.
באחת מיצירות המופת של המוזיקה הישראלית בכל הזמנים, מזכיר שר האוצר של שלום חנוך ש"הציבור מטומטם ולכן הציבור ישלם". כזה הוא הציבור הישראלי, כנראה. רץ לו אחרי הבטחות חסרות בסיס שוב ושוב, ולבסוף, כמו האזרח הקטן, "נאלץ לשלם בגדול". אולי הגיע הזמן שהציבור הישראלי יפסיק "לחכות למשיח", ולהסתפק במנהיגים מקצועיים, ומנוסים, עם ציפיות ריאליות ותכניות שמחוברות לקרקע.
לכל הטורים של אמנון הררי