בדואי מת בעמדה? שווה נזיפה

מוחמד הייב אומר שיש לו "שמונה ילדים, פחות אחד": כמעט שנה עברה, ודומה כי עדיין לא עיכל את מות בנו. טוראי פדיל הייב מהכפר טובא-זנגריה, נמצא ירוי בבטנו באפריל 2007 בבסיס גדוד הסיור המדברי. הוא מת מפצעיו בבית החולים. הצבא טוען כי הייב התאבד, אביו טוען שהדבר לא ייתכן. כך או אחרת, מתחקיר האירוע, ומחוות הדעת הפרקליטות הצבאית שהגיעה לידי וואלה! חדשות, עולה רשלנות של האחראים לשירותו של פדיל הייב בצה"ל.

פדיל הייב התגייס באוגוסט 2006, וחלם להיות לוחם קרבי. בהיותו בדואי גויס בסטטוס של מתנדב, ושובץ בגדוד הסיור המדברי, המורכב כמעט כולו מחיילים בדואים המשרתים בדרום רצועת עזה. כבר כשהתייצב בבקו"ם החלו הבעיות. כיוון שהעברית לא היתה שגורה בפיו, מעולם לא נערך להייב ראיון אישי. בתחקיר האירוע מעידה אחת הקצינות האחראיות על גיוסו: "בשל ציון דיבורו הנמוך, לא רואיין המנוח מחשש לקשיים בתקשורת, אלא מילא שאלון רפואי ממנו לא עלה דבר חריג. בשל כך, לא הופנה המנוח לבדיקת קצין לבריאות הנפש".

עם פרופיל 97 הגיע פדיל הייב לבסיס האימונים של חטיבת גבעתי בקציעות. "הוא מאוד רצה לשרת את המדינה ואפילו להיות קצין", מספר אביו, "לפני הגיוס כל יום וכל לילה הוא היה רץ במרחבים של הכפר ומתאמן. הוא שמח להתגייס, אבל אחרי הבדיקות הרפואיות הוא קיבל מכה קשה מאוד". בעבור שבועיים התרשמו המפקדים כי הייב מתקשה בביצוע הפעולות, והוא נשלח לבדיקות במרפאת הבסיס. בבדיקת א.ק.ג. התגלו אצלו פעימות לב לא סדירות, בעקבותיהם אושפז בבית החולים "סורוקה", שם מצאו הרופאים כי הוא סובל מבעיות בליבו. הייב התבשר כי לא יוכל להמשיך ולשרת כחייל קרבי.

הבשורה התקבלה אצל פדיל בתחושות קשות. לאחר שהשתחרר מבית החולים, סירב לחזור ליחידתו. כחמישה חודשים שהה בביתו בטובא-זנגריה, עד אשר הופיעו שוטרים צבאיים בכפר כדי לעצור אותו. הוא נשפט ל-70 ימי מאסר בפועל והועבר לכלא צבאי. במהלך מעצרו ניפגש הייב עם שני קב"נים שונים, אולם שלל בפניהם מחשבות אובדניות.

במהלך שהותו בכלא הצבאי, שוחח פדיל הייב עם מפקדיו על רצונו לעזוב את צה"ל, אולם הוא שוחרר מהכלא לאחר 70 יום, עם צו הצבה לבסיסו הקודם, בא"ח גבעתי. בסוף מרץ 2007 הייב התייצב בבסיס אחר, בסיס גדוד הסיור המדברי, ככל הנראה בטעות. מאותו הרגע היעדר שימת הלב של הצבא לטיפול בחייל הבדואי המתנדב, שסבל מקשיי הסתגלות ברורים למערכת, רק החריף.

הייב התקבל במשרדי השלישות של בסיס הגדס"ר על ידי פקידת הרישום רס"ר רביד סדקוביץ'. למרות שהגיע ללא צו הצבה, סנדקוביץ' סברה כי הייב עשה דרכו ליחידה הנכונה, ולא ביצעה בדיקה נוספת במחשבי השלישות. הייב נכנס לראיון אצל מפקד הגדוד, סא"ל וספי סואעד. סדקוביץ' אומנם עידכנה את סואעד כי הייב לא סיים טירונות, אולם לא ציינה כי מעולם לא הוסמך לרמת רובאות כלשהי ואף לא להחזקת נשק. על פי עדותה, סברה כי "המג"ד, בתור מפקד, יסיק מדבריה את המסקנות הנדרשות". סואעד לא הסיק את המסקנות המתבקשות.

על אף כי במהלך הראיון אמר לו הייב כי עבר בסך הכל שבועיים של טירונות, הבין המג"ד כי פדיל הייב מוסמך לשאת נשק. לטענתו בעדות, "גורמי השלישות ביחידה אחראים על קליטת החיילים. מרגע שהמנוח הוכנס אל משרדי לצורך ראיון קליטה, בנוכחות גורמי שלישות, סברתי כי הוא הוצב ביחידתי כדין". סואעד ביצע טעות נוספת: הטירונים בבא"ח גבעתי מוסמכים לנשק מסוג "תבור". הנשק שניתן להייב היה M16, והוא נשלח לאבטח מתקנים.

פדיל הייב לא היה מרוצה בבסיס החדש. הוא לא הצליח להשתלב חברתית. ביום האסון, עולה מהעדויות, נראה היה כשרוי בלחץ ומדוכא, ו"קיבל מדי רבע שעה קיבל טלפון מאחד מבני משפחתו". כשנשאל מדוע הוא עצוב, השיב: "אין לי כלום, לאיש לא איכפת ממני".

אחד מעובדי הרס"ר בבסיס העיד כי חצי שעה לפני שעלה לשמירה, בכה הייב בזמן שיחת טלפון ואמר "אני רוצה להתאבד אם ככה זה ממשיך". לדברי עובד רס"ר, הוא לא האמין כי הייב אכן מתכוון לדברים, ועל כן לא דיווח עליהם. בסמוך לשעה ארבע אחרי הצהריים הגיע פדיל הייב לעמדת השמירה. כחצי שעה לאחר מכן נשמעה ברחבי הבסיס ירייה מכיוון הש"ג. לאחריה צעקות.

רכב שעבר בעמדה מצא את הייב כשהוא שכוב על גבו, ירוי בבטנו ומדמם, כשנשקו לימינו. אחד הקצינים שהיה במקום פרק את הנשק, וחלץ כדור מתוכו. הוא גילה במחסנית 27 כדורים נותרים, מתוך 29.

למקום הוזעק סגן מפקד הגדוד, רס"ן גיא גדיר, וכן אמבולנס של החטיבה שפינה את הייב במהרה למנחת סמוך והמתין לבוא מסוק של חיל האוויר ב- 17:00. רק כשעה לאחר האירוע הזעיק רס"ן גדיר את מצ"ח לזירת האירוע. בינתיים, בש"ג, אחד החיילים כבר החל לנקות את העמדה. היא אף נשטפה במים. קצין שהיה שם אף ביקש בחייל נוסף לסייע בעבודת הניקוי.

"למותר לציין", כותבת הפרקליטות, "כי קבלת הזירה במצב זה והעובדה כי ראיות פיזיות נוספות ייתכן והושמדו, אפילו אם בדרך מקרה, הקשתה על גורמי החקירה לקבל בזמן אמת תמונה מלאה ומדויקת על ההתרחשות". בעקבות ההודעה המאוחרת של גדיר למצ"ח, חוקרים ראשונים הגיעו למקום רק ב- 18:40, ואלה מצאו זירת אירוע כמעט זכר למקרה הירי, למעט כתמי דם בודדים.

לידי החוקרים נמסרו שני תרמילי כדורים שנמצאו בש"ג. על פי חומר החקירה, שני הכדורים לא יצאו מהמחסנית רובהו של פדיל הייב. לא ברור מהיכן כן הגיעו. נראה כי התעלומה לא נחקרה כראוי. עד להגעתו לבית החולים, נפטר הייב מפצעיו.

בחוות הדעת של הפרקליטות נכתב כי "מכלול הנסיבות מראה כי האפשרות המסתברת ביותר היא שמותו של המנוח נגרם כתוצאה מירי עצמי מכוון". הפרקליטות מבקרת את שלושת האחראים להשתלשלות הארועים שהסתיימה במותו, וכותבת בין היתר: "על סא"ל סואעד להשכיל ולהבין שהנחת המוצא שהחייל עבר הסמכה אינה מתקיימת במקרה זה. היה עליו לעשות את הבירורים והשינויים המחויבים בעניינו של המנוח, זאת בטרם הציב אותו בתפקיד מאבטח מתקנים, תפקיד שמטבעו מחייב הבנה ושליטה בשימוש הנשק ובתפעולו". על אף חומרת האירוע, הפרקליטות ממליצה בסך הכל להעמידו לדין משמעתי בגין "רשלנות". אגב, רשלנות המג"ד לא הפריעה לצה"ל לקדמו: מאז עבר סא"ל סואעד לתפקיד מפקד גדוד בבית הספר לקצינים, בה"ד 1.

בדו"ח החקירה נכתב עוד: "לא מקובלת אמירתו של גדיר כי לא יכול היה לדווח על אשר אירע למצ"ח, שכן באותה העת היה טרוד בענייני הפינוי. ברי הוא כי בראש מעייניו של המפקד הבכיר בשטח צריכה להיות הדאגה לשלומו של הפצוע, עם זאת לא ברור מדוע גדיר לא הורה לאחד מפקודיו לדווח על האירוע למצ"ח, בשל ההבנה שהמדובר באירוע שנחוצה בדיקתו המדוקדקת. בנוסף על כך, גדיר לא עשה דבר כדי להבטיח שזירת האירוע תשמר כמות שהיא, ודאי ו-ודאי שלא תנוקה. לו היה מורה על דיווח מיידי למצ"ח, דומה שהזירה הייתה נשמרת". ומה היה עונשו של גדיר? נזיפה מאלוף הפיקוד.

שנה לאחר הטרגדיה, אביו של פידל הייב אומר כי ככל שחולף הזמן צצות יותר ויותר שאלות אודות. "איך נתנו לו נשק אחרי יום וחצי בטירונות?", אומר מחמוד, "למה שטפו את הבודקה? לא השאירו סימן אחד כדי שיחקרו מה באמת היה שם. מאיפה הגיעו שני הכדורים, מי נתן את ההוראות לכיסוי של העובדות? הרשלנות של המפקדים בבסיס היא שהביאה למוות שלו".

הייב האב מבקש עזרה מכל מי שעשוי לשפוך אור על מות בנו. "הבן שלי לא ישוב עוד, אבל אני בא להתריע על הבעיות שהיו בטיפול של פדיל כדי שלא יהיו עוד בנים שימותו בצבא וכדי שלא יהיו עוד אבות כמוני. מאז המקרה אני לא אותו בן אדם. מילא הוא היה מת במלחמה, מילא בתאונת דרכים, אבל פדיל מת סתם, בגלל טעויות של מפקדים ואנשים שלא הייתי נותן להם להיות אפילו רועי צאן".

תגובת דובר צה"ל:

"מותו של טוראי פדיל הייב ז"ל נחקר על-ידי המשטרה הצבאית החוקרת. על בסיס ממצאי החקירה, הוכנה בפרקליטות הצבאית חוות דעת, אשר הועברה גם למשפחת המנוח, ואשר נכללו בה התייחסויות לרבות מן הטענות המועלות בכתבה. למשפחת המנוח נתונה הזכות לעיין בחומר החקירה, ולהשיג על האמור בחוות הדעת. אם תפנה המשפחה בהשגה על חוות הדעת, טענותיה תיבדקנה ותיענינה."