בימים אלה אמורה ממשלת ישראל להכריע בסוגיית תקציב מערכת הביטחון לשנים הבאות. הרמטכ"ל, רב-אלוף בני גנץ, מכין את הצבא לקיצוץ של מיליארדי שקלים. מלשכתו של שר האוצר, יאיר לפיד, משדרים אמפטיה כלפי צה"ל ובלשכת שר הביטחון, משה יעלון, טוענים כי הקשר בין שתי הלשכות - בשונה מתקופת שטייניץ-ברק, הוא פרגמטי, אפקטיבי ומתנהל על מי מנוחות. לפני המפץ הגדול שעשוי אולי לזעזע את צה"ל, מספר יועץ הכספים של הרמטכ"ל לשעבר, תת-אלוף (במיל') מהרן פרוזנפר, על הקווים האדומים של מערכת הביטחון, מבקר את שר האוצר הנכנס ומציע להעלות את שכר החיילים בסדיר ואף להפריש להם לקרנות פנסיה.
כשהוא נשאל היכן לקצץ בתקציב מערכת הביטחון, פרוזנפר בוחר לענות בדרך מתחכמת. "לפני התקציב אני רוצה לדבר על המאקרו. אני שומע את הדיון הציבורי, שכולו מתמקד בשאלה בנוגע לתקציב - איך מקצצים סכום שנע בין 17 ל-30 מיליארד שקלים על פי סדרי עדיפויות? הממשלה אומרת, 'קודם נעשה תקציב ואז נכין תכנית כלכלית', אך המדינה מפספסת בענק", הוא אומר. "אולי שר האוצר לא מבין את זה, אבל ביום שאישרת את תקציב המדינה לשנים 2013-2014, זו התכנית הכלכלית שלך, לא יהיה משהו אחר. אז מה צריך לעשות? שר האוצר צריך להגדיר חזון ולאחר מכן להציב יעדים גדולים, לבד. יש לו אג'נדה והוא לא צריך יועצים. הוא צריך לראות תחקירים ונתונים". פרוזנפר מסביר זאת על ידי דוגמה: "ב-2008 הוחלט לנתק את הקשר בין הגמלאים לבין פעילים בשירות המדינה. כתוצאה מכך נחתם הסכם שגרם להגדלת ההפרשה לגמלאות ב-60%. אם התקציב עמד אז על שישה מיליארד שקלים, היום הוא קרוב ל-9.5 מיליארד. אני שואל את עצמי, האם זה היה נכון? שיעשו תחקיר ויראו שלא. למה זה חשוב? כי אומרים שיש בור תקציבי. תעשו תחקיר על עשרה נושאים שגרמו לבור הזה ולאחר מכן תחליטו על צעדים".
על איזה צעדים אתה מדבר כשמדינה צועקת "קיצוץ בתקציב הביטחון"?
"זה מתקשר לתקציב הביטחון. כשאתה בונה תכנית תקציב לשנים 2013-2014 אתה צריך לראות איך זה מתקשר לחמש השנים הבאות. היעד העיקרי צריך להיות צמיחה של יותר מ-5%. יש שם סעיפים שאפשר לקחת מהם הרבה כסף והם לא צועקים. צמיחה ופריון. אם שר האוצר יביא את המשק לצמיחה של 5% יהיה לו ים כסף לחלק. זה יקרה כאשר אנשים רבים יותר ישתתפו בשוק העבודה וכל אחד ייצר יותר כסף".
אז שר האוצר יאיר לפיד בוחר בדרך הקלה?
"אני נגד העלאת יעדי הגרעון, זה לבחור בחירה קלה. מצד שני צריך להיות יצירתי. המדינה משקיעה בתשתיות בין 15 ל-20 מיליארד שקלים. למה לעשות את זה בהשקעה ישירה במימון? שייקחו את מודל עיר הבה"דים פרויקט שמתבצע במימון החברות הגדולות וחכירה של המדינה לטווח ארוך. המון כסף יתפנה. הקבלן ישקיע בבניית מחלף שעולה 250 מיליון שקל והמדינה תחכור אותו ל-25 שנה. מה רע בזה? לממשלה יהיה יותר כסף פנוי. יש עוד הרבה רעיונות יצירתיים".
היכן יש להתחיל בקיצוצים בתקציב הביטחון?
"יש נתון אחד בסיסי בתקציב הביטחון - גודל הסד"כ (סדר כוחות) הקיים והכשירות הנוכחית שלו. בחישוב קל אני אומר שצריך הרבה יותר כסף לתקציב הביטחון. כל ועדה אזרחית שבדקה את העניין הזה הגיעה לאותה מסקנה. ועדת דוד בועז לפני 15 שנה הגיעה למסקנה שצריך להוסיף 60 מיליארד שקל לתקציב הביטחון. הוועדה השנייה היא ועדת ברודט, גם היא הגיעה למסקנה שצריך תוספת משמעותית של כסף. היום חסר כסף בצבא".
"תראה את חיילי החובה, זה לא הגיוני מה שקורה שם. נשמע לך הגיוני שלוקחים חייל חובה ונותנים לו 350 שקלים לחודש? לי זה לא נשמע הגיוני. צריך להעלות להם את המשכורת באופן משמעותי. כופים עליהם לבוא לשירות חובה ורוצים שההורים יממנו את השירות הצבאי. אלה שההורים שלהם עשירים, אז ניחא. אך אלה שלא, הם צריכים לממן את המדינה? התשלום לחיילי החובה עומד על מיליארד שקלים לשנה. במצב הנוכחי, צריך להוסיף שם. זה מוצדק וזה חברתי. לא רק התלמידים הם נטל על המשפחות, אלא גם החיילים". שר הביטחון יעלון טוען כי יש להעלות את שכר משרתי החובה מהתקציב הקיים. כיום הנושא נמצא בעבודת מטה, כפי היה בתקופת שרי הביטחון פרץ וברק.
אתה חושב שצריך להעלות את שכרם לשכר מינימום?
"לא הייתי מעלה לשכר מינימום ואפילו לא מכפיל אותו בבת אחת. בין שכר המינימום לבין רמת השכר הנוכחית יש מדרגות באמצע. צריך להעלות את שכר משרתי החובה בהדרגתיות. אני מציע עוד דבר, שהמדינה תפריש עבורם לקרנות פנסיה במשך שלוש שנים. זו קרן שצוברת תשואה, וסכומי הריביות שייצברו בעוד יותר מ-40 שנים - יהיו דרמטיים. זה המון כסף וחייבים לעשות את זה".
מה הפשרה שהצבא צריך להסכים עליה?
"יש לנו בעיה בתקציב המיועד לשנים 2013-2014. על כל משרדי הממשלה לשנס מותניים. האוצר צריך לבנות יחד עם משרד הביטחון תכנית רב-שנתית לצה"ל לחמש השנים הבאות, ולקבוע כחלק מהתכנית תוספת תקציב שתתקבל בשנים הבאות, אך לא היום. התכנית תחייב את צה"ל לפעול גם אצלו בבית. על משרד הביטחון לפנות לתעשיות הביטחוניות ולבקש מהן לדחות תשלומים בארבע-חמש שנים". לדבריו, "החברות הגדולות יכולות לעמוד בזה. הן יסכימו משתי סיבות - ללא משרד הביטחון וצה"ל אין ייצוא ביטחוני, ו-80% מהתוצרת שלהם זה ייצוא ביטחוני".
במשך שנים רבות קיימת טענה כי במערכת הביטחון ישנן "פרות קדושות", נושאים שבהם יש מקום לבצע התייעלות ואף קיצוצים, אך במערכת הביטחון מסרבים לכך.
איפה "הפרות הקדושות" במערכת הביטחון?
"אין פרות קדושות במערכת הביטחון. אין".
מה עם חיל האוויר? שכר משרתי הקבע? הטנקים? נמ"רים (נגמ"ש מרכבה)? צמצום פיקודים ומפקדות?
"שום דבר הוא לא פרה קדושה. צריך להבין. מערכת הביטחון היא אחד הקטליזטורים החשובים של המשק. תיקח לדוגמה את את טנק המרכבה. זה ההיי טק הכי מתקדם שיש לנו במדינה.
למה על המדינה לממן את פיתוחו ולא לבחון אפשרויות בחו"ל?
"85% ממנו הוא על ידי מיקור חוץ לתעשיות ביטחוניות קטנות, רובן בפריפריה. הדבר הכי משמעותי שאנשים לא יודעים זה שיש ייצוא בגובה של 350 מיליון דולר בשנה, על בסיס פיתוחים של פרויקט המרכבה. מה עדיף? לקנות טנק תוצרת זרה, שתקציבו 10 מיליון דולר, או לרכוש טנק מרכבה שעלות ייצורו נמוכה במחצית?". פרוזנפר שולל בנוסף את הטענה כי יש לצמצם את סד"כ הטנקים בצה"ל כיוון שלדבריו "מי שאומר שלא צריך טנקים, לא קורא את המפה. זה אולי נכון לנקודת הזמן הנוכחית, אבל מדינה לא יכולה להחליט שהיא לא רוכשת מעתה טנקים, מבלי להתבונן בעתיד. אף אחד לא יודע מה יקרה במזרח התיכון מחר".
מי הן הפרות הקדושות שצה"ל צריך לשחוט בשם הקיצוץ בתקציב?
"מעולם לא היו פרות קדושות גם בצה"ל. לא בפנסיה, לא בצד המבצעי ולא בשכר. במלחמת לבנון השנייה הכוחות השתמשו בתחמושת רבה, בלי חשבון וללא הגבלה. הצבא הפיק בעקבות זה לקחים, ובמבצע 'עופרת יצוקה' הכוחות שינו את התנהלותם. לא כל אחד ירה טילים חכמים, הייתה הקפדה רבה יותר על מלאי התחמשות. הייתה כאן התערבות כלכלית ולא רק מבצעית. הכול צריך להיות פתוח לדיון".
הרמטכ"ל גנץ אמר בראיון לוואלה! חדשות כי כדי שלא תקום ועדת חקירה כיוון שקיצצו יותר מדי צריך לבצע פעולות בצורה מושכלת
"מה שקרה במלחמת לבנון השנייה, חלק מזה קרה בגלל כסף. למרות מה שחושבים בציבור, תקציב הביטחון נמצא בירידה ובצדק. אבל המדינה חייבת לעבוד במבנה של תקציב רב-שנתי. היום אנחנו עומדים על אזור של 6% מהתל"ג (תוצר לאומי גולמי) לעומת 2-3% מהתל"ג במדינות מערב. אני חושב שאפשר להגיע למצב הזה".
בתקופה שבה שימש פרוזנפר כיועץ הכספים של הרמטכ"ל, העיתונאי גיא מרוז מתח ביקורת על המדינה, לאור הכוונה לרכוש מטוסי קרב חדישים מסוג 35-F, במקום להשקיע את הכספים בחינוך בישראל. פרוזנפר אישר הסכם רכש בגובה 120 מיליון דולרים עבור מטוס החמקן החדיש, אך לדבריו, "חשבתי שהעיתוי לביצוע העסקה לא נכון. עדיף היה לדחות את העסקה בשנתיים-שלוש. לא בגלל המחיר, כי אם בגלל סד"כ המטוסים של חיל האוויר, שהיה זקוק לתגבור בטווח הזמן הקרוב. לכן חשבתי שעדיף ללכת על עסקה של רכישת מטוסי F-16, שהם טיפה זולים יותר. אם רוצים להשיג הרתעה מול האויב באמצעות קידמת הטכנולוגיה, בייחוד לאור האיומים החדשים, חייבים לרכוש את מטוסי החמקן. אנחנו לא יכולים שלא לקנות מטוס חדש", הוא מסביר.
בספטמבר 2010 החליטה ישראל לרכוש 25 מטוסי F-35, שייקלטו בחיל האוויר בשנת 2017. השם הישראלי שנבחר למטוס שמייצרת חברת "לוקהיד מרטין" הוא "אדיר". במשך השנים התגלו תקלות רבות במהלך פיתוח המטוס, דבר שהוביל לעיכוב בלוחות הזמנים לסיום הפרויקט. החמקן עתיד להחליף את מערך מטוסי ה-F-16 של חיל האוויר הישראלי.
מה עם החינוך? מי יממן את דור העתיד?
"ישראל השקיעה בהסכמי שכר רב-שנתיים במערכת חינוך, האם זה הביא את התוצר שרצינו? קח לדוגמה את כיתה י"ב. זו שנה מבוזבזת, רוב הזמן מתכוננים למסיבות, מבלים בים או מתכוננים למבחנים. הייתי מקדים את גיל סיום הלימודים לכיתה י"א ומאחד את לימודים גן החובה וכיתה א'. בנוסף, כל מי שנכנס לשירות חובה, הייתי מאפשר לו ללמוד תואר ראשון, ואולי זה היה מביא יותר כסף. הדיכוטומיה הזו - חינוך מול ביטחון, לא נכונה. יש לבחון כל נושא בנפרד, ועכשיו כשיש שר אוצר חדש, זו הזדמנות טובה לעשות זאת".
פרוזנפר מאמין כי מערכת הביטחון לא עומדת בפני קיצוץ חד בתקציבה. "יכול להיות שתהיה החלטת ממשלה לקצץ כמה מיליארדים בתקציב הביטחון, אך לא נראה לי שיהיה קיצוץ אמיתי. אם יקרה דבר כזה, זה הדבר הכי גרוע לאוצר ולמשרד הביטחון. למדינה בכלל אסור להגיע לשם. צריך לראות איך מגיעים לתכנית רב-שנתית, שכל אחד נותן את החלק שלו. לדעתי זה אפשרי".
איפה הצבא צריך להתייעל?
"התייעלות זה לא משהו שאתה יכול להשיג בהכנת תכנית למשך שלוש שנים בלבד, גם לא לעשר שנים. זהו תהליך, זו תרבות ניהולית. מה שרציתי להשיג בהתייעלות זה להטמיע בתרבות של הארגונים את החשיבה. תמיד ניתן יהיה למצוא במה להתייעל, אין לזה סוף. אני הקמתי בית ספר לניהול כלכלי, לא רק עבור יועצים, אלא גם למפקדים כחלק מהרעיון של ההתייעלות".
היה עוד משהו שרצית לומר?
"שננצח. הצבא צריך להרחיק מלחמות אבל אם נגזר עלינו להילחם - שננצח ומהר. אלה שני דברים שונים שעולים כסף".