וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

End of the World

בירנית גורן

8.7.2011 / 2:49

סגירת העיתון הנמכר ביותר באנגליה, "ניוז אוף דה וורלד" הוא אחד מתרגיליו הציניים ביותר של בעליו, רופרט מרדוק, אבל הוא גם עלול לפגוע בו בעתיד. פרשנות

ההצהרה של רופרט מרדוק אתמול (חמישי) כי הגליון הבא של "ניוז אוף דה וורלד", ביום ראשון, יהיה גם האחרון שלו, הכתה את כל מי שעוקב אחר העיתונות הבריטית בתדהמה. אלא שמבט קצת יותר מעמיק במהלך של מורדוק מרמז כי אולי בכלל מדובר באחד מתרגיליו הציניים ביותר בכיבוי שריפות ויחסי ציבור.

המדובר, אחרי הכל, בעיתון הנמכר ביותר באנגליה; עיתון שיצא לאור ב-168 השנים האחרונות בכל יום ראשון; עיתון רווחי, בעל עוצמה, עם רשימה מפוארת של סקופים – גם אם מהזן הצהוב במיוחד.

ויקטוריה בקהאם לא היתה מגלה שבעלה דיוויד ניהל רומן עם אחת, רבקה לוס, אלמלא הדבר נחשף ב"ניוז אוף דה וורלד". נשיא פדרציית הרכב מקס מוסלי לא היה מסיים את הקריירה שלו עם דימוי של חובב סאדו-מאזו אלמלא העיתון חשף תמונות קשות של בנו של מנהיג המפלגה הפאשיסיטית במדי אסיר, עם ארבע פרוצות שמלקות אותו בהתלהבות.

הנסיך הארי, בהיותו קטין, נחשף שיכור ומתהולל במסיבה על שער העיתון; השחיין מייקל פלפס איבד תהילת עולם כשהעיתון פרסם תמונות שלו מתמסטל עם באנג. ולא מעט שחקני כדורגל בריטיים מצאו עצמם מצולמים עם פרוצות – ולעתים ממין זכר – על דפי השבועון.


עוד על הפרשה:

בעקבות האזנות הסתר: "ניוז אוף דה וורלד" נסגר
צהוב, נמוך ומטונף - הסיפורים הכי זכורים של ניוז אוף דה וורלד
בריטניה מזועזעת: "צותתו למשפחות הרוגי פיגוע"

הכניסה הרישמית של מרדוק לשוק הבריטי

ה"ניוז אוף דה וורלד" הוא האבטיפוס לעיתוני הטבלואיד. במידה רבה, הוא המודל שממנו נולדה כל העיתונות הצהובה. הוא יצא לאור לראשונה ב-1 באוקטובר 1843, ונמכר במחיר נמוך בהרבה מכל עיתון אחר. קהל היעד שלו היה מעמד הפועלים – לא כולם יודעי קרוא וכתוב - והדגש על כותרות קצרות, תמונות גדולות, ופניה לרגשות הקוראים הפכו לסימן ההיכר שלו עד היום.

מרדוק רכש את העיתון ב-1969 – מידיו של רוברט מקסוול, אגב. זו היתה, למעשה, הכניסה הרשמית של ענק המו"לות לשוק הבריטי, כשבמקביל לרכישת "ניוז אוף דה וורלד", האוסטרלי רכש גם את "הסאן" והפך גם אותו לטבלואיד. שני העיתונים הללו הם עיתונים-אחים: "הסאן" מתפרסם בימי שני-שבת, ואילו ה"ניוז אוף דה וורלד" בימי ראשון.

כיום, מרדוק הוא כמובן אחד המו"לים הגדולים בעולם, אם לא הגדול והמשמעותי שבהם. הוא אמן יצירת קשרים עם המערכות הפוליטיות בכל מדינה שהוא פועל בה, ובמיוחד בבריטניה, שם הוא הנציג המובהק של קשרי הון-שלטון. הוא מחזיק ברשת FOX בארצות הברית, ה"טיימס" וה"סאנדיי טיימס" באנגליה, בנוסף לאחוזים ברשת הטלוויזיה הבריטית "סקיי". ולזו האחרונה, יש תפקיד משמעותי בהחלטה שהובילה לסגירת העיתון הנמכר ביותר בשפה האנגלית.

הציניות שלא ידעה גבולות

ה"ניוז אוף דה וורלד" נמצא בעיצומה של חקירה פלילית הנמשכת כמה שנים, אך התחממה לאחרונה לכדי סערה רבתי. העיתון, מתברר, נהג במשך שנים להאזין בסתר לקווי טלפון של אנשי ציבור, סלבריטאים, חברי בית המלוכה, וכדומה – הכל במטרה להשיג סיפורים טובים וסקופים. נשמע מוכר למישהו?

אלא שהציניות של אנשי "ניוז אוף דה וורלד" לא ידעה גבולות: בשבועות האחרונים התברר כי העיתון אף פרץ לתא הקולי של נערה שנחטפה ונרצחה, וכתבי העיתון אף מחקו הודעות מהתא כדי לפנות מקום להודעות נוספות שייכנסו, דבר שגרם למשטרה לחשוב שהנערה עדיין בחיים. ואם לא די בכך, בימים האחרונים התברר כי ביצעו האזנות למשפחות קרבנות פיגוע הטרור ברכבת התחתית בלונדון, ב-7 ביולי 2005.

למעלה משלושים מפרסמים הודיעו כי לא יפרסמו עוד בעיתון, וקריאות לחרם צרכנים החלו לגבור ברחבי הממלכה. אבל הקש האחרון, כנראה, ששבר את מרדוק היתה החלטת שר התרבות הבריטי לעכב את תהליך אישור ההשתלטות המתוכננת שלו על Sky – עסקה השווה בעשרות מונים יותר מכל העיתונים שהוא מוציא באנגליה גם יחד.

למרדוק כרגע פחות מ-40% אחזקות ב"סקיי". מזה זמן רב הוא עומל על השתלטות מלאה על רשת השידור ולכאורה העסקה עמדה לקבל את אישור הפרלמנט בשבועות הקרובים. אלא שבעקבות פרשת ההאזנות והחקירה הפלילית, גברו בימים האחרונים הקולות למנוע מניוז קורפ, החברה של מורדוק, את השליטה, על בסיס סעיף בחוק שקובע כי הממשלה תהיה רשאית למנוע שליטה בגוף שידור מגורמים מפוקפקים. ומה יותר מפוקפק מלהאזין בסתר למשפחות שכולות.

זיכרו את הנסיכה דיאנה

מבחינה כלכלית, אם כן, הקרבת "ניוז אוף דה וורלד" היתה צעד קל עבור מרדוק. ההודעה שהוציא היום בנו, ג'יימס, לעובדי החברה מדברת רבות על נשיאת אחריות, הקפדה על אתיקה עיתונאית ועל שאיפה לעשות עיתונות טובה. מותר ורצוי לגחך על כך. סגירת "ניוז אוף דה וורלד" לא תסמל שינוי בהתנהגות העיתונות הבריטית בכלל, או זו של מרדוק בפרט, כשם שמותה של הנסיכה דיאנה, לפני 14 שנה, לא סימן את סוף עידן הפפראצי, אלא להיפך.

בתקשורת הבריטית כבר ברור לכל מה הצעד הבא של מורדוק: הוא יוציא שבועון-אח חדש ל"סאן", משהו כמו The Sun on Sunday (כתב זריז כבר גילה שרק לפני יומיים, חברה אלמונית רשמה את הדומיין thesunonsunday.co.uk, ובטוויטר כבר צץ פייק משעשע למותג החדש).

בדרך, מורדוק יחסוך עלויות באיחוד מערכות זריז בן שני העיתונים האחים – כשם שעשה בשעתו ל"טיימס" ול"סאנדיי טיימס" - ויחזיר אליו את כל הקוראים שרוצים לדעת על שערוריית הסקס הבאה בפרמייר ליג, כמו גם את כל המפרסמים שעדיין משוועים להגיע אל הפרולטריון הבריטי.

sheen-shitof

פתרון עוצמתי לכאב

טכנולוגיה מהפכנית לטיפול בכאבים אושרה ע"י ה-FDA לשימוש ביתי

בשיתוף Solio

מחאת עיתונאי ה"סאן"

ומי יפסיד? העיתונאים והעובדים של ה"ניוז אוף דה וורלד", מן הסתם. כמאתיים אנשי מערכת ימצאו את עצמם ללא עבודה. האחראים האמיתיים לסקנדל האזנות הסתר יצאו בינתיים ללא פגע - ובראשם עורכת העיתון דאז, רבקה ברוקס, המחזיקה כיום תפקיד בכיר בחברה של מורדוק, ולמרות שלטענתה הציעה להתפטר כבר פעמיים, מורדוק מתעקש שתישאר.

לאגודת העיתונאים הבריטית – גוף עם קצת יותר עוצמה ועמוד שדרה מהמקבילה הישראלית – יש מה לומר בנושא. האיגוד הוציא הודעת גינוי חריפה נגד המהלך של מורדוק, ואף מאיים כעת כי יפרוץ בשביתה בת שבועיים החל מה-15 ביולי. גם בעיתונים האחרים של מורדוק כבר ננקטים צעדי מחאה: כל דסק החדשות של ה"סאן", כשלושים עורכים, יצאו במחאה מהבניין עם היוודע ההחלטה. בכלל, יש משהו מרענן בלראות עיתונאים עומדים בסולידריות עם עמיתיהם, ומגיבים בתדהמה כשעיתון ותיק – אפילו טבלואיד שירד מהפסים – נסגר פתאום, בגחמת בעליו.

אך הפרשה הזו רחוקה מלהיגמר: התגובות בבריטניה מעידות כי סגירת ה"ניוז אוף דה וורלד" לא מספקת את קורבנות העיתון או את הציבור הדורש הבאת כל האשמים לצדק, ויתכן שהתרגיל של מורדוק דווקא יאיץ את החקירה ובסופו של דבר יפגע בו אף יותר.

בכל מקרה, אין מה לומר, הבריטים מעולים בסקנדלים.

הכותבת היא שותפה בחברת RGB Media, המתמחה בפיתוח עיתונות בעידן הניו מדיה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully