וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הדשא של הפלסטינים ירוק פחות

יוני מנדל

5.5.2007 / 10:00

ברשות הפלסטינית חגגו השבוע היסטוריה: חנוכת איצטדיון הכדורגל הבינלאומי הרשמי של הרשות. שאר המגרשים, איך לומר, לא משהו

היסטוריה ברשות הפלסטינית: השבוע נחנך בבית לחם איצטדיון הכדורגל הראשי של הרשות הפלסטינית. לפתיחה החגיגית של האיצטדיון הבינלאומי הראשון הוזמנה קבוצת אחי נצרת מהליגה הלאומית, והיא שיחקה נגד קבוצה מקומית של העיירה אל-חדר, שבתחומה הוקמה האיצטדיון.

חנוכת איצטדיון "אל-חדר" נעשה במעמד שרת התיירות הפלסטינית, ד"ר ח'ולוד דעיבס, שהקריאה גם מילות ברכה מיו"ר הרשות אבו מאזן. לדברי דעיבס, "היום הוא מועד היסטורי בחיי פלסטין, ציון דרך לעם הפלסטיני ולספורט הפלסטיני". בטקס השתתף גם מושל בית לחם, בכיר פתח, סלאח תעאמרי, והאיצטדיון היה מלא מפה לפה ב-7,000 צופים נלהבים.

איצטדיון "אל-חדר" הוקם בתקציב של שני מיליון דולר, בתרומה מיוחדת שהגיעה מפורטוגל. את ממשלת פורטוגל ייצג השליח הרשמי של המדינה לשטחי הרשות, ג'ורג' פריירה. להפתעת האורחים הוא שלף שתי חולצות כדורגל, של חלוצה הפורטוגלי של מנצ'סטר יונייטד כריסטיאנו רונאלדו, ושל דקו, קשרה של ברצלונה, והעניק אותם למארחיו, כאות הערכה מפורטוגל. הפורטוגלים אוהבים מאוד כדורגל, ולדברי פריירה – התרומה לבניית האיצטדיון היתה הדרך שלהם לסייע לפלסטינים להתקדם.

"הדשא סינטטי, אבל משובח"

כתב הספורט של סוכנות הידיעות הפלסטינית "מען", עומר אלג'עפרי, אמר לוואלה! חדשות, כי "המגרש עומד בתקן הבינלאומי ובכל דרישות פיפ"א. אורכו 106 מטר ורוחבו 76 מטרים, ויש בו 7,000 מקומות ישיבה". המגרש יהיה גם איצטדיון הבית של נבחרת פלסטין במשחקים בינלאומיים.

לדברי אל-ג'עפרי, הדשא במגרש סינטטי, אולם ברמה גבוהה מאוד. "מומחים מטורקיה שקדו על הרכבת הדשא, וההרגשה עליו היא ממש כמו על דשא אמיתי". לדברי אל-ג'עפרי, האיצטדיון הוא גם אחד היחידים ברשות הפלסטינית שמואר באופן מלא. שישה צריחי חשמל הוקמו במקום, מה שיאפשר לפלסטינים להתאמן גם בלילה.

לאחר הטקס הרשמי, בו השתתפו להקות ריקוד מקומיות ותזמורת הצופים של בית ג'אלה, נהנו הצופים מהצגת כדורגל בהשתתפות אורחת מהליגה הלאומית בישראל – אחי נצרת. נצרת שיחקה נגד קבוצה מקומית מהעיירה אל-חדר והמשחק הסתיים בתוצאה 2:2.

אבל מה עם שאר האיצטדיונים ברשות?

ראשית, יש להבדיל בין רצועת עזה לבין הגדה המערבית. ברצועה, שם התקיימה השנה ליגה סדירה, יש חמישה איצטדיוני כדורגל מרכזיים: איצטדיון "פילסטין" בעיר עזה הוא המפורסם והגדול שבהם, כשבשעת שיא הוא מארח 15,000 אוהדים, אולם איצטדיון "אל-מדינה אל-ריאדיה" בח'אן יונס הוא החדיש ביותר, עם טריבונות אבן מסודרות ועם תכולה של 10,000 צופים.

