וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

תסכול מתמיד: דו"ח מבקר המדינה חושף ליקויים קשים בטיפול בבע"ח

20.12.2011 / 17:01

פורסם דו"ח מבקר המדינה בנושא טיפול המחלקות הווטרינריות ברשויות המקומיות, וכרגיל חושף טיפול קלוקל בתחום בעלי החיים כמעט בכל הרשויות ובכל התחומים שנבדקו

עקב גידול חד במספר מקרי הכלבת בקרב חתולים וכלבים בשנים 2009-2010 בדק משרד מבקר המדינה בחודשים מאי- נובמבר 2010 את הטיפול של הרשויות המקומיות בכלבים וחתולים. הדו"ח חושף התנהלות לקויה של רשויות מקומיות רבות באופן טיפולן בכלבים ובחתולי הרחוב שבתחומן, כמו גם בהיעדר פיקוח מסודר של השירותים הווטרינרים בתחום הרשויות. הדו"ח קורא למשרדים הממשלתיים הרלוונטים לאחד כוחות וליצור מנגנון אכיפה מסודר שיסדיר את חיי בעלי החיים בישראל וישמור תוך כדי על בריאות הציבור.

כלב וחתול נחים זה ליד זה. ShutterStock
למה תמיד אכפת מהם פחות?/ShutterStock

טיפול הרשויות בכלבים

מחלת הכלבת: בכל שנה מתים כ-50 אלף איש ממחלת הכלבת ברחבי העולם. בישראל מאובחנת המחלה כמחלה של בעלי חיים בלבד, זאת בשל העובדה שמשנת 1998 ואילך נפטרה בישראל אישה אחת בלבד מהמחלה. כל כמה שנים מתפרצת מחלת הכלבת בישראל אצל בעלי חיים, בעיקר אצל כלבים, ולכן הפיקוח הווטרינרי חשוב למניעתה. כחלק מהפיקוח מתבקש כל בעל כלב שלושה דברים: לשלם אגרת עירייה על אחזקת הכלב, לחסנו בחיסון נגד מחלת הכלבת ולסמנו בשבב תת עורי. בנושא זה פעלו רוב בעיריות על פי חוק ויידעו את ציבור מחזיקי הכלבים בחובתם. המועצה המקומית טורען, עיריית צפת ועיריית שפרעם קיבלו הערה ממבקר המדינה על כך שבאיזורן מוחזקים כלבים רבים ללא רשיון כחוק. לרישומו של הכלב על ידי הווטרינר הרשותי כחוק יש משמעות רבה, בעיקר במידה והכלב נאבד.

במועצה המקומית אבו סנאן לדוגמה מצא המבקר כי לא הועמדו לרשות הווטרינר אמצעי דיווח למרכז השבבים, עקב אי תשלום על תוכנת המחשב בה משתמש הווטרינר. בשל הזמן שעובר מהרגע שהכלב סומן ועד לדיווח למרכז השבבים הארצי יש סכנה שהכלב יאבד, ייתפס משוטט ויומת רק בגלל העיכוב הטכנולוגי. המועצה המקומית הגיבה לממצאי המבקר והודיעה לו כי התוכנה נרכשה עבור ווטרינר הרשות שלה.

גור כלב מתגרד. ShutterStock
יש סכנה שכלב יאבד, ייתפס משוטט ויומת רק בגלל עיכוב טכנולוגי/ShutterStock

כלבים משוטטים

על פי חוק הפיקוח על כלבים, מותר לווטרינר הרשות או לפקח מטעמה לתפוס ולשים בבידוד כל כלב חסר בעלים או שלבעליו אין רשיון חוקי להחזיקו. משרד המבקר קבע כי ברשויות מסוימות אכן נעשה מאמץ לאתר כלבים משוטטים שעלולים להיות נגועים בכלבת, אך ברוב המועצות והערים הלכידה מתבצעת רק לאחר תלונה של אזרחים. המבקר ממליץ על הקמת מנגנון פיקוח מסודר הנוגע לתפיסת הכלבים המשוטטים.

תחנות הסגר

תחנות ההסגר מיועדות לרוב לכלבים משוטטים. הרשות המקומית נדרשת לייעד מתקן הסגר והשירותים הווטרינרים הם הקובעים את התנאים הנאותים וביכולתם גם לסגור תחנות הסגר שלא פועלות על פי חוק. עד מועד בדיקת המבקר נספרו כ-40 תחנות הסגר ברחבי הארץ, זאת לצד כלביות פרטיות ובתי מחסה של עמותות שונות. על פי בדיקת המבקר, באיזור הפריפריה קיימות תחנות מעטות ביחס למרכז הארץ. בנפת עכו למשל יש רק שתי תחנות כאלה. המבקר קבע כי לא נעשה כל תכנון במיקומון של תחנות ההסגר וביקש ממשרד הפנים, בשיתוף השירותים הווטרינריים, לפעול על פי תוכנית שתדאג לפיזור הולם של התחנות על פי מיקום וגודל האוכולוסייה.

בנוסף חשף המבקר כי רשויות מקומיות רבות, במיוחד מהמגזר הערבי, לא הקימו תחנות הסגר על אף שבסמכותן לעשות כן. המבקר קבע כי על אף שניתן תקצוב על ידי המשרד להגנת הסביבה לתחנות הסגר, הוא נעשה באופן לא מסודר. המבקר ביקש ממשרד הפנים לבדוק אפשרות למתן סיוע בהקמתן של תחנות ההסגר ובאחזקתן. בערים רבות ובמועצות מקומיות לעומת זאת הוקמו תחנות הסגר שלא על פי חוק ובניגוד לייעודן המקורי. איגוד ערים שומרון, עיריית באר שבע ועיריית צפת קיבלו הערה מהמבקר עקב בנייה ללא היתר לשימוש חורג. כמו כן קיבלו הערה עיריית חיפה, ירושלים, תל אביב-יפו ומועצה איזורית מטה אשר על הפעלת תחנות הסגר ללא רשיון עסק כנדרש, כאשר הן אלה האמונות על פיקוח על החוק בשטחן.

באשר למצבן הפיזי של תחנות ההסגר: על פי חוק צער בעלי חיים יש תקנות ברורות בנוגע למבנה בו מוחזקים בעלי החיים, לרבות התאים והאוורור בהם. ברבות מהמועצות המקומיות והערים התנאים האלה אינם מתקיימים, מה שמוביל לסבל רב של בעלי החיים השוהים בהן. דוגמה לכך מצא המבקר בעיריית חיפה, תחנת הסגר שהוקמה לפני 50 שנה ונמצאת במצב ירוד מאוד, המבנים קטנים, חסרי אוורור מספק ומכוסים גגות אזבסט המסכנים את הכלבים ואת העובדים בתחנה. בנוסף צוין כי כל שנה בתקופת החורף מתרחשות הצפות של מים וביוב. תחנת ההסגר בעיריית צפת למשל הוקמה משתי תחנות אוטובוס שחולקו לשישה תאים.

אילוסטרציה. ShutterStock
ברבות מהמועצות המקומיות והערים לא מתקיימים התנאים הנדרשים להקמת תחנות הסגר על פי חוק צער בעלי חיים/ShutterStock

חתולי רחוב

על פי הערכת עמותת "תנו לחיות לחיות", בישראל קיימים כ-300 אלף חתולי בית וכשני מיליון חתולי רחוב. חתולה לא מעוקרת לדוגמא יכולה להביא לעולם כ-160 צאצאים בפרק זמן של שנתיים בשרשור עם כל צאצאיה. נוכחות החתולים ברחובות אמנם מועילה בתחום טריפת מכרסמים וחרקים, אך יכולה להביא מחלות רבות, וגורמות למפגעים תברואתיים ואף לסכסוכי שכנים רבים. בניגוד לכלבים, אצלם הפיקוח הוא מסודר ומחייב רשיונות, לא קיימת חקיקה אצל החתולים. עיריית ירושלים היא היחידה שמחייבת רשיון לבעל החתול, הכולל חיסון נגד כלבת.

במאי 2008, עקב פסיקת "בג"צ החתולים" וההוראה על הפסקת המתת חתולי הרחוב והקמת תחנות הסגר של 48 שעות, בדק המבקר את קיומן של תחנות שכאלה, ומצא כי בעיירות צפת, שפרעם, בת ים ובמועצות המוקומיות אבו סנאן, ג'יידה מכר, ג'וליס, טורען וכפר יאסיף לא הוקמו תחנות כאלה.

בתחום תחנות ההאכלה לחתולים נמצא כי העיר היחידה שהסדירה כ-900 תחנות האכלה לכ-5,000 מאכילים היא תל אביב-יפו.

חתול רחוב. ShutterStock
העיר היחידה שהסדירה כ-900 תחנות האכלה לכ-5,000 מאכילים היא תל אביב-יפו/ShutterStock

סירוס ועיקור חתולי רחוב

מדיניות ישראל כיום בנוגע לחתולי הרחוב היא "לכוד עקר שחרר", אך לטענת חוקרים יש צורך בסירוס ובעיקור של כ-80 אחוז ומעלה על מנת לצמצם את אוכלוסיית חתולי הרחוב. בשנת 2009 הקצה משרד החקלאות כ-3.25 מיליון שקל למטרה זו, אך תקציב זה לא נוצל למשימה האמורה, והועבר ל-2010. עד לסיום מועד הביקורת בנובמבר 2011 לא העביר משרד החקלאות תוכנית אסטרטגית כלל ארצית, וכרגע העיקורים והסירוסים מתוקצבים בסכומים שאינם יכולים לפתור את הבעיה, אלא ברמה מקומית.

תגובות

תגובת דובר עיריית צפת, שלמה חדד:
"מאז הביקורת שודרג הטיפול בצפת בחיות מחמד וכלבים משוטטים. הוקמה כלבייה מהשוכללות בארץ בעלות של חצי מיליון שקל. היום מוקמת חתולייה בהשקעה דומה. גם חתולי הרחוב טופלו כחוק, ועוקרו כ-800 חתולים בתקציב מיוחד שהעביר משרד החקלאות. כיום נעשה מבצע נוסף לעיקור 800 חתולים נוספים. בימים אלה גויס תקציב להקמת מרפאה וטרינרית אזורית שתעניק טיפול לבעלי חיים משוטטים. המחלקה הווטרינרית בצפת נחשבת היום לאחת הטובות בטיפול בבעלי חיים. הדו"ח מתייחס לתקופה שעבר זמנה, ומרבית הערות המבקר טופלו".

תגובת דובר עיריית חיפה, צחי טרנו:
"עיריית חיפה תסיים בתוך חודשיים הקמת תחנה חדשה, המתקדמת בישראל, בהשקעה של כ-3 מיליון שקל".

תגובת דוברת משרד החקלאות ופיתוח הכפר, דפנה יוריסטו:
"משרד החקלאות מקצה מדי שנה 4.5 מיליון שקל לתמיכה ברשויות המקומיות לטובת פעולות יזומות לשיפור רווחתם של בעלי חיים ברשויות השונות, בהם: עיקור וסירוס חתולי רחוב, הקמת מרפאות רשותיות, שדרוג כלביות עירוניות, חילוץ ושיקום סוסים וחמורים.

בנוסף, השירותים הווטרינרים במשרד החקלאות פועלים בשיתוף פעולה עם הרופאים הרשותיים במגוון פעולות אכיפה לטיפול במקרי התעללות בבעלי חיים, הזנחה של בעלי חיים ובעלי חיים משוטטים.

בשנים 2008-2010 טופלו סך הכל 204 אירועים בתחום צער בעלי חיים. מחלקת צער בעלי חיים ביצעה בשנת 2010 כ-120 ביקורות בכלביות, במופעים ובתערוכות של בעלי חיים. סך הכל בין השנים 2008-2010 נפתחו 53 תיקי חקירה בעבירות צער בעלי חיים בלבד. ואילו בשנת 2011 נפתחו 65 תיקים חדשים בעבירות צער בעלי חיים בלבד".

תגובת אלמוג כהן, עוזרת דובר עיריית תל אביב יפו:
"עיריית תל?אביב-יפו מובילה את תחום הטיפול בבעלי חיים ומשקיעה בו רבות, כולל סירוס ועיקור חתולים חסרי בית על חשבונה, חילוץ והצלת בעלי חיים וטיפול רפואי, שיפוץ המקלט העירוני למען בעלי חיים והעברת החלטות תקדימיות כגון איסור מופעי בע"ח בקרקסים בעיר ועוד. אין עוד רשות מקומית בארץ המתקצבת ופועלת בנושא טיפול בבעלי חיים בסדר גודל כזה.
פעילות המחלקה הוטרינרית לאיסוף כלבים חסרי בית הינה פעילות יזומה, המתבססת בעיקר על מידע המגיע מהציבור.

יחד עם זאת, יש להבדיל בין כלבים חסרי בית לבין כלבים שבעליהם מתרשלים בקשירתם, כאשר להבנתנו, הערת דו"ח המבקר הינה ללכידה והכנסה להסגר של אותם כלבים אשר בעליהם מתרשלים בקשירתם. עמדת הוטרינר העירוני, כפי שהוצגה למבקר המדינה, הינה כי הכלבים אינם אשמים בכך ולכן האכיפה היא נגד בעלי הכלבים באמצעות מתן דוחות כספיים. הוטרינר העירוני לא מוצא טעם ב"הענשת" הכלבים בעצם הכנסתם להסגר.

המקלט העירוני לבעלי חיים בתל?אביב-יפו מופעל בהיתר הפעלה תקף של השירותים הוטרינריים במשרד החקלאות".

צילומים: ShutterStock

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully