קליין: "יש לסגור את קרנות הפנסיה החדשות בפני עמיתים נוספים"

נגיד בנק ישראל, ד"ר דוד קליין, קורא היום "לסגור את קרנות הפנסיה החדשות בפני עמיתים נוספים, משום שהן סובלות מגירעונות אקטואריים עימם אין להשלים, והן עדיין נשענות ב-70% מהתיק על איגרות חוב ממשלתיות לא סחירות". בכך למעשה טוען הנגיד כי הקמתן של הקרנות החדשות החל משנת 1995 לא צימצמה את הבעיה האקטוארית, אלא העצימה אותה.

הנגיד אמר את הדברים על רקע הקריאה בתקופה האחרונה להסדיר מחדש את נושא הפנסיה בחקיקה. לאחרונה גם נידון הנושא ארוכות בכנס קיסריה.

נגיד בנק ישראל מזהיר את העוסקים בנושא הסדרת החיסכון לפנסיה: "אם הסדרת הנושא תתבטא רק בכך שנרחיב את מעגל המבוטחים לפנסיה בלי לתקן מן היסוד את הפגמים הקיימים - אנחנו מאיצים במו ידינו את המועד בו תיקלע מערכת החיסכון לפנסיה למשבר חריף וייגרם נזק כבד למשק בכללו". לדברי הנגיד, "יש להסדיר את הנושא בצורה שתבטיח את קיום המערכת לטווח ארוך ותביא את התועלת המצופה לפרט החוסך ולמשק".

הנגיד מוסיף כי מן הראוי שקידום חוק פנסיה כללי ייעשה ע"י הממשלה, בהבנה עם ההסתדרות והמעסיקים. הנגיד אומר עוד כי יש לבצע תוכניות הבראה לגבי קרנות הפנסיה הוותיקות, כפי שהחליטה הממשלה במארס 1995.

לדעת הנגיד, ניהול החיסכון לפנסיה בישראל לוקה בשישה פגמים קשים:

1. גירעונות אקטואריים גדולים, ולכן החיסכון איננו בר קיימא מבחינה כלכלית

2. החיסכון נשען ברובו על איגרות חוב בלתי סחירות של הממשלה, ובכך מבטיח תשואה שהמשק אינו יכול לעמוד בה לטווח ארוך, ותוך כדי כך גם פוגע בפיתוח שוק ההון, ולכן בהשקעות ובצמיחה במשק

3. המבנה הקיים מחייב את הממשלה להנפיק איגרות חוב בלתי סחירות בכמות שאיננה קשורה לצורכי מימון הגירעון בתקציב, ובכך נפגעים קשות שוק איגרות החוב הסחירות והיכולת לנהל את מימון התקציב בצורה מושכלת

4. הענף אינו מנוהל על בסיס תחרותי, ובכך נפגעת טובת החוסך

5. הפנסיה התקציבית מקיפה עדיין חלק חשוב מההתחייבויות הפנסיוניות במשק

6. הביטוח הפנסיוני מקיף רק חלק מהאוכלוסייה, ובכך מטיל על המדינה נטל עודף של תמיכה באוכלוסייה מבוגרת שהממשלה איננה יכולה לעמוד בו

בנק ישראל מציין 6 עקרונות על פיהם יש לבסס את המבנה החדש של ענף החיסכון הפנסיוני:

1. חובת החיסכון לפנסיה תחול על כל עובד במשק, שכיר ועצמאי

2. תמיכת המדינה בחיסכון לפנסיה תתבטא, כמקובל היום, בהטבות מס בשלב ההפרשה, ובמידת האפשר - גם בפטור ממס בשלב הצבירה. עם זאת, בשל סדרי העדיפויות בתקציב, והצורך להתחשב בעלויות המעסיקים, יש להגביל הטבה זו להפרשות עד גובה השכר הממוצע במשק

3. קרנות הפנסיה תתבססנה רק על השקעה בשוק ההון ותהיינה מאוזנות אקטוארית

4. המדינה לא תיתן ערבות לתשואת הקרנות אולם תקיים מערכת רישוי ופיקוח, אשר תעמיד לעצמה כמטרה להבטיח את יציבות הקרנות

5. בידי העמית תינתן הזכות הבלעדית להחליט לאיזו קרן להצטרף, וכן הזכות לעבור מקרן לקרן, או לחלק את כספו בין קרנות שונות. מערכת הפיקוח תקבע כללים אחידים להעמדת מידע השוואתי שוטף לרשות העמית על ביצועי הקרנות

6. גיל הפרישה יועלה בהתאם להארכת תוחלת החיים

בשנת 1995 בוצעה רפורמה בשוק קרנות הפנסיה בישראל. המניע המרכזי לרפורמה היה הגירעונות האקטואריים הגדולים אשר צברו קרנות הפנסיה. במסגרת הרפורמה נסגרו קרנות הפנסיה הוותיקות בפני עמיתים חדשים והוקמו קרנות חדשות אשר לכאורה פעלו לפי עיקרון איזון אקטוארי. הנגיד טוען לראשונה כי יש לסגור גם את הקופות החדשות בפני עמיתים חדשים, מאחר שקופות אלו מצטרפות לבעיה האקטוארית ולא צימצמו אותה כפי שנועדו במקור.