וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

אתלטיקה מתכלה

אליפות ישראל, שהבליטה את הפערים בין פאלי ואברבוך לכל השאר, רמזה על הסכנה העתידית שבהזנחת מעמד הביניים של הספורטאים

רובנו נחשבים לאנשי מעמד הביניים, ואם לא להיות חזירים, זה בכלל לא רע במדינה כמו שלנו. להיות אתלט במעמד הביניים זה כבר משהו מעולם אחר. ראינו את זה באליפות ישראל באתלטיקה קלה, עוד אליפות שיצאנו ממנה ברגשות מעורבים.

מצד אחד, אלכס אברבוך בעוד הופעה הרואית בקפיצה במוט וניקי פאלי בגובה, עשו פחות או יותר את העבודה וגרמנו לנו לחייך. בסך הכל, 90 אחוזים מכמות הצופים המאכזבת בהדר יוסף הגיעו כדי לראות שני ישראלים ברמה בינלאומית עוברים את הרף, וזה מה שהם קיבלו. בתור אקסטרה, אולגה דוגדקו הפתיעה עם שיא ישראלי חדש בקפיצה במוט לנשים.

את התמונה האופטימית של האליפות השלימו האתלטים שעדיין לא עברו את גיל 22, כמו ריטה פוגרלוב (הדאבליסטית ב-100 ו-200), סיוון ז'אן (דאבליסטית בברזל ודיסקוס), מעיין פורמן (1.80 מ' בקפיצה לגובה לנשים) וינון ישראלי (אלוף ישראל והשיאן לנוער בקפיצה לרוחק).

אבל מה עם כל אלה שבאמצע? אלה שהחליטו שהם מספיק אוהבים את הענף הזה כדי להשקיע בו יותר מאשר את הילדות שלהם? הם כבר בקושי קיימים. ברגע שאתלטית כמו אירנה ויינגרטן צריכה לרוץ לבד באליפות ישראל ב-3,000 מכשולים ואחרי כמה שבועות משלימה בקלות טריפל עם זכייה בריצות הבינונית, ועוד עם תוצאות שרחוקות משיאי ישראל המיתולוגיים, אפשר להבין שהאתלטיקה הישראלית בצרות צרורות.

הלוואי והצרות היו באות רק מהכיוון הזה. מישהו בכלל שם לב לתצוגת הנפל בריצת הספרינט הכל כך יוקרתית, ה-100 מטר לגברים? הבטיחו לנו רמה, אבל כאשר תוצאה של 10:80 שנ' מספיקה כאן לתואר, אולי אפשר להחזיר את הרמה. וזה לא הכל, יש עוד הרבה. יורי פלס סומן לפני שנתיים כהבטחה גדולה כשכמעט וירד מ-52 שניות ב-400 משוכות. מאז הוא ממשיך לזכות באליפויות ישראל, אבל בקושי יורד מ-53 שניות. ייבגני מיננקו עלה לפני שנתיים לגמר באליפות אירופה לנוער, באליפות הנוכחית הוא כבר לא השתתף. יש עוד רבים וטובים, אבל מי בכלל זוכר?

ומאיפה כל זה בא? פשוט מאוד. במציאות של היום החליטו קברניטי הספורט בישראל להשקיע כמעט את כל הכסף בספורטאים הבכירים בלבד. אין ספק שהיוזמה הזאת מבורכת בראייה עתידית לאולימפיאדת בייג'ין, אבל כשמסתכלים על ההווה ועל מצבה של האתלטיקה הקלה בארץ, אי אפשר לצאת מעודדים.

אולי בכל זאת יהיה שווה לשנות קצת את התפיסה ולהשקיע קצת יותר באותם אתלטים בני מעמד הביניים. הם אולי לא יתקדמו לעבר העשירון העליון, אבל הם בהחלט יכולים להגיע רחוק. במצב הנוכחי, בלי תקציב ראוי לאיגוד האתלטיקה, כל הכשרונות הגדולים שיסעו בקרוב לאליפות אירופה עד גיל 22, יזכרו אותה כאליפות אירופה האחרונה בקריירה הקצרה שלהם.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully