משפט הריגול של הזוג רוזנברג נחשף לציבור

לאחר 58 שנים, היסטוריונים ועיתונאים יזכו סוף כל סוף לבחון עדויות של עדים בפרשת הריגול של היהודים האמריקאים אתל ויוליוס רוזנברג. הזוג רוזנברג, שנודעו בכינוי "מרגלי האטום", נחקרו ב-1950 ונשפטו ב-1951 בגין קשירת קשר לביצוע ריגול למען ברית המועצות. השניים הוצאו להורג ב-1953.

היסטוריונים של התקופה הקרה מקווים כי תמלילי חבר המושבעים במשפט ישפכו אור בנוגע לכמה שאלות – בראש ובראשונה, כמה מבוסס היה התיק נגד אתל רוזנברג.

ארכיון הביטחון הלאומי, האגודה להיסטוריה אמריקאית, המרכז למשפטים באוניברסיטת ג'ורג'טאון ומוסדות אחרים הגישו בקשה לפרסם בציבור את אלף עמודי התמלילים של 46 עדים. בצעד יוצא דופן, הרשויות הפדרליות הודיעו כי בגלל החשיבות ההיסטורית של התיק, הן יתירו את פרסום העדויות של עדים שאינם מתנגדים לכך או של עדים שכבר אינם בין החיים. מבין 46 עדים, 36 אינם מתנגדים או מתו. שלושה אחרים ככל הנראה אינם בין החיים וארבעה לא נמצאו.

בפסיקה חלקית אתמול (שלישי) השופט המחוזי אלבין הלרסטין סירב לבקשה לפרסם את העדויות של שלושה עדים נוספים, בהם העד השנוי ביותר במחלוקת בפרשה – דיוויד גריגלאס, אחיה של אתל רוזנברג, שהעיד נגד בני הזוג. עורך דינו של גריגלאס ביקש שלא לפרסם את העדות, אך לא סיפק מידע שיתמוך בבקשה בטענה כי מידע זה סודי. "הנסיבות שהובילו לעדות גרינגלאס בפני חבר המושבעים ב-1950 מורכבות ורגשיות", כתב עורך הדין לשופט. "גרינגלאס ומשפחתו נקלעו לאור הזרקורים בעל כורחם וחייהם לא חזרו לשגרה מאז", הוסיף.

על פי כתב האישום נגד הזוג רוזנברג, שהיו ידועים בנטייתם הקומוניסטית, השיג יוליוס רוזנברג מידע על סודות האטום של ארצות הברית מגרינגלאס, אשר עבד בשנות ה-40 בתחנת מחקר לחקר האטום בלוס אלמוס שבניו מקסיקו. גרינגלאס נעצר קודם לכן, נשפט ונידון בעסקת טיעון ל-15 שנות מאסר. כתב האישום גרס כי יוליוס ורעייתו העבירן סודות אלו לרוסים, באמצעות שליח לסגן הקונסול הרוסי בניו יורק. אחיה של אתל קיבל מעמד של עד מדינה והעיד נגד השניים. אשתו רות נחקרה אף היא אך לא הוגש נגדה כתב אישום. בני הזוג רוזנברג ונאשם נוסף - מומחה לאלקטרוניקה בשם מורטון סובול - נאסרו בשנת 1950. במשפטם הורשעו השניים והוצאו להורג בכסא חשמלי ביום שבת ב-19 ביוני 1953 בבית הכלא סינג סינג בניו יורק. הם הכחישו כל מעורבות ושתקו עד להוצאתם להורג.

לדברי היסטוריונים, גרינגלאס, בן ה-86, הוא אחת מהדמויות השנויות ביותר במחלוקת בפרשת הריגול. במשפט עצמו, הוא העיד כי אתל נהגה להדפיס את רשימותיו בנושא האטום. שנים לאחר מכן, חזר בו גרינגלאס מהעדות ואמר כי העיד עדות שקר נגד אחותו אך ורק על מנת להציל את אשתו מתביעה. לפי הדעה הרווחת, עדותו של גרינגלאס היתה בעלת משקל גדול בכך שאתל רוזנברג הורשעה והוצאה להורג, זאת מאחר שלפני עדותו התיק נגדה היה חלש למדי לעומת התיק נגד בעלה יוליוס.

גרינגלאס התראיין בנושא אצל כתב ה"ניו יורק טיימס" סאם רוברטס, שכתב את הספר "The Brother: The Untold Story of the Rosenberg Case". בספר, אמר גרינגלאס כי שיקר בבית המשפט וכי הוא לא באמת זוכר האם היתה זו אתל או אשתו שהדפיסו את הרשימות. עורך הדין דיוויד ולאדק, המייצג את העותרים, בהם הכתב רוברטס עצמו, טען כי במילא דן בפרשה בספר המדובר ובתוכנית "שישים דקות" של רשת CBS, ולכן אין לו עילה לדרוש שעדותו תיאסר לפרסום, יחד עם כל שאר העדויות.

נאשמת נוספת בפרשה המדוברת, מרים מוסקוויץ, מתנגדת אך היא לפרסום עדותה. גם במקרה הזה, דחה השופט הלרסטין את בקשת העותרים. מוסקוויץ הורשעה ב-1950 בקשירת קשר לשיבוש הליכי משפט על ידי סיוע לכאורה לשותפה עסקי, אייב ברותמן, להוליך שולל את חבר המושבעים. כיום, בגיל 92, הביעה מוסקוויץ הקלה לשמע החדשות כי תמלילי עדותה לא יפלו לידי היסטוריונים. "אני יודעת שהם לא יכתבו את האמת", אמרה.