הסיומת של המחצית הראשונה באבדי איפקצ'י ביום ראשון הייתה כמעט היסטורית. אוהדי בשיקטאש נעמדו ומחאו כפיים לשחקנים שירדו מהפרקט כשהם מריעים להם בחזרה. ההרגשה הייתה שהקבוצה של ארגין עתמאן משייטת לה בדרך לאליפות היסטורית. 37 שנה עברו מאז האליפות האחרונה של המועדון שנמצא ב-81 מתוך 82 השנים האחרונות בליגה הראשונה בטורקיה. יתרון 14 במחצית על אפס איסטנבול, בתוספת יתרון 0:2 בסדרת הטוב משבעה, החדירו את האופטימיות.
את המשחק השלישי בסדרה איבדה בשיקטאש בסופו של דבר, אך ההרגשה היא כי העונה הקבוצה הקטנה מבין קבוצות העיר איסטנבול, וכנראה השנואה שביניהן, עומדת לעשות את זה ובגדול. את הגביע הם השיגו לראשונה העונה, ביורוצ'אלנג' זכו ללא תחרות כמעט, אבל דווקא בגמר הם צריכים להתגבר על הקבוצה שנחשבת לשם הגדול ביותר בכדורסל הטורקי. כדי להשלים את המשימה הם צריכים את הכוכב שלהם, מיודעינו קרלוס ארויו, בשיאו. האם מסורת הכשלונות של בשיקטאש נקטעת העונה?
הסיפור של בשיקטאש רחוק מלהיות סיפור סינדרלה. מדובר באחת הקבוצות העשירות בטורקיה בעשור האחרון, שעד העונה שעברה קיבצה אליה שמות מעניינים כמו מיירה צ'טמן, חליד אל אמין, פג'ה דרובניאק, סנדרו ניצ'ביץ' ובראד ניולי. ב-2008, תחת אותו עתמאן, היא אף לקחה את אליפות הליגה הסדירה בטורקיה, אבל טלקום אנקרה זרקה אותה כבר בחצי הגמר. כל זה השתנה בשנה שעברה.
בבשיקטאש קיבלו החלטה להעביר פאזה וללכת על הכוכבים הכי גדולים שרק אפשר. כך נחת לו באוקטובר 2010 אלן אייברסון, אך פציעה מנעה ממנו לסיים את העונה. בקבוצה חשבו הקיץ שוב בגדול, הנחיתו את דרון וויליאמס, השחקן הגדול ביותר שהגיע מה-NBA לאירופה העונה. אך למרות פתיחה אדירה בליגה, השביתה נגמרה ובמועדון שברו את הראש במהלך כל דצמבר, מי יחליף את וויליאמס. הפור נפל על קרלוס ארויו, שלא מצא קבוצה ב-NBA באותם ימים.
"להגיד שהחיבור של ארויו למועדון היה מיידי זו טעות גדולה", מסביר העיתונאי הטורקי עומאר סרילאן, "נבנתה קבוצה שהכוכב שלה הוא דרון וויליאמס, ובמשך חודש היא שיחקה לא טוב בלעדיו. ארויו הוא שחקן שונה, לא סקורר טבעי, אז המשחק של הקבוצה השתנה והמשחק שלו השתנה. זה לקח לא מעט זמן, אבל העובדה היא שהמאזן של הקבוצה בסיבוב הראשון והשני היה זהה, ככה שלא הייתה נפילה בתקופתו לעומת התקופה שלפני שהוא בא".
רועי חגאי, מי שחתום על הבאתו של ארויו למכבי תל אביב ביחד עם אפי בירנבוים, מסביר שגם אצל הצהובים ארויו נתקל בקשיים דומים: "בכדורסל המודרני אתה מצפה מהרכז שלך להיות סקורר. רוב הרכזים צריכים לעשות נקודות ולסדר את הקבוצה. הבעיה עם ארויו במכבי הייתה הסגל לידו, שבעמדה מספר 2, טרה סימונס, לא קיבלנו את התפוקה של הסקורר. אז ביקשנו מקרלוס להיות יותר סוליסט ולעשות יותר נקודות. זה קצת בעייתי, אבל הוא רכז סקורר. זה מה שרצינו ממנו וזה מה שהוא נתן".
