קרוב לארבע שנים לאחר הגשת כתב האישום נגד צחי הנגבי, יכריע היום (שלישי) בית משפט השלום בירושלים בפרשת המינויים הפוליטיים במשרד להגנת הסביבה, בה נאשם הנגבי בעבירות של מרמה והפרת אמונים, שוחד בחירות, ניסיון להשפיע על בעל זכות הצבעה, מתן עדות שקר ושבועת שקר.
תחילת הפרשה במודעה שמיוחסת להנגבי מתקופת הפריימריז בליכוד בנובמבר 2002, שכותרתה "חשיפה: השר צחי הנגבי שיא לאומי במינוי חברי ליכוד". במודעה, שהנגבי הכחיש כי עמד מאחורי פרסומה, יוחסו לו שילובם של 74 חברי מרכז תנועת הליכוד בשירות המדינה."אנחנו משוכנעים שהשר הנגבי, במשרד גדול הרבה יותר שצפוי להינתן לו בעקבות הבחירות הבאות יוסיף ללמד את שרי התנועה כיצד על הליכוד לשלוט: לא בדיבורים אלא במינויים", נכתב במודעה.
בעקבות הדברים פנתה התנועה לאיכות השלטון למבקר המדינה, שחקר את הנושא וחיבר דו"ח חריף נגד המינויים הפוליטיים שביצע הנגבי. בעקבות זאת נפתחה חקירה נגד הנגבי, שהניבה כתב אישום ראשון מסוגו בגין מינויים פוליטיים פסולים נגד הנגבי ויועצו הקרוב ומנכ"ל משרדו לשעבר, שמואל הרשקוביץ, שנאשם אף הוא במרמה והפרת אמונים.
להנגבי מיוחסים 49 מינויים פוליטיים
כתב האישום, שהוגש באמצעות עורכי הדין נעמה דברת סולטניק וארז פדן מפרקליטות מחוז ירושלים ועו"ד גל מנשה מפרקליטות המדינה, מייחס להנגבי 49 מינויים פוליטיים של חברי מרכז הליכוד וקרוביהם, בשנתיים שכיהן כשר לאיכות הסביבה בתחילת העשור שעבר. לטענת הפרקליטות, המינויים של הנגבי בוצעו מבלי לבדוק את כישוריהם של האנשים ולמען רווח פוליטי בלבד.
לטענת הפרקליטות, הנגבי התערב במינויים בכל הדרגות, העביר קורות חיים של מועמדים לגורמים המקצועיים במשרד, כשבמקרים אחדים הוסיף הנחיה מפורשת לקלוט את המועמד לתפקיד ספציפי, לעיתים לתקופת ניסיון. ההתערבות התבצעה בעיקר בתפקידים זוטרים שלא דרשו מכרז. בנוסף, נטען שהוא גרם להתפטרותו של מנכ"ל רשות הטבע והגנים דאז, אהרון ורדי, משום שסירב להחזיר לעבודה איש ליכוד שפוטר.
"במהלך כהונתו במשרד לאיכות הסביבה, פעל הנגבי באופן מתוכנן ושיטתי, בעצמו ובאמצעות אחרים ובראשם הרשקוביץ, להביא למינויים של חברי המרכז ומקורביהם (בניהם, בנותיהם, חבריהם וכיוצא בזה) למשרות ולתפקידים רבים ככל האפשר במשרד לאיכות הסביבה ובגופים הקשורים אליו, תוך פגיעה באפשרות של הציבור הרחב להתחרות על משרות ותפקידים אלה ולעיתים מבלי להקפיד על כישוריהם ועל התאמתם לתפקיד", נכתב בכתב האישום. "פעילות זו נעשתה תוך ניצול משאבים ציבוריים לטובת אינטרסים פוליטיים ואישיים שאינם מתיישבים עם טובת הציבור".
מנגד, פרקליטיו של הנגבי, ד"ר גרשון גונטובניק ועו"ד עודד גזית ממשרדו של ד"ר יעקב וינרוט, טענו במשפט כי מעשיו של הנגבי לא נעשו מתוך כוונת שוחד. לטענתם, במהלך המשפט הוכח כי רבים מהמועמדים שהועברו לבחינת הדרגים המקצועיים היו מועמדים נטולי זיקה, מעולם לא התבקשה תמורה ממועמדים שנבחנו וכי במספר מינויים בכירים נבחרו על ידי הנגבי אישית מועמדים נטולי זיקה פוליטית או אישית. השניים גם טענו כי העברת קורות החיים מטעמו של הנגבי לא לוותה בכפיה או בלחץ, שיקול הדעת של הדרג המקצועי במשרד נשמר, ורוב גדול מהמועמדים שהועברו נדחה.
השניים ציינו בסיכומיהם כי העברת קורות חיים שהגיעו ללשכות שרים לבחינת הדרג המקצועי היתה נוהג רווח בכל שירות המדינה, היא נסקרה, ורק ב-2004 קבע היועץ המשפטי לממשלה כי מדובר בפרקטיקה אסורה. לכן, בזמן אמת איש מדרגי המקצוע במשרד לאיכות הסביבה לא ראה פגם בהתנהלות של הנגבי, וממילא לא ניתן להגדירה היום כהתנהגות פלילית.
מקרה חריג בעוצמה ובהיקף
בפרקליטות מייחסים חשיבות רבה לתיק, שנחשב לתיק עקרוני ותקדימי בכל הקשור לקביעה כי מינויים פוליטיים פסולים הינם בגדר הפרת אמונים ואף שוחד בחירות. החלטה שוודאי תהיה לה השפעה על ההחלטה הסופית האם להעמיד לדין את ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט.
"מדובר במקרה חריג מבחינת העוצמה והיקף. מדובר במספר רב של מינויים על ידי שר במשרד קטן בתקופה קצרה וניסיון להשיג רווח פוליטי. מאגר השחיתות השלם נחשף כאן", הסביר גורם משפטי המעורב בתיק את הייחוד במקרה. לדבריו, כתב האישום הוגש במטרה "לשרש את התופעה שעובדי ציבור בכירים בכלל, ושרים בפרט, משתמשים במשאבים ציבוריים ומחלקים טובות הנאה. מדובר בפגיעה בהליך הדמוקרטי ובישוויון הזדמנויות".