משרד החינוך מקדם תוכנית תקשוב לאומית שצפויה לשנות את שיטות הלמידה במערכת החינוך ולהתאים אותן לעולם המידע העכשווי. לפי התוכנית, שפרטיה נחשפו אתמול בוועידה השנתית של איגוד תעשיות ההיי-טק, משרד החינוך מתכוון לתקשב את בתי הספר בישראל בעלות כוללת של 5 מיליארד שקל שתיפרס על חמש שנים.
"אין כל שאלה ביחס לצורך בהתאמתה של מערכת החינוך בישראל למאה ה-21. השאלה היא רק מתי זה יבוצע", ציין בוועידה שר החינוך, גדעון סער. "אי אפשר להמשיך ולהתבסס רק על שיטות הוראה שהיו נכונות לפני 100 שנה או 50 שנה". שר החינוך צפוי להציג לממשלה תוכנית תקשוב לאומית בזמן הקרוב, לקראת הדיונים על תקציב 2011-2012. סער הדגיש בדבריו את החשיבות הרבה של הגדלת תקציבי החינוך, תחום שהגדיר כעדיפות לאומית. בכירי ההיי-טק שהשתתפו בכנס הצטרפו לדבריו של סער. "מערכת החינוך בישראל לא מקבלת את התקציב הראוי", ציין במהלך הכנס שלמה דוברת, שותף בקרן כרמל ונצ'רז ומי שעמד בראשה של ועדת דוברת. "עם כל הכבוד למלחמה של שר החינוך, תעשיית ההיי-טק היא זו שצריכה להוביל את המאבק על תקציבי החינוך".
לפי הצעת משרד החינוך שהוגשה לראש הממשלה ומשרד האוצר, עלות תקשוב של בית ספר בישראל מוערכת בכ-1.3 מיליון שקל בממוצע. פריסת התוכנית תחל מפיתוח תקנים אחידים לתשתיות וליצירה של תוכני לימוד דיגיטליים. עד 2012 כוללת התוכנית פרישה של תשתיות בכ-1,000 בתי ספר ופיתוח של תכנים דיגיטליים לכיתות א'-ט'. בתוך שלוש שנים השאיפה היא להגיע לפרישת תקשוב מלאה בבתי הספר בישראל, כלומר פיתוח מלא של תוכני לימוד, הטמעת תשתית מתאימה בכיתות והכשרת המורים. לפי התוכנית תוקם מינהלת עצמאית לניהול הפרויקט, שתפעל בפיקוחו של משרד החינוך.
כ-45% מעלויות התוכנית מיועדים להכשרת הצוותים המקצועיים, וכ-35% מהם מיועדים לפריסת תשתיות. הפריסה תכלול הקמה של שירותי מחשוב מרכזיים במשרד החינוך, מחשב נייד לכל מורה, מקרן בכל כיתה, חיבור לאינטרנט ומחשב לכל ארבעה תלמידים לפחות. יתרת התקציב מיועדת לפיתוח תכנים דיגיטליים, הערכה וניהול הפרויקט. להערכת משרד החינוך, היקף ההוצאות החד-פעמיות הוא 25%-38% מסך תקציב הפרויקט.
"ההשקעה בכל תלמיד בישראל - מהנמוכות במדינות ה-OECD"
"אנחנו חיים במדינה שנמצאת במקום הראשון בעולם בחדירה של מחשבים ביתיים, מדינה עם היי-טק מפותח וסביבה יזמית מפותחת. עם זאת, מערכת החינוך בישראל עדיין אינה מתוקשבת", ציין שר החינוך סער. "נכון לעכשיו, כשהתלמיד נכנס בשער בית הספר הוא עובר מהסביבה הטכנולוגית המתקדמת לסביבה מאוד לא מתקדמת. צריך לבצע התאמה לעידן המחשבים והתאמה לסביבה שמחוץ לבית הספר. ישראל צריכה להתמודד עם אתגרים אלה - לא סתם על ידי הצבת מחשבים, אלא גם על ידי יצירה של תכנים והכשרה מתאימה למורים", הוסיף סער.
"מדינות מבינות את הקשר בין חינוך לבין צמיחה כלכלית בת קיימא. הן מבינות את הצורך בהשקעה בחינוך, לא כהוצאה אלא כהשקעה בעתיד. ההשקעה בחינוך בישראל נמוכה משמעותית מההשקעה במדינות המתקדמות בעולם. ההשקעה לחינוך כחלק מהתמ"ג בישראל נמוכה במעט מהממוצע במדינות ה-OECD, אך ההשקעה בכל תלמיד היא מן הנמוכות ברשימה", הוא הוסיף.
לדברי סער, "בתוך כשנתיים יכללו מבחני ההערכה הבינלאומיים פרקים על מיומנויות תקשוב. מערכות החינוך הלאומיות ייבחנו לפי דרגות המחשוב שלהן ולפי איכות התכנים הדיגיטליים המוצעים לתלמידים. כדי להתמודד יש צורך בהשקעה מסיבית בחינוך. מדובר בעלויות גבוהות מעלויות החינוך כפי שהיכרנו אותן. אם נישאר עם תקציב ביטחון שיכול רק לגדול, תשלומי העברה שלא ישתנו ותשלום חוב לאומי, לא נוכל לשנות את סדרי העדיפויות הלאומיים. מדובר בהחלטות קרדינליות וזה הזמן לדבר על הסוגיות האלה, שלושה שבועות לפני ההחלטות על התקציב הדו-שנתי", ציין סער.
סער הוסיף כי בשנת הלימודים תשנ"א מתכוון משרד החינוך לבחור כמה עשרות בתי ספר הנמצאים בנקודת מוצא טובה להטמעת חינוך מתוקשב, ולהפוך אותם לבתי ספר ניסיוניים לפריסה המלאה.
בנוסף לפרטי תוכנית התקשוב הוצגו בכנס הערותיו של צוות תגובות לתוכנית, שריכז את תגובותיהם של כמה מבכירי תעשיית ההיי-טק הישראלית. ההערות של צוות הבכירים התמקדו בחשיבות שיש לייחס לשינוי תפיסת ההוראה, שיפור מיומנויותיהם של מורים ופיתוח ספריית תכנים. בנוסף ציין הצוות כי הערכת הזמן שיידרש למחשובה של מערכת החינוך - 3-5 שנים - אינה ריאלית, וכי מומלץ לתכנן פיילוט מייצג לתוכנית. ההערות התקבלו, בין השאר, משכי גרליץ, מנכ"ל נס טכנולוגיות, איציק דנציגר, לשעבר נשיא קומברס, ד"ר יוסי בן-דב, מנכ"ל עת הדעת, יעל גדיש וייס, מנכ"ל סנונית, ויזהר שי, שותף בקרן ההון סיכון כנען וחבר דירקטוריון אורט ובסנונית.
דוברים אחרים בכנס הביעו ספקות בקשר לסבירות יישומה של התוכנית האגרסיבית של משרד החינוך. "תוכנית תקשוב של 5 מיליארד שקל לא הולכת לקרות", ציין בפשטות מנכ"ל חברת עת הדעת המפתחת סביבות לימוד מקוונות. "אם לא יקבלו החלטה להשקיע את הכסף, גם בעוד ארבע או חמש שנים נוכל לשבת פה ולדבר על תוכניות למחשוב מערכת החינוך. במקום תוכנית אדירת היקפים, היה עדיף להתחיל מביצוע של פיילוט מצומצם בכ-50 בתי ספר כבר בשנת הלימודים הבאה".
גילה בן-הר, מנכ"ל המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח), ציינה כי "תוכנית לאומית לבית הספר של העתיד היתה עדיפה מתוכנית תקשוב לאומית. אנחנו צריכים להחליט אם כיתה חייבת להיות חדר עם ארבעה קירות. אנחנו רואים כיתות המבוססות על התקשרות עם קבוצות קטנות של תלמידים בארה"ב ובבריטניה, ובישראל אנחנו נמצאים 100 שנה אחורה".