אלא שעם הזמן החיבור בין ארויו, שרושם העונה 14.5 נקודות ו-4.3 אסיסטים, למועדון ולשיטה הלך והשתפר, והגיע לשיאו בפלייאוף. בשיקטאש הגישה למשחקי הפלייאוף מהמקום הרביעי, הדיחה ברבע הגמר 0:2 את פנרבחצ'ה/אולקר, קבוצת יורוליג להזכירכם, בחצי הגמר את המדורגת ראשונה גלאטסראי, קבוצת טופ 16 ביורוליג, 1:3, ובסדרה מול אפס איסטנבול מובילה 1:2. ארויו קלע בספרות כפולות פעם אחת בתשעה משחקים ומעמיד ממוצע מצוין עם 15.2 נקודות ו-4 אסיסטים למשחק.
רועי חגאי מסביר את הפריחה של ארויו בבשיקטאש: "הכדורסל בטורקיה מאוד מתאים לו כי לעולם לא היה בישראל שחקן כל כך טוב במגרש הפתוח. בטורקיה זה המון כדורסל של מגרש פתוח, ובזה הוא בלתי עציר. קרלוס הוא מסוג השחקנים שצריך ליהנות מהמשחק ולא לשים עליו יותר מדי לחץ. אפילו שהוא היה שחקן NBA טוב, במכבי היה קצת מלחיץ לו. הוא שחקן שנהנה מהעסק והוא לא הבין אחרי שהוא בא מה-NBA את כל הלחץ אחרי הפסד אחד. אני חושב שזה דווקא הדבר שהכי הפריע לו בארץ".
"אומרים על קרלוס כל הקריירה שהוא לא מנהיג, שהוא מתחבא ברגעים החשובים, אבל זה ממש לא נכון. לאורך כל הקריירה הוא היה גדול במאני טיים", מסביר ג'ון בנקס, עיתונאי ב"מיאמי טודיי ניוז", שעוקב אחרי ארויו עוד מימיו במכללת פלורידה אינטרנשיונל. "אז זה נכון שהוא לא אחד שיכפה את עצמו על המשחק, אבל הוא יודע מתי לקחת את הזריקות החשובות ומתי הוא זה שצריך לנהל את העניינים. חשוב לזכור שהתפקיד שלו ב-NBA היה שונה, הוא לא היה כוכב אף פעם, ובאירופה מצפים ממנו להרבה יותר".
חגאי מוסיף כי גם מכבי תל אביב בזמנו וגם בבשיקטאש ירוויחו אם הגארד יישאר לעונה נוספת: "כשהבאנו את קרלוס הוא היה ההחתמה האחרונה שלנו, כי לא מצאנו רכז מתאים לפני. כשבונים קבוצה מחתימים את הרכז ואז מחתימים את הקבוצה סביבו. גם בטורקיה הוא הגיע במהלך העונה. אם הוא היה נשאר עוד עונה במכבי, ואז בונים סביבו את הקבוצה, אז שני הצדדים היו מרוויחים מזה והוא היה מצליח".
למי שלא עקב, מאז שעזב את מכבי תל אביב, מצא עצמו ארויו שוב בתפקיד מפתח ב-NBA. בעונת 2009/10 היה הרכז הפותח של מיאמי היט, ובעונה לאחר מכן היה במשך חצי עונה חלק מקבוצת הכוכבים של מיאמי, לפני ששוחרר וחתם בבוסטון, שם בעיקר ראה ספסל. הקיץ הבין שהדלת שלו לעמדת מפתח ב-NBA סגורה ועזב שוב לאירופה, מקום בו הוא ואשתו לא כל כך הסתדרו בביקור הראשון.
"אתה לוקח שחקן בגיל 33, שעוד בוער לו לשחק כדורסל ואומר לו, 'בוא תשחק 5-10 דקות ותעשה עבירות', זה לא מתאים לכל אחד", מסביר בנקס. "ארויו הוא שחקן שחי את המשחק. אני זוכר שראיתי אותו על הספסל בבוסטון ממש סובל. הוא לא רצה להיות עוד שחקן ספסל, ובאירופה הוא שוב כוכב, משחק כמעט כל המשחק, ועושה את מה שהוא אוהב - משחק. כמובן שגם הכסף הגדול (כחצי מיליון דולר לחצי עונה, כשבשיקטאש יכולה להאריך את האופציה תמורת 1.2 מיליון דולר, א.ש) שהציעו לו שם שיחק תפקיד".
כפי שכבר ציינו, הסיפור של בשיקטאש וארויו הוא לא סיפור של שחקן שהציל קבוצה. הקבוצה הטורקית היא קבוצה עשירה וסגל השחקנים שלה כולל מלבד אקס מכבי תל אביב גם את זוראן ארצג הסרבי, האמריקאים דיוויד הוקינס ומרסלוס קמפ, ארווין דאדלי, אקס מכבי ראשון לציון, שמככב בשנים האחרונות בטורקיה וקיבל אזרחות תחת השם ארסין דאגלי, ופופס מנסה בונסו הבריטי. עם סגל כזה, ההצלחה של בשיקטש לא מפתיעה איש.
"כבר מספר שנים שהציפיות ההתחלתיות מבשיקטאש הן גמר פלייאוף או אליפות, והקבוצה נוטה לאכזב", מסביר סרילאן. "השנה בליגה הסדירה הם קצת נפלו, אבל בינתיים הם עומדים בכל הציפיות, אבל אני חושב שאת מירב הקרדיט צריך לתת לעתמאן. בסגל הזה יש הרבה מאוד אגו, שחקנים כמו ארצג, הוקינס ומנסה בונסו הם כוכבים בכל קבוצה, אבל כשאתה שם לידם שחקן כמו ארויו, שהוא ממש לא אנוכי, אתה בונה תלכיד מנצח. העובדה שיש גם כבוד גדול לעתמאן, מצד כל המערכת, רק עושה את הסיפור הזה לטוב כל כך".
עתמאן עצמו, ששמו נקשר בשנה האחרונה כמועמד אפשרי לאימון נבחרת טורקיה, הביא תארים כמעט לכל מועדון בו דרך. את אפס פילזן הוביל לפיינל פור של היורוליג ב-2000 ולדאבל בשנת 2009, את אולקר לשני גביעים, ובקדנציה שלו בסיינה זכה בגביע ספורטה. "כל מה שהוא נוגע בו בטורקיה הופך להצלחה", אמר הנשיא פירקט אורמאן בינואר 2011 כשמינה את עתמאן. "אנחנו בטוחים שאם מישהו מסוגל לעצור את הרצף הזה, זה הוא".
הערב (שלישי) תארח בשיקטאש את אפס איסטנבול במשחק הרביעי בגמר הפלייאוף הטורקי. במהלך כל העונה ההרגשה הייתה שאפס היא יותר אוסף של שחקנים, אבל אין ספק שמדובר בסגל מוכשר מאוד שמסוגל לעשות צרות לבשיקטאש השנואה. "כשקבוצת כדורסל זוכה בתואר זו שמחה גדולה, כשקבוצה מאיסטנבול זוכה באליפות על חשבון קבוצה אחרת מאיסטנבול, זה חגיגה שלא נשכחת", אומר סרילאן.
אלא שבבשיקטאש, שם כבר ידעו ימים שהאליפויות היו קרובות אך בסופו של דבר האכזבה הייתה רבה, מבקשים להיזהר לפני שיהפכו לקבוצה הטורקית הראשונה שחוגגת טרבל. "אנחנו קבוצה טובה מאוד, ואנחנו יודעים שאנחנו על סף היסטוריה", אמר קרלוס ארויו עוד לפני ההפסד במשחק השלישי בסדרה, "אבל מכאן ועד לזכייה עצמה אנחנו עדיין צריכים להוכיח את עצמנו. אין ספק שאם נעשה את זה, לא ישכחו את ההישג שלנו".
כדורסל אירופי בוואלה! ספורט