בעיר השיעית נג'אף מציינים היום את מלאת 4 שנים לנפילת בגדד בידי צבא ארה"ב בהפגנות ענק נגדה, בהשראת המנהיג השיעי הקיצוני מוקתדא א-סאדר. בערים השיעיות הקדושות נאסרה תנועת מכוניות ל-24 שעות, בגלל החג שהוכרז לפני שלוש שנים לציון היום, וגם מטעמי בטיחות. בגדד נפלה שלושה שבועות אחרי תחילת הפלישה האמריקאית ב-2003. ארבע שנים לאחר מכן נענה הרוב השיעי לא-סאדר, שגלה על פי הדיווחים לאירן, וקורא בקול גדול לעזיבת האמריקאים, "האויב הגדול".
א-סאדר עזב את עירק, על פי הדיווחים, במקביל לתחילת המבצע האמריקאי לייצוב המצב בבגדד. מאז תחילתו של המבצע, שנולד בהשראת האגף השמרני בין יועציו של בוש, לא פחת מספר קורבנות האלימות בעירק. יש אמנם מעט יותר ביטחון בחלקים מסוימים של הבירה, אבל לדברי ה"ניו יורק טיימס", זה רק משום שחלק מהמיליציות החליטו בינתיים לרדת למחתרת.
המתיחות הפוליטית לא יורדת
על פי הדיווחים, מספר החיילים האמריקאים שנהרגו מתחילת המבצע הוכפל. הטקטיקות של הצדדים הניצים בבירה וברחבי המדינה השתנו והובילו למספר אירועים קטלניים במיוחד, כמו רצף פיגועי ההתאבדות נגד השיעים בחג ה"ארבעין" ופיצוץ משאית הכלור על ידי מורדים סונים. בהתקפות אלה נהרגו מאות בני אדם והן מעידות בעיקר על ההחטאה הגדולה של ארה"ב: אין ירידה במתיחות הפוליטית בין השיעים, הסונים והכורדים.
לפני שבועות מספר דווח על טקטיקה חדשה נוספת בעירק: שריפת בתים. גם הסונים וגם השיעים בצעו פעולות כאלה בערים המזוהות עם הפלג הנגדי וגרמו לבריחה המונית של תושבים. בני אדם שהתגוררו בערים מעורבות עוזבים לשכונות חד עדתיות. בעבר נחשבו הערים והשכונות המעורבות לגשר בין עדתי בעירק. הגשר הזה הולך ומתמוטט. גם הפלגים הניצים עצמם מתפוררים והמורדים הסונים למשל, שמנו בהתחלה שתי קבוצות עיקריות: נאמני הבעת' ואנשי [[אל קאעדה]], כיום מונים לפי דיווחים כ-12 קבוצות שונות, חלק מהן נלחמות זו בזו.
אי אפשר "לנצח בכל זאת"
בצבא ארה"ב אומרים שיידרש זמן רב עד שאפשר יהיה להפוך את בגדד לאי של יציבות בכאוס העירקי. ספק אם הציבור בארה"ב, שהצביע בעד בית נבחרים דמוקרטי יאהב את ההתמשכות של המבצע. קשה להאמין ש-30 אלף החיילים הנוספים, שרק מחציתם יגיעו לבגדד יטו את הכף וככל הנראה, משאלתו של בוש להוכיח ש"אפשר לנצח בכל זאת" לא תתמלא. מול רמטכ"ל חדש ואגף רפובליקני שמרני ומיליטנטי המייעץ לבוש עומדים כעת קונגרס וסנאט בשליטה דמוקרטית שלא יניחו לבוש לעשות דבר מבלי שיצטרך להשתמש בזכות הווטו שלו.
מעגל האלימות בעירק הפכפך ובלתי צפוי וכל השפעה עליו היא זמנית. אי אפשר יהיה להוסיף ולמכור לציבור ש-173 אלף החיילים האמריקאים יכולים להועיל בדבר מלבד התבססות במפרץ הפרסי. זה פשוט הולך ומתברר כגרנדיוזיות חסרת שחר. ארבע שנים אחרי נפילת בגדד בידי האמריקאית, עירק מוסיפה להיות חרב פיפיות קטלנית, והתוכניות הגרנדיוזיות להרגיעה אשליה קוסמטית.