חיבוק דוב

מאזן בעונה שעברה: 42-40.

סיימה את העונה: במקום העשירי בקונפרנס, מטרים ספורים מפלייאוף ראשון מאז עונת 06'-05'.

"אלוהים בחר בממפיס כקבוצה בה אמשיך את הקריירה שלי". בתום קיץ עמוס שמועות אך רזה בהצעות לחוזה, אלן אייברסון הרים ידיים והחליט לחתום אצל הגריזליס, שמצידם החליטו לקחת את ההימור וללכת על האניגמה כפליימקר ותיק ברוסטר.

בתחילה הכל היה לאבי-דאבי, ולראיה הציטוט בפתיחה, בה לכאורה "התשובה" סיפק את התשובה מדוע בחר בגריזליס הנמצאים בתהליך בנייה. אך בהתחשב בכך כי אייברסון לבש את מדי הדובים רק שלוש פעמים, בזמן שאינו מסתיר מעיני התקשורת והקהל שאינו מרוצה ממעמדו כשחקן ספסל, המילה "בתחילה" מקבלת משמעות הרבה יותר קצרה וברת משקל. בסופו של דבר, ההימור של כריס וואלאס התפוצץ לו בפנים, היות ולא למד את לקחי אייברסון מן העבר: שלושה משחקים בלבד שיחק AI, ו-11 ימים לאחר פתיחת העונה כבר הושלם תהליך ביטול חוזהו בממפיס, ופרידתו מן הקבוצה לאלתר.

שרשרת האירועים הללו, מלבד שהם דחפו את אייברסון לקצה צוק הפרישה (לפני שהסיקסרס ישלפו אותו שניות ממש לפני שהוא מנתר מטה), גם הציתו חודש עגום לגריזליס מבחינת ניצחונות. נובמבר לא האיר להם עיניים, ועם לוח משחקים קשה של שישה משחקי חוץ בשבעת הראשונים בחודש (יחד עם ארבעה נוספים שיסגרו את נובמבר), הם נפלו למאזן 12:6.

אולם אז חל השינוי בגריזליס. הפעם הובטחו להם שמונה משחקי בית בחודש האחרון של 2009, והגריזליס עטו קדימה. עם משחק התקפה קבוצתי ופתוח, ממפיס מוקמה בדצמבר שלישית בליגה בהתקפה בנק' (106.8) וחמישית באחוזי שדה (47.8%), בעודה רושמת תשעה ניצחונות – גם מול אריות כדאלאס וקליבלנד של לברון – בדרך לאיזון המאזן, 16:16.

זאק ראנדולף היווה פקטור רציני במטמורפוזה הזו, כאשר סיים את החודש עם ממוצעים של 23.6 נק' יחד עם 14.2 קטיפות, ופרט לשני משחקים סיים את כל דצמבר בדאבל-דאבל. עם או.ג'יי. מאיו ורודי גיי שהמשיכו להפציץ (21.3 ו-19.3 נק' בהתאמה), לממפיס היו שלושה כלי נשק קטלניים שקלעו בממוצע מינימום 20 נק'. את הקו הזה השלושה המשיכו חודש נוסף, ועד ל-2 בפברואר, לפתע הגריזליס כבר היו כח שיש להתחשב בו במערב עם מאזן 21:26.

בחודשיים שאחרי משחק הראווה, ממפיס פשוט שכחה הגנה מהי, ומוקמה שביעית מהסוף בליגה, כשאפשרו ליריבותיה לקלוע 104 נק' בממוצע למשחק. ממש טרם פגרת האולסטאר ממפיס נפלו לרצף של ארבעה הפסדים (שמיד עם חידוש המשחקים גדל לכדי חמישה). בסוף פברואר הגריזליס שלחו את האשים ת'אביט לקבוצת ה-D ליג שלהם, מה שהותיר חור עצום בקו הקדמי השביר ממילא, ולקינוח מארק גאסול שיחק שני משחקים בלבד בחודש האחרון של העונה הסדירה, היות והמתיחה בשריר צווארו התגלתה כקרע חלקי.

