"בעיני, זה שיר על מלאות החיים, על הצמיחה והלבלוב שבהם ועל האובדן", כך אמר גרוסמן על השיר שכתב לזכר בנו, אורי ז"ל. "פניתי ליהודה מפני שיש בו, בקולו ובאישיות שלו שילוב חזק ונוגע ללב של כאב ושמחת חיים".
"התרגשתי מאוד שדויד פנה אליי והפקיד בידיי את הטקסט", אמר פוליקר. "זה היה כבוד גדול מבחינתי וניגשתי למילים בתחושת אחריות גדולה. היה לי חשוב שהלחן יבליט את הטקסט המרגש ושלא ייווצר כאן שיר שכול טיפוסי נוסף. הלחן, המנוגד לטקסט, השיג תוצאה כנה ומרגשת בעיני".
מילות השיר:
יש רגע קצר בין אדר לניסן
שהטבע צוהל בכול פ?ה
הוא שופע חיים
שיכור ומבושם-
איך שיופי יכול לרפ?א!
נסער ומשולהב ומתיז
ניצוצות-
אך עוד רגע ייב?ול ויצהיב
כי הנה בשוליו כבר הקיץ ניצת -
קצר פה כל כך האביב.
קצר וחטוף ושובר את הלב
לחשוב שהוא תכף ידעך
מבטו רק נפקח
אך ה?תחיל ללבלב -
רק ניתן לי ותכף נלקח.
אביב עו?ל-ימים וסוער
וסופו-
כבר כתוב בעלי ניצניו
אבל הוא מסתחרר
כפרפר במעופו
וכמוהו-נצחי בעיניו.
קצר וחטוף ושובר את הלב
לחשוב שהוא תכף ידעך
מבטו רק נפקח
אך התחיל ללבלב -
רק ניתן לי ותכף נלקח.
ואת ואני היודעים
ונורא הדבר שרק הוא לא -
עד כמה קצרים החיים,
החיים הקצרים שניתנו לו.
נדיב ונסער ומכאיב
קצר פה כל כך
האביב.