מגרש שלישי ברצועה הוא "מוחמד א-דורה" שבדיר אל-בלח, המאפשר צפייה לכ-5,000 איש ובו יתקיים משחק גמר הכדורגל הפלסטיני, ללא קהל, בין קבוצות שוג'אעיה (מהעיר עזה) לבין מועדון ספורט חא'ן יונס. הוא נבחר מפני שהוא מגרש נייטראלי עבור שתי הקבוצות, וגם בגלל שהוא טוב יותר מהמגרשים האחרים ברצועת עזה: איצטדיון "רפח" ברפיח, עם מקום לכ-8,000 איש, ו"איצטדיון נאצר", עם תכולה של 5,000 מקומות והממוקם ממוקם סמוך למחנה הפליטים ח'אן יונס.

איצטדיון שישי ברצועה, זה של בית חאנון, נהרס ו"גולח" כליל ע"י צה"ל במבצע צבאי בעיר. מאז נודדים שחקני בית-חאנון, שירדו השנה ליגה, לאיצטדיון "פילסטין".

ח'אלד אבו-זאהר, כתב הספורט של סוכנות הידיעות הפלסטינית "ראמאטאן", סיפר לוואלה! ספורט, שהתנאים במגרשים – ככה ככה. "אין מה להשוות למגרשי כדורגל רשמיים", אמר אבו-זאהר, "הן מבחינת התנאים והם מבחינת ההשקעה". לדבריו, "חדרי ההלבשה הם פשוט חדר רגיל ששמו בו ספסלים". גם מבחינת הדשא מספר אבו-זאהר על בעיות ברשות. "צבע המגרש תלוי הרבה פעמים בעונות השנה", הוא אומר, "וכך בתחילת העונה רבים מהמגרשים עדיין צהובים מהקיץ". על דשא באזור רחבת החמש, מספר אבו-זאהר, "אין בכלל מה לדבר".

"בשכם ובחברון משחקים על עפר"

בגדה, להבדיל, יש הרבה יותר מגרשי כדורגל. עם זאת, בשל קשיי ההגעה מעיר לעיר, הסגרים, הכתרים והמחסומים, לא התקיימה שם ליגה השנה, והקבוצות הסתפקו במפגשים מקומיים ובמשחקים על גביעים מזדמנים. איצטדיון 'אל-חדר' הוא כאמור הבונבוניירה הפלסטינית, אבל חוץ ממנו יש כמה מגרשים ראויים אחרים.

ג'נין מתהדרת באיצטדיון "יאסר ערפאת", ללא מושבים ועם מקום ל-2,000 צופים. בטול-כרם המצב דומה, גם מבחינת התכולה, באיצטדיון "השהיד ג'מאל ראנם". המצב בקלקלילה מעט טוב יותר, כשבאיצטדיון "עיריית קלקליליה" יכולים לשבת בנוחות על מושבים נפרדים 4,000 איש ואישה. הבכורה הפלסטינית היתה נתונה עד כה לאיצטדיון ביריחו, בו 7,000 מושבים. "עם זאת", מספר אל-ג'עפרי, "המידות של המגרש הרבה יותר קטנות מאלו של 'אל-חדר', ולכן איצטדיון יריחו כבר לא נחשב לטוב ביותר".

איצטדיון "אלנאבלוס" בשכם הוא אחד הגרועים שבאיצטדיונים ברשות, במיוחד מפני שהוא מגרש עפר, ולא דשא. מתמודד איתו על תואר המגרש הגרוע בפלסטין, איצטדיונה של חברון – "אל-חוסיין אבן אל-עלי". בשכם, כידוע, גרים כ-200,000 איש ובחברון כ-250,000, אבל מגרשי כדורגל של דשא – עדיין אין שם.

לפי דבריו של אל-ג'עפרי, המצב במגרשים אינו דומה לזה של אלו שאנו מכירים מישראל. "אני לא זוכר מתי שחקנים סיימו משחק וגם הלכו להתקלח", הוא אומר, רומז בכך למצב המקלחות הגרועות במגרשים. "כל כך גרוע המצב בחדרי ההלבשה", מספר אל-ג'עפרי, "שפעמים רבות המאמן נשאר עם שחקניו לתדריך במחצית – על הדשא". אם בכל זאת החלטתם לצפות במשחק בגדה, אז תוכלו להתנחם בכך שבכל המגרשים ברשות - הכניסה היא חינם אין כסף. יריחו במקרה זה היא יוצאת מן הכלל, ואם תחליטו שאתם רוצים לצפות דווקא בשחקני יריחו באיצטדיון המקומי בעיר – תיאלצו להיפרד מחמישה שקלים.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

תרפיית מציאות מדומה: טיפול להתמודדות עם חרדה

בשיתוף zap doctors

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully