ממשלת בנימין נתניהו מבשלת עימות עם הערבים הפלסטינים שחיים כאזרחים מקופחים במדינת ישראל, בכך שמתגרה בהם בצורה בוטה המביישת את הדמוקרטיה הישראלית ומכרסמת בה קשות.
אין שום הסבר להצעת חוק "השתקת המסגדים והמואזינים" שעולה ממנו סירחון של גזענות, ומשקפת את המציאות הפוליטית המכוערת ביותר בתולדות מדינת ישראל.
זו הצעה מסוכנת ומהווה חציית קו אדום במסע ההתגרות של מפלגות הימין וממשלת ישראל בתושביה הערבים המוסלמים, ומבטאת הקצנה חסרת תקדים ביחס השלטון לאזרחי מדינה שמתיימרת להיות מתוקנת.
חוק זה, אם יאושר ויעבור בכנסת, יתפרש על ידי הקיצוניים כמתן זכות ליד חופשית לביצוע פעולות תג מחיר והחרבת מסגדים וסמלי דת שונים, כמו הפשע המתועב שבוצע בכפר טובא זנגריה בחודש אוקטובר. התגובה ידועה מראש, מנגינת הגינויים המזויפת אחרי שיקום לו קיצוני אחד רווי שנאה מהאווירה האנטי ערבית הגזענית ויצית מסגד אחד בעיר או כפר ערבי. זו חנפנות וצביעות לשמה.
מה ההבדל בין הצתת מסגד להשתקת המואזינים?
לצערי, השבוע הציגה ישראל ביתנו לאוכלוסייה הערבית "תג מחיר" מסוג חדש באדיבותה ומבית היוצר שלה וגם בתמיכתו המפתיעה של ראש הממשלה נתניהו. הצעת החוק של חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי, לא רק שקוראת תיגר על הערבים המוסלמים, אלא על חופש הדת והפולחן בצורה מבזה ומשפילה. הרי מה ההבדל בין הצתת מסגד להצעת חוק להשתקת המואזינים? שניהם מהווים פגיעה ישירה ברגשות הציבור המוסלמי במדינה וקריאה למלחמה נגדם. לכן, הצעת החוק של אנסטסיה מיכאלי היא בגדר חיפוי מוחלט על קיצוניים שלוקחים את החוק לידיים.
מול מציאות גזענית קשה זו שהערבים מתמודדים מולה, נשאלת השאלה: מה בוער כל כך לחברי כנסת ללכת עד הסוף עם חוק כזה שמתריס כלפי האוכלוסייה הערבית בישראל? לא נמאס לליברמן וישראל ביתנו להתגרות במיעוט הערבי? אין עוד בעיות גורליות ואתגרים בחברה הישראלית שהכנסת "הדמוקרטית" תדון בהן? אין עוד גילויים לנגע האלימות הפוליטית והחברתית בישראל? אין עוד אבטלה ועוני, יוקר מחייה ומשכורות רעב לעובדי הניקיון? אין עוד מחאת מחירים ודיור וקבוצות אינטרסים ששולטות במוסדות המדינה ובמונופולים הגדולים שחיים על חשבונו של האזרח הפשוט, משלם המסים? אין עוד כשלים בשמירה על מערכת הבריאות שכמעט קרסה וגרמה לטלטלה, אין עוד צורך בחוקים שישיגו שוויון חברתי לטובתו ורווחתו של האזרח? אין עוד קטל בכבישים?
הצעת חוק "השתקת המסגדים" היא יריית פתיחה של מסע חוקים גזעניים שעתידים להיות מונחים על שולחן הכנסת, במידה והקיצוניים בממשלה ימשיכו לשפוך שמן למדורה. היום זו הצעת חוק השתקת המואזינים, שתונח בעקבותיה הצעת חוק לאיסור צלצול פעמוני הכנסיות בחגים ובזמן תפילות, ולאחר מכן יוצע חוק שימנע מאזרחים ערבים להיבחר לכנסת. אחריו, ידהימו אותנו שוב בהצעת חוק איסור חופש העיתונות בחברה הערבית, עד שנמצא את עצמנו מתמודדים מול מבול של חוקים גזעניים שמשרתים את האינטרסים הפוליטיים הזולים של מפלגות הימין בשלטון. חוק זה אינו מנבא שקט, והוא מהווה חיסול ממוקד לדו-קיום המדומה בין שני העמים, שממילא עומד בסימן שאלה גדול.
חוק שאוסר פולחן דתי משמעותו רדיפה. הרדיפה חושפת את אי נאמנותה של המדינה שקוראת לעצמה דמוקרטית לאזרחיה הערבים. לכן, אישורו בכנסת יכין את הקרקע לעימותים אלימים על רקע דתי בעת אכיפת החוק, ומנקודה זו אין דרך חזרה. חוק השתקת המסגדים הוא הכשרה לתקיפת מסגדים ומוסלמים בחסות המדינה, שבמקום להניח על שולחן הכנסת הצעות חוק להתמודדות עם הסתה וגזענות, סוללת את הדרך לסופה של הדמוקרטיה. תפילתו של המואזיו ברמקולים של המסגדים איננה עבירה על בטחון המדינה, זו קריאה קדושה לתפילה. הידעתם?
הכותב הוא העורך הראשי של אתר אלערב- נצרת