קורעים בקפה

כבר שבועיים שאוניברסיטת תל-אביב דוממת, ביחס לשבועות התוססים בדרך כלל של פתיחת שנת הלימודים. הסגל הבכיר שובת, הסטודנטים מבולבלים ו-13 ימים שאפילו המלצריות והמלצרים לא מגיעים לעבודתם בסניף כיכר אנטין של "קופי טו גו". הערב (ראשון), מול עשרות תומכים, התקיים ארוע "שירת המלצריות" בפתח המוסד האקדמי. יחד עם מבחר משוררי העיר, סטודנטים, חובבי קפה שהעתיקו את המקום הקבוע שלהם לקפה אחר ועוברי אורח – ביקשו השובתים להביע תמיכה במאבק הפועלים.

"שיר לעבודה/ שיר למלצרים לאים/ לרגליים ממהרות/ פירורי שורות קצרות שינוגבו/ במטלית לחה מן השולחן/ בסוף משמרת וצלצולן עמום/ שידו?וחו לאחראי/ ואולי גם ינוכה מהן שליש/ על התנהגות/ לא טובה" (טלי לטוביצקי – שירים בעבודה).

את הפגנת השירה ארגנו המשוררים ועורכי כתבי העת, רועי (צ'יקי) ארד ומתי שמואלוף בפרק זמן של יום אחד, ובמערך יחסי ציבור וירטואלי. "אנחנו מודות לכם על שהגעתם לתמוך בנו", קראו שתיים מהמלצריות, לבושות בחולצות שעליהן סמל בית הקפה. "זה נותן לנו את הכוח להתמודד עם ההנהלה הנצלנית שמסרבת להתחייב לתת לנו את הזכויות המגיעות לנו על-פי חוק".

יפעת אביגדור, ברמנית בסניף המרכזי והרווחי ביותר – סניף האוניברסיטה, סיפרה לוואלה! חדשות שהתחילה לעבוד במקום לפני שלוש וחצי שנים, כשהצטרפה ללימודי התואר הראשון, וכי בימים אלו היא כבר מתחילה את לימודי התואר השני. "באיזשהו שלב נמאס לנו שהמנהלים גוזלים מאתנו את הטיפים שמגיעים לנו, לא נותנים לנו דמי הבראה, ימי מחלה, החזרי נסיעות ויחס אלמנטרי, אז החלטנו להתאגד", הסבירה. "אחרי שלושה חודשים וחצי של הידברות ושל מאבק בסוללת עורכי דין, החלטנו שהגיע הזמן לעשות מעשה. אנחנו עומדים כאן בערך 17 שעות כל יום ודורשים להפסיק את מעגל הניצול".

במקום בו נכשלו הסטודנטים במאבקם העיקש על מניעת העלאת שכר הלימוד ובימים בהם נאבקים מורי בתי הספר העל יסודיים והמרצים על שכר ראוי, עומדים 36 עובדים ומבקשים להגיש קפה בשקט ובהגינות. בדיוק רגע אחרי שנראה כי אזל מלאי השביתות שאינן מדיפות מריח חריף של ועדי עובדי עסקנים, מבקשים עובדי עלית-קפה – קופי טו גו, להוביל מהפכה שתסחף אחריהם גל של שובתים שיבקשו הכרה.

"בגדול, אין לנו הרבה מה להפסיד", מספרת אביגדור. "אנחנו יודעים שאנחנו מסתכנים בפיטורים אבל אנחנו מקווים שהציבור יהיה אתנו ושזה לא יעבור בשתיקה. הרגע שבו הבנו שאין ברירה ושההנהלה לא מתכוונת לחתום או להסכים בכתב לשלום דרישה שלנו, היה רגע נדיר". באותו רגע, בו העבירו נציגות העובדים את ההודעה ששעת השין הגיעה, המתינו העובדים כאשר בפנים התנהל יום העסקים כרגיל.

אביגדור הסירה מעליה את הסינר וסימנה לשאר העובדים לצאת החוצה ולהתאחד עם חבריהם. "זה היה מדהים, יש לנו 60 שולחנות בבית הקפה וכולם היו תפוסים. רגע אחרי הכל התרוקן. אנשים ביקשו ממני את החשבון ואמרתי להם 'אני מצטערת, אבל אני לא יכולה. אני בשביתה'. מאז המקום ריק מאדם. היחידים שעוד מגיעים הם שלושת שוברי השביתה, מנהלי המשמרת והעובדים שהמנהלים הביאו מסניפים אחרים. בכל אופן", היא מוסיפה, "השביתה פשטה לכל רחבי הארץ ויש כבר עשרות סניפים איתנו בעניין הזה".

את יודעת שמשלמים לך מעט/ אבל עפרה שטראוס עלית אילנה בדש וויס סיגל פעיל אומרת לך ההפך/ היא מגבירה את העבודה עד שאת עובדת בפרך/ כל הכבוד שכבר ארגנת שביתה והפצת עלון (עיבוד ועברית מתי שמואלוף, במקור: פיט סיגר). מביט על השם הכתוב/ בעט על הנייר שצמוד לתלושי החג/ זהו שמי!/ הפסח בא! (פסח - רועי צ'יקי ארד).

בתוך בית הקפה שעל קירותיו נתלו שלטים מעוצבים היטב הקוראים "כאן אין שביתה", יושבים המנהלים. מעברם השני של קולות המחאה עומדת חברת שטראוס עלית המחזיקה במרבית מניות החברה, ומנכ"ליה רוני רוזנבלום שהיה מעורב בתקרית אלימה עם אחד הפעילים ואילנה בדש וייס. את סוללת עורכי הדין שלהם מובילה עו"ד סיגל פעיל שנחשבה בעבר לפעילה חברתית ועל מערך יחסי הציבור הופקד עתה רני רהב.

אביגדור מספרת, כי עורך הדין אתי סבירסקי מהקליניקה לסיוע משפטי באוניברסיטת תל אביב מטפל עבורם בעניינים המשפטיים בהתנדבות. "גם תרומות יש, מאנשים שיש להם ורוצים לעזור", היא מוסיפה ושולחת מבט לעבר עמדת "קפה הסולידריות". עמדה בה הם מוכרים קפה ועוגיות לכל דורש במחירים נמוכים. עמדה בה יש המוכנים לשלם 100 שקלים בעבור קפה בכוס קלקר על מנת להביע תמיכה.

רגע לפני ההתקפלות, מבצעים שנים מהנוכחים את השיר "הו אילנה" של אביב גפן וצווחים בציניות את השורה "את עוד צבע של הכסף", תוך שהם מחליפים את המילים "קשת" במילה "כסף" וקורצים מפורשות למנכ"לית (אילנה) בדש וייס. לא ברור עד כמה מילות שיריהם של אביה בן דוד, אהרון שבתאי, שלמה קראוס, דניאל עוז, מרחב ישורון, ואן נוין, אפרת מישורי, מעין שטרנפלד, נמרוד קמר, יערה שחורי והאחרים ישפיעו במידה על המצב, אך אין ספק שעוד עובר אורח שיעתיק את מושבו מבית הקפה, יסייע בהרבה.