עם שני ניצחונות בלבד ב-11 משחקיהם האחרונים, הגרזיליס עזבו כל יומרה להיכנס לפלייאוף, בזמן שהם מביטים מעלה בגירסה צעירה אחרת – הרעמים של דוראנטולה – עושים ללייקרס בלאגן בסיבוב הראשון.

באו: טוני אלן (מבוסטון), אייסי לואו (משיקגו), אקסבייר הנרי (דראפט), גריוויס ואסקז (דראפט), דמיאן ווילקינס (ממינסוטה), ג'וש דייויס

עזבו: רוני ברואר (לשיקגו), מרכוס וויליאמס (לרוסיה), ג'מאל טינסלי, סטיבן האנטר

במהלך שנוי במחלוקת, הגריזליס החתימו מחדש את הג'נרל מנג'ר כריס וואלאס על חוזה אורך טווח ב-20 ליוני, ימים ספורים טרם הדראפט. וואלאס לא בזבז זמן בכדי להמשיך בתוכניתו לגבש קאדר צעיר והתקפי בממפיס: בבחירה הראשונה (במקום ה-12) ליקטו את הסווינגמן המוכשר הנרי מקנזס, שבעונה אחת בלבד הותיר רושם של ממש ונחשב לפונטנציאל עצום. בשנייה ניצלו הדובים לקחת את ואסקז ממרילנד, גארד אנרגטי המשחק עם המון אמוציות, ובכך מילאו את החוסר שלהם בגיבוי בעמדות הגארד.

הנרי עוד עשוי להתגלות כאחד מפניני הדראפט הנוכחי, זאת אם ישתפר בקליעה שלו ממרחק ויעלה מסת שריר. סימני השאלה בנוגע ואסקז עולים באשר ליכולתו להגן ברמה טובה על רכזי היריבות, וזה יהיה המפתח מבחינתו ברכישת עמדת הבק-אפ פוינט גארד. ברור שאם קונלי נפצע הגריזליס בבעיה כשאייסי לואו נראה כרגע כמו הגיבוי היחידי, אבל לפחות הספסל נראה קצת יותר עבה מבשנה שעברה.

השלב הבא היה לבצע נוקאאוט בשוק החופשי. וואלאס לא חיכה למישהו שיציע משהו לגיי, וכבר ב-1 ביולי, היום הראשון לפתיחת הפרי אייג'נטס, החוזה של גיי - 82 מיליון דולר לחמש שנים - הפך לרשמי. אפשר היה לחשוב שוואלאס יחכה קצת לראות מה בדיוק מציעות הקבוצות האחרות ורק אז להציע במקום לזרוק לו כסף ישר לפרצוף, אבל לגרזיליס זה לא שינה – מטרתם הייתה להשאיר את גיי בכל מחיר, וכך היה.

בניגוד למהלכים מטופשים של וואלאס בעבר (כמו שליחת פאו גאסול ללייקרס בעבור חמאת בוטנים), הפעם וואלאס חשב בהיגיון: הישארותו של גיי על הנייר מבטיחה התקדמות בממפיס לעבר הגשמת אספירציות הפלייאוף שלהם, והבחירות בדראפט עוד יחזקו קו זה, אבל אלו בעיקר ההחתמות הקטנות הנוספות אשר עשויות להטות את הכף לכיוון הזה.

טוני אלן הובא מבוסטון כשחקן חופשי כדי לעבות את הקו האחורי, ובעיקר כדי להעניק חוזק הגנתי וניסיון מוכח בליגה. אלן קיפל פקלאות ועבר מבוסטון, וזה הסתדר היטב עם רצון הגריזליס להימנע מירידה תלולה ביכולת, בעיקר ההגנתית, בחצי השני של העונה.

כאחד משחקני ההגנה הטובים בליגה בעמדתו, אלן יוכל לפתור את בעיית רכזי היריבה שהייתה בעוכרי הגריזליס בעונה שעברה, כאשר שחקנים כמו נאש (14.25 אסיסטים למשחק מול ממפיס), פול (18.5 ו-10.5 אס') בארון דייויס (19.8 נק') ורונדו (17.5 נק' ו-8.5 חלוקות) פשוט חגגו מולם. אלן גם יוכל להעניק חסות ווטרנית למייק קונלי, ולעזור לו לבצע קפיצת מדרגה נוספת, משמעותית יותר הפעם, בניסיונו להפוך לפוינט גארד משמעותי בליגה. לואו יעניק ניהול משחק יציב ומהווה חלופה תקינה על כל מקרה או פציעה שעלולה לקרות.

התקווה הגדולה בקו הקדמי הבחירה הראשונה של ממפיס בעונה שעברה והבחירה השנייה בדראפט כולו, האשים ת'אביט. לקראת סוף העונה שעברה הוא אמנם הוחזר לקבוצה משליחותו הרמה בליגת המשנה, אך ניתן לומר ביטחה כי שנת הרוקי שלו לא הייתה סנסציה. הסנטר הטנזני חייב להשתדרג ביכולתו, בעיקר ההגנתית, בכדי להצדיק תחילה את הבחירה הגבוהה בו לפני שייחשב כפלופ בהתהוות.

אם ת'אביט אכן יתפתח לוורסיה שלו מימיו בקונטיקט, לגריזליס יש קו קדמי צעיר ומפחיד שכולל את גאסול ורנדולף. השלושה אמורים להיות העוגן בסט גיים, כאשר בהתקפת המעבר גיי, מאיו, וקונלי הצעירים ידאגו לנקודות, בעוד הנרי, יאנג ו-ואסקז עולים מהקרש.

אמנם הדובים דאגו לפתור בעיה אחת או שניים תוך כדי המשך בניית קבוצה צעירה עם הבחירות בדראפט, ויש להם חמישייה חזקה הכוללת שחקן ראוי בכל עמדה, אבל עדיין החוסר העצום שלהם בפועל שחור אמיתי, שחקן בסגנון צ'ארלס אוקלי או בו אאוטלו, יעלה להם ביוקר.

חמישייה: מייק קונלי, או.ג'יי. מאיו, רודי גיי, זאק רנדולף, מארק גאסול.

ספסל: אייסי לואו, גריוויס ואסקז, טוני אלן, דמיאן וויליקנס, סם יאנג, דמאר קרול, אקסבייר הנרי, דארל ארתור, האשים ת'אביט, חאמד חאדאדי, ג'וש דייויס

מאמן: ליונל הולינס (עונה שנייה)

מועמד לפריצה:

כבר שלוש שנים עברו מאז שממפיס בחרה בקונלי לפוינט גארד שלה, והוא מתקדם בצעדי תינוק. בשנה שעברה העמיד ממוצעים סבירים של 12 נק' וחמש מתנות פר משחק לצד ניהול משחק יציב, אך טרם הגיע למימוש מירב הפוטנציאל שלו. עם הצירוף של טוני אלן כמנטור, הן הגנתית והן מוראלית, קונלי צפוי לעבור את רף ארבעת המשחקים בהם רשם 10 אסיסטים ומעלה בעונה שעברה כולה. מה גם שבעורפו נושפים לואו הקצת-יותר-אגרסיבי והרוקי ואסקז, שלא יזיק לקונלי לאמץ קצת מההתלהבות שלו. במידה שלא יתפוצץ לעונת קריירה, קונלי, הנכנס לעונה הלפני אחרונה בחוזהו, עוד עשוי להיות השם החם בעונותיים הבאות בכל הנוגע לשמועות בדבר טרייד.

מועמד לדעיכה:

סם יאנג העניק לא מעט דקות מנוחה לגיי בעונה שעברה כרוקי, והיווה משב רוח מרענן מהספסל כאשר העמיד ממוצעים יפים לנוכח דקות המשחק שלו (80 משחקים, 7.4 נקודות ו-2.5 ריבאונדים ב-16.5 דקות משחק). אולם עם הבחירה בהנרי העונה, שלמעשה מהווה שוטינג גארד אך יכול לתפקד גם כסמול, התחרות על משבצת מחליפו של גיי פתוחה לגמרי. צפו לכרסום עדין אך קבוע בדקותיו של יאנג, וכן בתרומתו.

אקס פקטור:

מארק גאסול הוא שחקן חשוב, אולי הכי חשוב, במארג הנוכחי של הגריזליס, או.ג'יי. מאיו יוכל להוכיח העונה אם הוא רק שחקן טוב או יותר מזה, אבל ללא ספק השאלה הגדולה היא בנוגע להאשים ת'אביט. הבחור כבר חטף את הכאפה שלו; עכשיו הכל תלוי באשר ליכולתו להתמודד עם ההלם שאחרי. כסנטר הבולט והמוכשר בבציר שלו, יש לת'אביט המון מה להוכיח, מה גם שתפוקתו בעונה שעברה אינה מסמנת ולו חלקיקי אטום לעומת הפוטנציאל שלו. שיפור עצבני של ת'אביט יהווה מכת מחץ לפרונט קורט של קבוצות יריבות, בין אם יפתח לצד גאסול ובין אם יעלה מהספסל להחליפו, כאשר ביחס ישיר ההגנה הגריזליאנית תגרזן חותכים לסל בזכות המטרייה האווירית שמספק הטנזני. אולם בדיוק כמו בעונה שעברה, אם ת'אביט ייפול לעונת נפל נוספת, ההגנה תעמוד על כרעי תרנגולת, וכן גם המשך הקריירה של ת'אביט בממפיס.

התסריט האופטימי:

גיי מציב שיאי קריירה עם 25.7 נק' ו-7.2 שאיבות פר משחק בדרכו למשחק האולסטאר; מאיו חובר אליו עם מחצית ראשונה עילאית של שיא קריירה לדצמבר וינואר בנק' עם 23.7; קונלי יציב בפוינט עם 15 ו-9 אסיסטים; רנדולף משכפל את עונת 10'-09'; גאסול יוצא סופית מהצל של אחיו וחדאדי מספק את החסימות והקרשים מהמונדובאסקט (2.6 ו-8.6 בהתאמה). ממפיס רצה ורצה לעבר מיקום אידיאלי בפלייאוף עם הגניבות בדראפט הנרי ו-ואסקז, ההגנה משתפרת ככל שמתקדמת העונה בזמן שת'אביט מוביל את הליגה בחסימות, והגריזליס רואים פלייאוף מהמקום השמיני.

התסריט הפסימי:

גיי מעמיד ממוצעים סבירים של נק' עם 17.4, מאיו לא מצליח להשתלט לבד עם 18.6, רנדולף חוזר לסורו כמחווה לימיו בניקס ובקליפרס, כשהוא נותן עונה עגומה לפני שהוא שובר את הכתף; גאסול מהווה צל של עצמו, לא כל שכן של אחיו; חדאדי נודד חזרה לאירן וטוני אלן מרגיש שלואו מאפיל עליו. על ת'אביט והרוקיז חבל לדבר: הקיר בו הם נתקלים מעיף אותם מהרגליים, ות'אביט מידרדר לקצה הספסל. היחיד שמתפקד כראוי לשחקן שנה שנייה עם מעט תובנות הוא יאנג, שמתקדם בביטחה אל עבר הסמול המחליף והשחקן היציב בקבוצה. ללא הגנה וללא התקפה יציבה, כיאה לקבוצה צעירה חסרת ניסיון ומנהיגות, ממפיס לא רואה עם משקפת את הפלייאוף, ומסיימת את העונה במקום ה-12 בקונפרנס, הרחק מאחורי הקינגס והקליפרס.

תחזית:

אחרי עונת בלהות, אין שום סיבה שת'אביט לא יהפוך לדיקמבה מוטומבו הבא, או לפחות לוורסיה שלו. לאור היכולות המשופרות שלו עם גאסול וחדאדי בצבע, בממפיס צפויים לבצע עליית מדרגה בכל הנוגע להגנה. גיי לא יאכזב וכן גם מאיו, והשניים ימשיכו אל עבר עונת אולסטאר כצמד התקפי קטלני מהאגפים. אם גם רנדולף יהיה ילד טוב ירושלים וימשיך את מה שביצע בעונה שעברה, הגרזיליס באמת יהיו מסוכנים. החלקים בממפיס באמת נראים כמתחברים לאט-לאט, והניסיון מהעונה שעברה ילמד אותם להימנע מנפילה בישורת האחרונה של העונה. מאבק עיקש על המקום לפלייאוף עם הקליפרס והקינגס, מצ'-אפ מול הלייקרס בסיבוב הראשון, והפסד בכבוד לאחר גניבת ניצחון-שניים בסדרה.