אחת הגדולות של "רוק 30", תוכניתה של טינה פיי שמגיעה לסיומה היום (רביעי) אחרי שבע עונות, היא היכולת שלה לגעת בנושאים גדולים בעזרת הומור מתוחכם ומטופש כאחד. פיי התאמנה ככותבת הראשית של "סאטרדיי נייט לייב" במשך שבע שנים על היכולת לשלב בין נושאים ברומו של עולם ובדיחות בגובה הדשא וכשיצרה את "רוק 30", היצירה הכי מקיפה שלה, היא מצאה דרך יעילה להתעסק בדברים גדולים עימותים. לאורך כל הסדרה אחד הדברים שהניעו אותה היו ההתנגשויות בין נושאים, בין אם כאלו שבמחלוקת או כאלו שכביכול לא במחלוקת. אספנו כמה מהקונפליקטים האלה, כדי להזכר למה מדובר בסדרה חכמה כל כך, גם אם בסופו של דבר אין מצחיק מלראות את טרייסי ג'ורדן טופח על בטנו העגלגלה והחשופה.
נשים VS גברים
בסדרה שבה היוצרת, הכותבת והשחקנית הראשית היא, בטח כבר הבנתם, אישה, אין ברירה אלא להתייחס לפיל הוורוד שבחדר. ובכן, טינה פיי לא רק מתייחסת לפיל הזה - היא משעינה על גבו חלק גדול מהסדרה. תוכנית המערכונים הדמיונית שבתוך הסדרה, המקבילה של טינה פיי ל"SNL", היתה קרויה "The Girlie Show" עד הגעתו של ג'ק דונגי לתפקיד "אחראי מטעם הרשת על שידורי החוף המזרחי" (ומתכנת תנורי מקרוגל). הנ"ל הנחית את טרייסי ג'ורדן על התוכנית וכבר בפרק הראשון של "רוק 30", החלום של ליז למון לייצר קומדיה נשית עם חברתה הטובה ג'נה מתמוסס.
אבל מאבקה של למון על התוכנית שלה הוא לא המערכה היחידה במלחמת המינים שבתוכנית. ליז גם נאבקת בחיי הרווקות בניו יורק, בגיל המטפס, בשעון הביולוגי, בתאבון היותר מבריא שלה ובשמלות הקצרצרות של המתמחה הצעירה סרי. הכל במודעות מוחלטת שלא שוכחת לפגוע בכל הצדדים באופן שווה. למעשה, עוד בפגישתם הראשונה של למון עם ג'ורדן הבריקה פיי לשים בפיו של האחרון את המשפט המכונן: "העדפה מתקנת עוצבה כדי להשאיר נשים ומיעוטים בתחרות, כדי להסיח את דעתנו בזמן שהאדם הלבן מזריק איידס לנתחי העוף שלנו".
שחורים VS לבנים
גם מתח גזעי מוצא את עצמו במרכז רוקפלר של טינה פיי, וזה לא דבר טריוויאלי כפי שהיה ניתן לחשוב. הדבר הכי שחור שהיה ב"סיינפלד" זה השיזוף של קריימר והחברים מ"חברים" כנראה לא התערבבו יותר מדי בניו יורק האמיתית לפי קשת הצבעים שלהם. באופן מסורתי, לא היה נהוג לערבב בין הסיטקום ה"קלאסי" (כלומר, לבן) והסיטקום ה"אתני" (המילה הנקייה ל"נו, מה שהפרמיטיבים האלה אוהבים").
פיי לא רק ערבבה בניהם, אלא הפגישה בין שני העולמות לעימות בלתי נמנע שבאופן מוזר, התחמקו ממנו עד אז בז'אנר. טרייסי ג'ורדן הוא פארודיה ברורה על שחקני קולנוע שחורים ומצליחים בסגנון אדי מרפי או מרטין לורנס ועל אף שהדמות שלו בנויה על סטריאוטיפים שחורים, המודעות העצמית של הסדרה והטירוף המוחלט שלו הופכים את הדמות לביקורת על תיוג גזעי. או כמו שהוא מנסח את זה: "הייתי עצבני כש-Us Weekly אמרו שאני על קראק. זה גזעני! אני לא על קראק. אני פשוט חולה נפש!"
ניו יורק VS אמריקה
בפתיחת העונה הרביעית של הסדרה מכנס ג'ק דונגי את שלושת כוכבי TGS כדי להעיר להם כי הם איבדו קשר עם "אמריקה האמיתית". הרי טינה פיי לא רק מודעת לחסרונות שלה, היא חייבת להכריז עליהם בקול גדול. בתור סדרה ניו יורקית שמציגה את תעשיית הטלוויזיה ואת הכוכבים המופרעים שלה, "רוק 30" גם ככה נחשבה לאליטיסטית. תוסיפו לזה דיאלוגים מהירים ואינספור בדיחות תעשייה וקבלתם מוצר שמחלקת השיווק של NBC לא ממש תצליח למכור באוקלהומה.
אז פיי לא בוחרת לקרב את התוכנית הסנובית שלה לקהל כחול הצווארון אלא מכניסה את הדיון לתוך התוכנית ואז משפריצה מיץ מהאף באופן מביך בזמן שהיא צוחקת על כולם. הדוגמה המושלמת לכך היא הדמות הבלתי נשכחת של קנת פרסל, בנו של מגדל חזירים מג'ורג'יה שהוריו היו "טכנית אחים", כהגדרתו. בתור המייצג של "אמריקה האמיתית" הוא דמות מעט אמביוולנטית. מצד אחד, הוא אולי הדמות הקיצונית וההזויה בסדרה, אבל גם אחת הדמויות האהובות והיחידות ללא קמצוץ של יצר רע.
גיקים VS קולים
אם יש משהו שברור לכל אחד שראה פרק בודד של "רוק 30" זה שטינה פיי, ובהתאם גם ליז למון, היא חנונית. מאוד. בכל פלאשבק אפשרי רואים אותה כילדה מתולתלת עם חצ'קונים למכביר, תלבושות מביכות ומשקפי קרן. לא, לא בקטע אירוני. ליז למון, על אף שנשארה גיקית גם בבגרותה המביכה, היא דווקא דוגמה לאתוס הגיקי הנוכחי. זה שבמסגרתו הגיקים גדלים להיות המצליחנים בעוד שהקולים, האתלטים או הבאד בויז גדלים להיות כישלונות ווייט טראש שמביישים את נעוריהם.
בפועל, גם כאן פיי הופכת את הקערה על פיה פעמיים. המבוכה החברתית שלה עדיין שולטת בחייה, תחושת הנחיתות של העבר עוד רודפת אחריה ואפילו הקולים לא איבדו את הקו?ל שלהם. ג'ק וג'נה, הייצוג של כוכבי התיכון, הם עדיין מצליחנים, אבל גם אחריהם רודף העבר וגם להם יש בעיות בלתי נגמרות בחיים הבוגרים. אצל פיי, הכל עגול.
קריירה VS חיי משפחה
אפשר לומר שזה הוא הקונפליקט המרכזי לאורך כל שנות "רוק 30" אצל דמותה של ליז למון, למרות שניתן למצוא אותו בסופו של דבר כמעט אצל כל הדמויות. אחרי הכל, איזה עוד דיון אפשר לשים במרכז סדרה על אישה קרייריסטית? אצל למון זה התבטא במספר דרכים, בין אם החיפוש אחר בן זוג הולם בזמן שהיא צריכה לסדר בלגן עם ג'נה, נסיון לאמץ ילד בזמן שהיא צריכה לסדר בלגן עם טרייסי או הניסיון לנוח קצת בזמן שהיא צריכה לסדר את הבלגן של כולם. לקראת סיום העונה האחרונה נדמה שלמון מצאה את האיזון עם בן זוגה האחרון ברשימה, כריס. גם מלכת הרווקות צריכה להתיישב בסופו של כל סיפור אמריקאי טוב. הרי כמו סדרות, גם קונפליקטים דינם להסתיים.
פרק הסיום של "רוק 30" ישודר בישראל בשבת ה-9 בפברואר בשעה 20:20 בערוץ yes Comedy
אהבתם את "רוק 30"? דברו על זה בפייסבוק