וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מייק פאתוס: על ההופעה של מייק פאטון עם ה-Mondo Cane

שרון קנטור, צילומים: נמרוד סונדרס

4.8.2010 / 8:32

השירים הטובים בהופעה של מייק פאטון בישראל היו הכי טובים שיש ובשאר הזמן, שרון קנטור גיבשה מסקנות על הארד-קור אמיתי, שמאלץ ורעננה

ב- 2007, בראיון מצולם מאחורי הקלעים של לולה פאלוזה, בעודו מספר שהוא עובד על אלבום של מוזיקה איטלקית עם תזמורת ובוזמנית גם על אלבום עם דן דה אוטומייטור, עוצר לפתע מייק פאטון את הראיון ושואל את המראיין: "אתה שומע את זה?". ב"את זה" התכוון פאטון ל- Wolfmother האוסטרלים עם הסבנטיז-רוק-זפלין-סטייל שלהם. "מה זה החרא הזה? באיזו שנה אנחנו?" שואל פאטון המזועזע. זו אמירה קצת מוזרה למי שמספר חודשים אחר כך מעלה מופע שכולו קאברים לפופ איטלקי מהפיפטיז-סיקסטיז. אבל למייק פאטון מותר, כי את כל מה שהוא עושה הוא עושה בזמן משלו.

מייק פאטון בהופעה בישראל עם המונדו קאנה. נמרוד סונדרס
מימד זמן אחר. מייק פאטון, אמש ברעננה/נמרוד סונדרס

לעמוד בפקקים בדרכים המובילות כולן לגני ארועים, לבהות בחנויות של מנטה תוך שאתה בדרך להופעה של שירים מהפיפטיז זה בעיקר מרגיש לא אורגני. הרבה יותר איטליה בפיפטיז זה להישאר בבית ולאפות לחם. אפרופו לחם, הפרעצל באמפי רעננה מצוין. פחמימה זה לא סתם אוכל מנחם, לפעמים זו ממש דמות אם.

בכל אופן, בעודו משתרך לאטו בחרדת הפרוורים של כביש החוף, חייב חובב המוזיקה לתהות מדוע נערכת ההופעה של פאטון והמונדו קאנה דווקא ברעננה, בירת הליסינג התפעולי של ישראל, עיר שבה הרמזורים ממוספרים, לעזאזל. בגלל נערי הגראנג' של השרון? געגועים למועדון הדוליטל הסמוך? תשובה לשאלה מסקרנת זו תינתן בסוף הערב.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

התהליך המסקרן של מיחזור אריזות מתכת

בשיתוף תאגיד המיחזור תמיר
מייק פאטון בהופעה בישראל עם המונדו קאנה. נמרוד סונדרס
פחמימות כתחליף אם. פאטון בהופעה/נמרוד סונדרס

אחת התעלומות הגדולות של העידן המודרני הוא שעת ההתחלה של הופעות. מקור של ספקולציות בלתי נלאות, אי של מסתורין בעולם של וודאות משמימה. מתי יתחיל? כמה זמן אחרי הזמן? עשר דקות? שעה וחצי? הקולנוע צריך ללמוד מזה. הצופים צריכים ללכת לקולנוע ולא לדעת מתי הסרט יתחיל, זה יוצר ציפיה ומעודד לאונג'ינג. חבל שיותר אנשים לא התלבשו למסיבת קוקטייל. זה לא יפה שהזמר לבוש הרבה יותר יפה מהקהל, צריך להיות איזה תואם. מייק פאתוס, ממציא ה-Cheese-Core, עולה לבמה הלחה כמאפיונר ביום חגו, בחליפה לבנה; בשערו ברילנטין בכמות שיכולה לפתור את משבר האנרגיה.

על אף שהוא פרויקט שנובע מאהבה טהורה למקור, ונולד לאחר תקופת מגורים ומערכת יחסים ממושכת באיטליה, מונדו קאנה - כמו רגעים רבים בקרירה של פאטון - הוא בעיקרו אירוע שכלתני. לפחות בתחילת ההופעה, מידת המעורבות שלך כצופה מזכירה נוכחות בחלום של מישהו אחר, אותו סוג של זרות. פאטון מדריך אותך אל תוך ההופעה יותר כבמאי מאשר כזמר. שיהיה ברור: השירים הטובים בהופעה – הם פשוט הכי טובים שיש. המנונים לפרצוף של פפו. התרוממות רוח במזג אוויר שלא מאפשר לא התרוממות ולא כל שכן רוח.

מייק פאטון בהופעה בישראל עם המונדו קאנה. נמרוד סונדרס
ברילנטין והשירים שיכולים לשבור את החמסין/נמרוד סונדרס

בזהירות ובתשוקה אומר שהפרויקט דווקא חושף את החולשות של פאטון כזמר. הוא מבצע מעולה, אבל הוא לא שר מספיק יפה (או "יפה"), הקול שלו לא מספיק יפה. נדמה לי שהייתי מעדיפה לשמוע את השירים בביצועם של נועם קניאל הצעיר, או לחלופין של The Lonesomes, של גלברט הישראלי.

האזנה לגרסאות המקור של שירי מונדו קאנה גם תחשוף, לצערי, שבניגוד למה שחשבתי - שפאטון הוא מעבד מעולה – כמעט הכל נמצא במקור, והמקור לעתים גם קיצוני יותר, כמו בביצוע המקורי ל-"L'Urlo Negro" של The Blackmen - כזה גאראג' לפרצוף שאי אפשר להאמין.

מייק פאטון בהופעה בישראל עם המונדו קאנה. נמרוד סונדרס
בהופעה הבאה: פאטון מבצע את "גלי"/נמרוד סונדרס

הארד קור מטרתו לייצר הפרעה. במובן הזה, כשפאטון מופיע עם פיית' נו מור או ג'ון זורן, על אף שעובדתית אלו הופעות הרבה יותר נויזיות ודיסוננסיות, הרי מול הקהל של פאטון, נוצרת בהן פחות הפרעה מאשר בשירי הערש משואת יהודי איטליה שחלק מהשירים במונדו קאנה מזכירים. למעשה, זו הופעה הרבה יותר קיצונית. כן, רבותי, הכל תלוי קונטקסט. עבור הקהל הזה – ולמה אני משליכה, עבורי - הסאונד של סאן רמו הוא הרבה יותר כרעש לאוזניים מאשר פידבק או דיסטורשן. טומאהוק זה איזי ליסטנינג, מונדו קאנה זה הארד קור. נדמה לי שאפילו מעריצי מיסטר באנגל, שמאוד מתורגלים במצב התודעתי הזה ("Pink Cigarette"), עשויים להזדגג מכמות הסוכר. במקביל, הרגעים המרגשים ביותר הם הרגעים הכי פחות "מרגשים": כשפאטון צורח או כשהוא מנהל דואט לחישות אוונגרדי. כי זה השמאלץ שלנו.

מייק פאטון בהופעה בישראל עם המונדו קאנה. נמרוד סונדרס
הסאן רמו שלך - ההארד קור שלנו/נמרוד סונדרס

אז למה ברעננה? או. כולנו ידענו שמדובר בהפקת ענק של להקה + ארבעים נגני תזמורת ובירכנו על ההפקה המשוגעת. בסוף ההופעה הודה פאטון לסימפונט רעננה שליוותה אותו. זה הדיל, אולי משהו עם העירייה. חבל שלא הוציאו פוסטרים של "מייק פאטון וסימפונט רעננה", לדעתי הפסידו מרצ' לוהט.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully