לפני כמה שנים, קצת לפני תחילת העבודה על האלבום "רמזים", ריטה נסעה במכוניתה ונתקלה ברדיו בשידור חוזר של הופעה חיה שלה. יש אמנים שלא מסוגלים לשמוע את עצמם ברדיו ויש אמנים שקונים מכונית עם גג נפתח כדי שיוכלו להשמיע את עצמם בווליום שמגיע לאוזניים של אלוהים. ריטה נמצאת באמצע, כזו שמבצעת האזנה מלומדת כדי להבין את עצמה. הנסיעה הזו, לעומת זאת, היתה שונה. "אני זוכרת ששמעתי את עצמי ופשוט רציתי לסגור את הרדיו", היא מספרת. "כל הזמן נאבקתי בעצמי, הושטתי את היד והחזרתי. אמרתי לעצמי שאני חייבת לנסות ולהבין מה אני לא אוהבת שם".
ומה גילית?
"שהכל נורא גדל. הקול שלי גדל, הוויברציות שלי גדלו והן ממילא לא היו גמדיות לפני כן. הכל היה גדול מדי, כל הקיסריות וההיכלים והמקומות הענקיים אתה צריך להושיט ידיים ורגליים ולעטוף את האנשים, והרגשתי שזה פשוט גדול מדי".
פחדת?
"מאוד. הפתרון הגיע בסופו של דבר בדמות העבודה על האלבום, על 'רמזים'. עברי לידר וגדי גידור, שעבדו איתי על האלבום, ידעו לאן הם רוצים לקחת אותי ואני, בתוך תוכי, ידעתי שהם צודקים, אבל אתה לא מבין עד כמה זה קשה. תחשוב על אישה שרגילה לשים איי-ליינר וסומק ואודם, כי ככה היא רגילה, אבל פתאום אומרים לה להיראות כמו שהיא יוצאת מהמקלחת. למדתי אז מה זה עירום רגשי לחלוטין. עשיתי את זה עוד לפני שהגירושים קרו. כל הדברים האלו היו בכלל בתת ההכרה".
ערב יום הולדתה ה-50 (שחל מחר, בשבת), ריטה נמצאת בשיאו של המסע שהחל באותה נסיעה עגומה במכונית. "רמזים" העביר אותה תקופה קשה בחייה ואילו "השמחות שלי", האלבום המצוין בפרסית וסיבוב ההופעות הפנטסטי שמלווה אותו, כבר מוצאים אותה בשיא חדש. 26 שנה אחרי שהחלה את הקריירה בסערה עם אלבום הבכורה שלה, ריטה נצלה את השחרור הרגשי שחוותה כדי לסגור מעגל עם מורשתה המשפחתית ובאופן די יוצא דופן, הצליחה להעתיק את הצבעים, הקולות והריחות של "השמחות שלי" למופע החדש שלה. זהו המופע השלם ביותר בקריירה של ריטה, שמצליח לבצע האחדה סגנונית וקונספטואלית של השירים הישנים והחדשים בדרך שמסבירה מיהי ריטה 2012: אשה, בת, אמא, זמרת, כותבת ובעיקר אדם אוהב אדם, שמכיל את הקשיים ולא מפחד לחשוף אותם.
למעשה, באחד הרגעים היותר יפים במופע, ריטה עוצרת את סחף השירים ואומרת לקהל: "לאלבום קוראים 'השמחות שלי', אבל אתם צריכים לדעת שלא הכל היה שמח בילדותי. למעשה, היה הרבה עצב לפעמים גם טרגדיות". זוהי לא זעקת "אוי תסתכלו עליי", אלא רגע חשוב שבו ריטה שמה את הגבול שבין פולקלור נוסטלגי למציאות. זה בדיוק ההבדל בין ריטה שפיצצה את קיסריה עם התנועות האגרסיביות והקול הענק, לבין ריטה המדויקת שאפילו מוותרת על ביצוע של "ימי התום" לטובת נגנית הוויולה, גליה חי. "תמיד אני הד-ליינרית, והפעם, באמצע החזרות, היו צריכים לעשות לי שיחה על כך שאני מאחורה מדי", היא מספרת.
איך זה גרם לך להסתכל על פרויקטים אחרים שלך? זה לא פופ-רוק כמו שעשית 25 שנה.
"תראה, כל הפרויקטים שעשיתי הם אני. פעם מישהו אמר לי שהחיסרון שלי הוא שאני יודעת לעשות כל מיני דברים. פעם צביקה פיק שאל אותי אחרי ההופעה של ONE (מופע הלאס וגאס של ריטה מ-2008 ע.ש) לאן הולכים כשמגיעים כל כך גבוה. אז עניתי לו במילה אחת - 'עמוק'. זה לקח כמה זמן, אבל אני חושבת שהגעתי לשם".
זה גם אומר להשתחרר מהאופן שבו מסתכלים עלייך? את ריטה. תמיד ישאלו מה את עושה, איפה את, מה קורה איתך.
"הבנות שלי צוחקות עליי כבר שאני לא שמה לב שמסתכלים עליי. הלכתי ביום שבת עם הבנות שלי לסרט ובדרך כלל כשאנחנו הולכים, הן מסבירות לי שמאחוריי יש שובל של אנשים שמסתובבים. אני כבר לא רואה את זה, אחרת לא הייתי יכולה לחיות טבעי, אם הייתי רואה כל כך הרבה מבטים. אני לא אדם קר חס וחלילה, אני אוהבת אדם ושונאת ציניות, אין לי סבלנות לזה. אבל השתחררתי מהמבט של אחרים עליי".
מצד שני, לא מפסיקים להכתיר לך יורשות.
"יכול להיות שפעם, כשאתה שומע את זה מבחוץ, אז זה יכול להרעיד לך את הלב. אחרי כל כך הרבה שנים, אני חושבת שהיחסים ביני ובין העם הם כבר יחסים של משפחה. אולי זה יומרני מצדי להגיד, אבל התחושה היא של משהו מאוד משפחתי, מאוד נעים ומכבד. אני כבר לא עומדת למבחן של אף אחד, אולי גם בגלל שאני לא עומדת במבחן לעצמי".
זה ביטחון עצמי יוצא דופן.
"זה ביטחון, אבל לא ביטחון של לשים רגליים על השולחן ולנוח. להיפך אני עובדת כמו שבעה גברים בבת אחת".
היא אוהבת את איימי וויינהאוס ועמיר בניון מאוד. על וויינהאוס היא אומרת שתמיד ידעה שהיא הולכת למות וכי "כשרונות כל כך גדולים לא מצליחים להחזיק מעמד". היא גם מאוד אוהבת את אדל, אבל חושבת ש"היא לא באותה קומה עם איימי". וכן, היא רואה "The Voice", בה מככב בעלה לשעבר ומי שיש לו חלק לא קטן בהצלחת הקריירה שלה, רמי קליינשטיין. על הכובעים ותקרית איקאה עם אביב גפן היא מסרבת להגיב. "אני יושבת ורואה את זה עם הבנות, ומאוד אוהבת".
בטח גם לך מציעים להיות חלק מזה, בטח אחרי ספיישל "כוכב נולד" שעשית בשנה שעברה.
"כל הזמן מציעים לי, בלי סוף. אני מחוזרת מאוד יפה אחרי כל הפרויקטים האלה".
ו...?
"אני עדיין בוחרת לא לעשות את זה, למרות שמאוד נהניתי ב'כוכב נולד'. תמיד חשבתי שבגלל שאני אמן בעצמי, אין לי את היכולת להעביר משהו לאמן אחר וגיליתי ההיפך שאתה יכול לתרום מהניסיון שלך. אבל השנה הייתי חייבת לסרב בגלל האלבום".
נו, בשנה הבאה אולי תעשי "The Voice" עם רמי.
