תנו לנו מפכ"לית

לא נעים להזכיר במהלך חגיגות האביב את מה שהיה ואת מה שיהיה לאחר החג: המשטרה הולכת מדחי לדחי - אזרחים חשים בלתי מוגנים, האלימות משתוללת בכבישים, פלסטינים אזרחי ישראל נהרגים מכדורי המשטרה, חקלאים מגנים בגופם על תוצרתם, נשים הופכות לקרבנות סם האונס בברים, נערים רוצחים את מי שרק נדמה להם שמאיים על בת זוגם בכניסה למועדונים, בעלי ממון מסתגרים מאחורי חומות של אחוזות ובתים מוגנים ושוטרים וקציני משטרה קובלים על תנאי שירות קשים ופער הולך וגדל בינם לבין הפיקוד.

הכל יודעים שהמצב הנוכחי לא יכול להימשך. הציבור דורש מהפכה במשטרה והמשטרה בשלה לכך. המשטרה בשלה עתה לחזון חדש, לשינוי ארגוני מקיף, למערכת ערכים חדשה. המפכ"ל אסף חפץ היה האחרון שבא עם חזון חדש ופעל למימושו (למשל, שיטור קהילתי ושיטור עירוני). לפניו היה זה האלוף במילואים הרצל שפיר שניסה להוביל מהפכה במשטרה – במיוחד מהפכה ערכית: הטמעת ערכי אמירת אמת, דיווח מהימן ואחריות – והוכשל על ידי מתחרים מבפנים ובחוץ ואולי גם רגישות לא מספקת מצידו לפיקוח האזרחי על המשטרה.

ההחלטה מי יהיה המפכ"ל הבא היא בעלת חשיבות עליונה לאופי החיים והדמוקרטיה בישראל. היא תשפיע על המאבק בפשע המאורגן, היא תשפיע על מידת הפוליטיזציה והשחיתות במשטרה, היא תשפיע על מידת המוטיבציה של השוטרים לעבוד כל כך קשה, היא תשפיע על שלטון החוק.

אך השר דיכטר מחפש את המטבע מתחת לפנס: ניצב במשטרה או ניצב לשעבר, שיש להניח כי ספג לתוכו את התרבות הקלוקלת שפשטה במשטרה – תרבות של אלימות, סמכותיות, חיפוי הדדי, משמעת לקויה, מעורבות פוליטית. או זו של פורשי השב"כ, שגדלו על מורשת של חשדנות, פעולה בסתר, אגרסיביות, חיפוש אחר חורשי רע, שודאי אינה מכשירה מי מהם להוביל ארגון אזרחי, שירותי, גלוי ושואף לצדק; או אלופי צה"ל – בוגרי מערכת לוחמנית, המורגלת לפעול כנגד אויבים, המפתחת אמצעי לחימה, המעצבת אחות גברים – היוכלו לפתוח בדיאלוג הוגן עם נשים- קורבנות? היוכלו לכופף ראשם תחת מרות אזרחית? היוכלו לראות בקהילה שותפים שווים?

המפכ"ל החדש חייב להיות אדם שהוביל בהצלחה שינוי מבני, שהתנסה בניהול ארגון גדול ומורכב, ובמיוחד, אדם ערכי ומוסרי מהמעלה הראשונה. עליו להוכיח הבנה חברתית, הכרת המפה של הציבוריות הישראלית על כל חלקיה, יכולת ופתיחות לדיאלוג עם מגזרים שונים, וכמובן, עליו להיות חף מהשפעות מפלגתיות. לקראת קבלת התפקיד יהיה עליו ללמוד מקרוב מהי משטרה ומהו שיטור בעולם המערבי בכלל ובישראל בפרט. על רקע כל אלו, עליו להציג חזון חדש לפני הציבור בכלל וציבור השוטרים בפרט. כך הוא יסחוף אחריו תמיכה מבפנים ומבחוץ שהיא קריטית להצלחתו.

הישועה לא תבוא מתוך המשטרה, השב"כ או צה"ל. ודאי לא במחי החלטה פזיזה ומהירה. ייתכן שהיא תבוא דוקא מהתעשייה או מהשירות הציבורי והשלטון המקומי, או מהמגזר השלישי. ואולי דווקא אישה שנחנה בכל התכונות הללו, ובמיוחד התנסתה בניהול בעל מאפיינים נשיים (מוכוונות לעובד, שיתוף פעולה, עבודה צוותית, האצלת סמכויות, הקשבה וחמלה) והיא אינה שבויה בתרבות הגברית, מתאימה יותר מכל אחד אחר להיות המפקחת הכללית הבאה של משטרת ישראל. כשינסו לעמוד בדרכה לאחר מינויה, נעמוד אנו, נשים וגברים מהקהילה, לצידה.

ד"ר אראלה שדמי היא פעילה ב"אישה לאישה", מרכז פמיניסטי חיפה, וראש התכנית ללימודי נשים ומגדר, מכללת בית ברל