בית ספר זה כן דמוקרטיה

בשנים האחרונות אנחנו שומעים המון על חינוך דמוקרטי, אבל רובנו לא יודעים בדיוק מה זה אומר. יכול להיות שצפוי לנו חידוש בתחום החינוך שיכול להציל את המערכת המקרטעת? כדי לקבל הסבר ותמונת מצב, תפסנו את איל רם, חבר בכיר במכון לחינוך דמוקרטי, רגע לפני תחילת שנת הלימודים, לשיחה על האלטרנטיבה שמציע החינוך הדמוקרטי למצב.

לדבריו, יש במערכת החינוך הרגילה יש שלושה כשלים רציניים שמחייבים טיפול מיידי – הערכת התלמידים רק על פי ציונים, חוסר הרלוונטיות של החומר הנלמד ופערים חינוכיים שהם תוצאה של פערים חברתיים. בעניין ההערכה לפי ציונים, איל מספר: "אני למדתי בהרצליה, אבל אף מורה לא ידע מי זה איל רם - ידעו שאני טוב במתמטיקה וצריך תגבור בפיזיקה, בזה הסתכמה המהות שלי בפני המערכת".

הכשל השני קשור לעובדה שהלימודים אינם רלוונטיים לחיים המודרניים. הנגישות לידע השתנתה, כל אחד יכול להיות חשוף לכמויות אדירות של אינפורמציה ועדיין מתעקשים ללמד את התלמידים לדעת לדקלם ולענות על שאלות מתחום קטן מאוד של אותו ידע. לרוב, תחום זה אינו קשור לחיים במאה העשרים ואחת ואינו רלוונטי לחיים הבוגרים שצפויים לילד. "גם שרי הממשלה או ראשי מערכת הביטחון, לא היו מצליחים בבחינות שיש היום לילדים בכיתה י' האנשים האלו שתפסו מקומות חשובים בחברה שלנו, לא בהכרח יודעים את כל פרטי מלחמת העולם השנייה, יכול להיות שפרטים אלו חשובים לידע כללי, אך אין בהם כדי לעזור לנוער להפוך אחר כך למי שיכול לתפוס עמדות בכירות בחיים האמיתיים".

הכשל השלישי נוגע בכך שמערכת החינוך, מבלי לשים לב, מגדילה את הפערים החינוכיים: מכיוון שיש הגדרה ברורה לגבי הידע שכל תלמיד אמור לרכוש, נאלצים התלמידים בעל כורחם לחיות בתחרות זה עם זה בנוגע למי יהיה ציון גבוה יותר. אבל ברור שהתלמידים בעלי הממון, ישכרו מורים פרטיים ויעברו את בחינות הבגרות ללא בעיה, בעוד אלו ממשפחות פחות אמידות יישארו תמיד בתחום הנבערות. "תלמידים ברמת אביב ג', גם אם יפסידו את כל השנה של י"ב, יוכלו להשלים את החומר באמצעות עזרה אקסטרנית, אבל תלמיד באופקים שיוותר בגלל איזושהי סיבה על השנה האחרונה של הלימודים, לא יוכל לגשת לבגרות וכל דרכו בחיים תשתנה בהתאמה"

החינוך הדמוקרטי הופך את בית הספר בחזרה ממקום שרודף אחר ציונים למקום מחנך באמת, והבסיס לחינוך שכזה הוא קשר אישי בין המחנך לתלמידים. כדי לקיים כזה קשר תופרים לכל תלמיד תוכנית לימודים אישית בהתאם לתחומי העניין שלו. במסגרת זו, מאשרים לתלמידים גם ללמוד נושאים שמעניינים אותם מחוץ למסגרת של בית הספר. לדוגמא מביא איל את הסיפור של זוכה מדליית הזהב בשיט מפרשיות גל פרידמן: "גל נזרק מבית הספר בסוף כיתה ו' למסגרת של חינוך מיוחד. אמו החליטה שאין כל בעיה עמו והביאה אותו לבית הספר הדמוקרטי בחדרה. שם, הוא הסביר למנהל שהוא חייב יומיים בשבוע לגלוש. בית הספר תפר לו תוכנית לימודים שבמסגרתה אשרו לו יומיים בשבוע להיעדר ולהצטרף לפעילות של מועדון גלישה, והסוף הרי ידוע לכולנו". לדברי איל זו בדיוק הדוגמא, לכך שאם מאתרים אצל ילד את הדבר שהוא הכי טוב בו ומאפשרים לו לשמר את הדבר הזה ולחזק אותו, הוא יכול ממש להצליח בדרכו הייחודית, ואפילו להמשיך בבית הספר במקביל.