"תראה, אני לא יודעת אם הייתי רוצה להיות בטלוויזיה כל שני וחמישי. לא יודעת אם הייתי רוצה להיות במקום הזה, כרגע, של להיות כל כך חשוף. זה וואחד זרקור".
אם כבר תרבות פופולרית, "השמחות שלי", בסופו של דבר, הוא אלבום מוזיקה מזרחית אמיתי, לעומת מה שהולך בז'אנר.
"מי שבאמת בא מהמזרח ומכיר את העושר, יודע שהטקסטים שם הם חתיכת שירה מטורפת. מה שיש לנו עכשיו, זה לא מוזיקה מזרחית, זו מוזיקה ים תיכונית חדשה ויש לזה מקום כמובן ומגיע לה את הכבוד והכל, אבל זאת לא מוזיקה מזרחית. זו מוזיקה ים תיכונית חדשה".
ואת אוהבת אותה.
"תראה, לי, מילים וטקסטים מאוד חשובים. אם יש מוזיקה כזו, שהמילים מכבדות את האמן ואת המאזין, אז אני אוהבת את זה ומתחברת. כשהמילים הן איזה משהו שנכתב כלאחר יד, אני לא מתחברת בשום פנים ובאופן".
וישנן הבנות, משי בת ה-20 שתשתחרר עוד חצי שנה מהצבא ונעם בת ה-10. משי כבר מפתחת קריירה של זמרת, וריטה מקפידה מאוד להפריד בין הקריירות של השתיים. כך למשל, כשצולם הקליפ של "שאה דומאד" מהאלבום האחרון עם כל משפחתה של ריטה, החליטו השתיים שמשי לא תיראה בקליפ, בשם אותה הפרדה. "הרי גם כך יהיה לה קשה להתנתק", אומרת ריטה. "כשהבאתי את הקליפ הביתה, משי אמרה לי 'אם לא הייתי כבר מהמשפחה שלך, הייתי מאוד רוצה להיות חלק ממנה'. זו התגובה הכי מרגשת שיכולתי לבקש".
איך זה בכלל לגדול כבת של זמרת? היא הרי לא יכולה להרשות לעצמה מרד נעורים, כי אוטומטית זה יהיה מול כל ישראל.
"המקום החלש שלי כאמא הוא שאני אמא רכה ו-ותרנית. באמת, אני רק אם מדובר בסכנת חיים לא נותנת לבנות שלי לעשות משהו. מהמקום הזה, לא נראה לי שמשי אי פעם רצתה למרוד בי במשהו מסוים".
אף פעם?
"לפני שנה וחצי היא באה ואמרה שהיא רוצה לעשות קעקוע קטן בקרסול ואמרתי לה 'איזה רעיון מגניב, אולי גם אני אבוא לעשות איתך' והיא אמרה 'אוף, זה גם מה שאבא אמר', ולא עשתה".
את מחליפה עכשיו קידומת. יש משהו שמפחיד אותך בגיל 50?
"אני לא מפחדת למות. אני מפחדת מדברים אחרים מנכות, ממשהו שיקרה למישהו שיקר לי. בקריירה אין לי זמן לחשוב על דברים שמפחידים אותי. אני יודעת שאם אני לא אעשה משהו אחד, אז יש לי משחק, יש לי כתיבה. אני כל הזמן מנחמת את עצמי בזה".
ומה הלאה?
"אני מאחלת לעצמי שאהיה מספיק נבונה ללמוד מהעשור החמישי ולהחכים ולהתעצם ממנו. זה לא אומר שבגיל 50 צריך ללכת עם קביים. היום יותר מתמיד אני באנרגיות. אני לומדת לא לעוף בכל תנודה. אני רוצה להיות מדויקת לגיל שלי".
*ריטה תופיע הערב (שישי) ומחר עם המופע "השמחות שלי" בתיאטרון גשר בתל אביב
ריטה באלבום "השמחות שלי": שיעור מרתק שגם שרית חדד צריכה ללמוד
ריטה בת 50: בואו לאחל לה מזל טוב בפייסבוק שלנו