חורחה סמפרון הלך לעולמו

הסופר הספרדי חורחה סמפרון הלך אמש (שלישי) לעולמו בפריז. סמפרון, שהתפרסם הן בזכות פעילותו הפוליטית והן בזכות כתיבתו ההומאנית, היה בן 87 במותו ולדברי נכדו מת "בשלווה" בביתו. על פי העיתון הספרדי אל פאיס, שמצטט מקורבים למשפחה, הוא יובא למנוחות ביום ראשון בבית קברות בפרבר של פריז, בה חי את מרבית ימיו, ולא בספרד מולדתו - וזאת ככל הנראה על פי בקשתו.

אישים רבים ברחבי העולם מיהרו לספוד לסמפרון. ראש ממשלת ספרד, חוסה לואיס רודריגס ספאטרו, אמר כי סמפרון "ייכתב לנצח בהיסטוריה של הדמוקרטים הבכירים באירופה ובספרד. הוא היה לוחם חירות, לוחם של תרבות ומחשבה, וכן היה שר תרבות טוב בממשלת ספרד". נשיא צרפת ניקולא סרקוזי אמר כי סמפרון "היה דמות טוטלאית, בין הסופרים הפעילים ביותר במאה ה-20".

"איש גדול בקהל", כינה אותו חברו הסופר הפרואני מריו ורגס יוסה, בהספד שפרסם: "אני חושב שחורחה סמפרון לא חי כמו עד אבל גם לא כמו הגיבור של הסערות הגדולות ביותר בהיסטוריה של המאה ה-20. הוא היה סופר נהדר, מסאי גדול, וחבר טוב לחבריו, איש שעוזר ללא גבולות, אירופאי עם ראייה על-לאומית ונדיבה". ואילו ראש ממשלת צרפת, פרנסואה פילון, סיכם ואמר כי "חייו של חורחה סמפרון הצטלבו עם כל הטרגדיות הגדולות והסאגות הגדולות של המאה ה-20. הוא היה עד, קורבן, גיבור ומתעד של כולן".

סמפרון נולד ב-1923 במדריד, בן למשפחה של פוליטיקאים. עם עלייתו של הגנרל פרנסיסקו פרנקו לשלטון בספרד, גלתה המשפחה להולנד ולאחר מכן עברה לצרפת. במהלך מלחמת העולם השנייה, הצטרף סמפרון למחתרת הצרפתית, נתפס ונשלח למחנה הריכוז בוכנוואלד, ממנו שוחרר רק בתום המלחמה. ב-1953 חזר לספרד וריכז בה את פעילותה המחתרתית של המפלגה הקומוניסטית עד שהודח מהמפלגה ב-1964. הוא שב לצרפת ומאז התרכז בעיקר כתיבה. עם מותו של פרנקו שב סמפרון לספרד ושימש כשר התרבות בשנים 1988-1991. לאחר מכן שוב חזר לפריז.

כל חייו קידם סמפרון את ערכי השמאל אך התנגד נמרצות לסטליניזם, ואף נודע באמרתו כי "הג'ונגל של השוק (החופשי) עדיף על גן החיות של הטוטליטריות". הוא כתב ספרים, תסריטים ומחזות רבים במהלך הקריירה שלו, רובם ככולם בצרפתית. חלק ניכר מכתביו עסק בחוויותיו כלוחם חירות, הן במלחמת העולם השנייה והן בימי שלטונו של פרנקו בספרד. הוא היה מועמד לאוסקר פעמיים על התסריטים שכתב לסרטים "La guerre est finie" של אלן רנה (1966) ו-"Z" של קוסטה גווראס (1969). ספריו "המסע הגדול", "הכתיבה או החיים" ולאחרונה "עשרים שנה ועוד יום" תורגמו לעברית, וב-1997 הוא אף זכה בפרס ירושלים.