החינוך הדמוקרטי לא מקבל את הרעיון שיש מערכת ציונים אחת ויש תלמידים טובים ותלמידים גרועים, אלא שלכל אחד יש תחומים שבהם הוא טוב ותחומים אחרים שבהם הוא יותר חלש. לכן עדיף להעצים את התחומים החזקים של התלמיד, ובנוגע לתחומים החלשים, אפשר לנסות לחזק אותם ואולי עדיף פשוט לוותר עליהם. אלמנט חשוב נוסף שמתגלם בחינוך הדמוקרטי הוא העובדה שלא מספיק ללמוד אזרחות ולשנן בעל-פה את חוקי הדמוקרטיה. "אנחנו חיים את הדמוקרטיה" אומר איל, "לכל תלמיד יש אפשרות להיות מעורב במתרחש בבית הספר, באופי תוכניות הלימוד ובקביעת צוות המורים".

בשנים האחרונות המצב השתנה והחינוך הדמוקרטי לא מתאים לעשירים בלבד. ברוב המסגרות התשלום החודשי ירד מכמה אלפי שקלים לחמש מאות שקל לחודש. "לאחרונה הקמנו מסגרת דמוקרטית חדשה בגבעת אולגה" מציין איל "שירותי בית הספר ניתנים ללא תשלום, כשהמקום נתמך על-ידי קהילה עסקית ומשרד החינוך"

המכון מרכז כיום מגמה שמכונה בשם "החממה ליזמות חינוכית". מדובר בתכנית לימוד לתואר ראשון ותעודת הוראה שמכשירה מורים חדשים שמתמחים בדרכי החינוך הדמוקרטי. ההכשרה מתבצעת גם היא בהתאם לערכי החינוך הדמוקרטי, וכל מורה מקבל הנחיה וליווי למציאת המקצוע שיתאים לכישוריו הייחודים. כחלק נוסף מהכשרתם, בוגרי התוכנית יוצאים לבתי ספר רגילים ומעבירים הכשרה דמוקרטית למנהל, למורים ולתלמידים. "בעיר בת-ים למשל" אומר אייל "כל בתי הספר מתחילים את הבוקר בקבוצות קטנות, המורים יושבים עם התלמידים ומגדירים ביחד את המשימות והמטרות ליום הקרוב", בצורה כזו, התלמידים מתקרבים בחזרה למורים ולבית הספר ושמחים לשתף פעולה, "יותר קל להזדהות עם מערכת שתומכת בייחודיות שלך", מסכם אייל "מאשר עם מערכת שמעניינים אותה רק הציונים".

ומה לגבי אותם תלמידים שלא מוצאים את עצמם במסגרות דמוקרטיות, שמרגישים בנוח עם הציונים וחותרים להישגים נאותים בבגרות? "אנחנו מכבדים את רצונותיו של כל תלמיד " מבטיח אייל "אל דאגה, מי שירצה להמשיך בלימודים פורמליים, אנחנו נחזק אותו ונכין אותו בצורה הטובה ביותר לבגרות".

במסגרת עבודתו במכון לחינוך דמוקרטי איל רם מנהל את החממה ליזמות חינוכית של המכון בסמינר הקיבוצים. שם מעניקים תואר ראשון ותעודת הוראה במדעי הרוח או במדעי החיים בדגש סביבתי בתוכנית יחודית שמתקיימת יומיים בשבוע, במהלכה כל סטודנט מביא את יחודיותו לידי ביטוי בלמידה ובהפקת מיזם חינוכי-חברתי.

לפרטים נוספים: machon@smkb.ac.il
טלפון: 03-7412729