וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

איחוד אצל הליטאים, רשימת נצח פרשה מהבחירות

17.1.2013 / 23:29

מפלגת דגל התורה הליטאית התפלגה בתחילת מערכת הבחירות, בשל סכסוך על היורש לרב יוסף אלישיב. ברגע האחרון הושג הסכם שעשוי להביא שינוי במאזן הכוחות במגזר החרדי אשכנזי

ברגע האחרון נמנע הפילוג בציבור החרדי-ליטאי: לאחר שהפלג הירושלמי בראשותו של הרב שמואל אוירבך התפצל מדגל התורה והקים את מפלגת נצח, שאמורה הייתה להתמודד בבחירות הקרובות, הערב (רביעי) הגישו נציגי המפלגה את התפטרותם ליו"ר ועדת הבחירות השופט אליקים רובינשטיין – וכך נקבע כי הרשימה לא תתמודד בבחירות ביום שלישי הקרוב.

ההודעה הרשמית הגיעה לאחר שאמש הושגה הסכמה בין סגן השר הבריאות יעקב ליצמן לבין הרב אוירבך לפיה האחרון יקרא להצביע למפלגת יהדות התורה בתמורה להשפעה משמעותית על מדיניות הסיעה במשא ומתן הקואליציוני ובמשך הקדנציה בכנסת. ברקע למהלך עומדים מאבקי כוח על השליטה בציבור החרדי אשכנזי, על עמדות שמרניות מול עמדות ליברליות, ועל הבחירות המוניציפליות הקרובות. על אף הפרישה של הפלג הירושלמי וניצחונה כביכול של דגל התורה בסכסוך, דווקא נראה כי הרב אוירבך ניצח במערכה הזו.

שלישי, 20:30: משדר בחירות מיוחד באולפן וואלה!

ליצמן חשש מאיבוד קולות

סיעת יהדות התורה מורכבת משתי מפלגות - דגל התורה של הציבור הליטאי ואגודת ישראל של הפלג החסידי. לאחר פטירתו של הרב יוסף אלישיב, מנהיג הציבור הליטאי, נפתח עימות קשה בתוך דגל התורה, בין הקבוצה הבני-ברקית בראשותו של הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן לבין הקבוצה הירושלמית בראשותו של הרב אוירבך, כאשר כל אחד מן השניים טוען לכתר הירושה על הנהגת הציבור הליטאי בישראל. הסכסוך התבטא גם בפיצול מהעיתון המפלגתי "יתד נאמן", והקמת עיתון מתחרה בשם "הפלס", ששומר נאמנות לירושלמים.

עם פתיחתה של מערכת הבחירות האחרונה, פרשו נציגי הרב אוירבך מהסיעה והקימו את התנועה המתחרה, נצח, במטרה להשיג הכרה רבה יותר בכוחם במגזר ולסייע בהכנות לקראת הבחירות המוניציפליות – למרות שגם בסביבתו של הרב לא האמינו כי ביכולתם לעבור את אחוז החסימה. הפיצול לא הדאיג את ראשי דגל התורה, ומגעים שניסו לקדם חברי הכנסת משה גפני ואורי מקלב לא צלחו לאור הדרישה להפסיק את חרם המודעות הקיים על "הפלס" ולספק נציג מטעמו של אוירבך כשותף למשא ומתן הקואליציוני.

אולם דווקא באגודת ישראל, המייצגת את החסידים, החליטו להפעיל לחץ על הצדדים במטרה להגיע לאיחוד מחדש. באגודה ביקשו מנציגי דגל התורה לעשות סדר בבלגן מחשש לאיבוד קולות בבחירות הכלליות ומחלוקת מושבים לא שוויונית בין הסיעות, ברשימה המשותפת. על פי החלוקה הקיימת, במקום השישי ממוקם נציג של אגודת ישראל ובמקום השביעי נציג של דגל התורה. לאור הערכות שהמפלגה המאוחדת לא תקבל יותר משישה מנדטים דרשו בדגל התורה רוטציה בין המקום השישי לשביעי, כפי שהיה נהוג בקדנציות קודמות, אולם הסיעה החסידית סירבה בנימוק כי הפילוג בדגל התורה רק מוסיף לאיבוד הקולות לרשימה.

בדצמבר: עורך עיתון "הפלס" הותקף במסגרת הסכסוך בין הפלגים

מסע ההלוויה של הרב יוסף שלום אלישיב בירושלים, יולי 12. עומר מירון
סכסוך על הטוענים לכתר על השליטה במגזר החרדי ליטאי. הלווית הרב אלישיב/עומר מירון

סגן שר הבריאות יעקב ליצמן שהחליט להיכנס לתמונה, נפגש עם הרב אוירבך ביום שלישי בערב, והבטיח לו לשמש כנציגו בכנסת בכל נושא. הבטחה זו לא סיפקה את הרב, לנוכח דרישתו להיות בעל השפעה על ההחלטות שיתקבלו בסיעה. בכך לא הסתיימו המאמצים להגיע להשלמה: אמש הגיע רבנו של ליצמן, האדמו"ר מגור הרב יעקב אלתר, לביקור חולים אצל הרב אוירבך, מאחר והאחרון מחלים מצינתור שעבר לאחרונה. השניים סיכמו כי לאוירבך תינתן השפעה על מדיניות הסיעה בעתיד.

לאור זאת פירסם הרב אוירבך הבוקר בעיתונות החרדית מודעה בה הוא קורא לכלל הציבור החרדי להירתם ולהצביע ליהדות התורה. "ולעת כזאת עת בחירות לשלוחי ציבור, כולנו ניחלץ חושים לפעול בכל מקום ולהצביע ג' למען שלוחי ציבור אשר קיבלו על עצמם לעשות מלאכתם מלאכת שמים נאמנה לעמוד על המשמר בלי שום פשרות וויתורים, ונזכה להרמת קרן התורה ברשימת יהדות התורה", נכתב.

יהפכו שמרנים יותר?

עיקר המחלוקת בין הרב שטיינמן לרב אוירבך נוגעת לנכונות להגיע לפשרות מסוימות מול הממסד. בעוד ששטיינמן היה מוכן ללימודי מקצוע לנשים שיוכלו לפרנס את משפחותיהן, אוירבך התנגד לכך נחרצות. בנושא הגיוס הרב אוירבך לא היה מוכן לשום שינוי ופשרה, וגם לאחר שצה"ל החל לערוך בדיקות לבחורי הישיבות הוציאו מרבנים המזוהים איתו הוראה שלא להגיע אפילו לצו הראשון. מצדו של הרב שטיינמן העדיפו לא לעורר מהומה ולחכות לאחר הבחירות בתקווה שישיגו את חקיקתו של חוק טל חלופי.

כעת נותרת השאלה האם ישפיעו ההסכמים החדשים על עמדותיה של יהדות התורה בכנסת ובממשלה ויהפכו אותן לשמרניות יותר. מדבריו של ליצמן מיד לאחר החתימה על ההסכם, נראה כי התשובה חיובית. "הם מתכננים את הרס הישיבות על ידי הפסקת תקציבים, הם בונים על פשרות שלנו, אולם אנחנו מתחייבים שלא תהיה פשרה בנושא גיוס בחורי הישיבות ולא יהיה בחור ישיבה או אברך שירצה ללמוד תורה ויכפו עליו גיוס, לא נסכים למכסות או למסלולים. אני לא מציע להם לנסות לגייס חרדים בכוח. הם יודעים שזה לא בר ביצוע", אמר סגן השר בכנס בכרמיאל.

מדברים אלו ואחרים עולה תמונה כי ליצמן נגד כל שינוי ופשרה. לדברי גורם בציבור החרדי מדובר בשינוי מגמה. "ליצמן נפגש עם נציגי צה"ל לאחר סערת הבדיקות הרפואיות ודובר אז שהגיעו להבנות. עכשיו הוא אומר שלא יהיו שום פשרות והוא מיישר קו עם הרב אוירבך. החשש הגדול בביתו של הרב היה שאחרי הבחירות יגיעו לאיזה מתווה של מכסה ועל פי הוראת הרב שום מכסה לא בא בחשבון. עכשיו בחסידות גור הולכים באותו הכיוון".

הסכסוך לא תם ולא נשלם

לדברי גורם בציבור החרדי המעורה בפרטים, פרישת נצח מהמרוץ לא מעידה על איחוי הקרע בין שני מחנות הציבור הליטאי - אלא מדובר דווקא בניצחון של הפורשים. "הפלג הירושלמי לא נחשב כמשמעותי ופתאום לאור ההסכמות בין חסידות גור לרב אוירבך הוא הפך ליותר משמעותי ממה שהם יכלו לקוות", הוא מסביר, "הרב שטיינמן וקהל מאמיניו היו בטוחים שהוא המנהיג והוא הגורם המשפיע ביותר ופתאום הוא הפך לפחות רלוונטי כי בתוך המפלגה המאוחדת קמה לה חזית בלתי מתפשרת, שמתנגדת לאידיאולוגיה שלו, והיא תהיה יותר חזקה בקדנציה הבאה".

מתחרים על קולות החרדים: המפלגות הדתיות שלא הכרתם

משה גפני במילאת הכנסת. עומר מירון
חוששים מאיבוד השפעה ומתחרות בבחירות ברשויות המקומיות. נציגי דגל התורה גפני ומקלב/עומר מירון

לדברי גורם אחר גם בגור – המיוצגת על ידי אגודת ישראל וח"כ ליצמן - הרוויחו מהמהלך. "חסידות גור נתפשה כחסידות שדואגת לעצמה ולא לכלל הציבור. זה התחזק בעיקר לאחר שהם תמכו בבחירות לראשות עיריית ירושלים בניר ברקת. בציבור הם נתפסו ככאלה שלא אכפת להם מהציבור החרדי וגם ככאלה שעושים קצת פרובוקציות ולא דואגים לאחדות ולשלום. עכשיו הגלגל התהפך, הרב שטיינמן שנתפס כפשרן יותר וכדמות שמוכנה להגיע להבנות הפך למי שאינו חרד לאחדות ואילו גור הפכו לדואגים הגדולים לכלל הציבור ולהצלחת המפלגה החרדית האשכנזית המאוחדת". גם ליצמן התחזק מהמהלך, הוא מציין. "הוא יוכל לדרוש יותר לאחר הבחירות כיוון שהוא כבר לא מייצג רק את חסידות גור אלא גם את הפלג הירושלמי".

על אף הריצה המשותפת בבחירות, נראה כי שני המחנות היריבים בציבור הליטאי לא הגיעו להשלמה אמיתית. בדגל התורה קיבלו את הדיווח על ההסכם הנרקם בהלם ובמיוחד חוששים מההשלכות שלו על התנהלות המפלגה לאחר הבחירות ומהפגיעה בהשפעתו של הרב שטיינמן על החלטות הסיעה. מכתב התמיכה של הרב אוירבך בדגל התורה כלל לא פורסם ביתד נאמן – עיתון דגל התורה, המזוהה עם הרב שטיינמן.

בסביבתו של הרב אוירבך, מצד שני, מדגישים שהם תומכים רק בפלג החסידי – אגודת ישראל - וכי העימות עם דגל התורה כלל לא התפוגג. "בבחירות הקרובות אמנם לא יצביעו למפלגת נצח אבל המפלגה חיה וקיימת והיא תתמודד בבחירות המוניציפליות", הם אומרים. על פי הערכות שונות, לשיתוף הפעולה המפתיע בין הפלג הירושלמי לחסידות גור אכן תהיה השפעה בבחירות לרשויות המקומיות והוא עשוי יוכל לזכות אותם בנציגים נוספים בערים החרדיות על חשבון דגל התורה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully