היזהרו מתשלום בצ'ק

על אף שרוב עסקות הקנייה נעשות כיום בכרטיסי אשראי, התשלום בצ'קים עדיין נפוץ מאוד בישראל. רבים מתייחסים לתשלום בצ'ק כאל אירוע של מה בכך, אבל למעשה מדובר בנקיטת פעולה משפטית שמעוגנת היטב בחוק, ועשויה לסבך את מי שאינו נוקט באמצעי זהירות. אנחנו ננסה להסביר מהו צ'ק, וכיצד יש לכתוב אותו על מנת לזכות בהגנה מרבית.

כאמור, צ'ק הוא מסמך משפטי. למעשה מדובר בנוסח אחיד שפירושו "אני, החתום מטה, מרשה לבנק להוציא מחשבוני סכום כסף ולמסור אותו לאדם מסוים". השם העברי שניתן לצ'ק הוא "המחאה", מכיוון שכותב הצ'ק ממחה (מעביר) את זכותו לקבל כסף מהחשבון שלו למישהו אחר.

"הצ'ק הרגיל הוא כזה שניתן להעבירו מאחד לשני", מסביר דני מזרחי, מבעלי קבוצת אופל בלאנס המעניקה שירותים פיננסיים וניכיונות צ'קים. נניח שקנינו מיוסי מקרר ושילמנו בעבורו בצ'ק על סך 5,000 שקל. אותו יוסי יכול להשתמש בצ'ק שלנו כדי לרכוש טלוויזיה ממשה. כל שנדרש מיוסי הוא לחתום את שמו בגב הצ'ק - כלומר, לבצע היסב.

צ'ק שניתן לבצע בו היסב הוא צ'ק שמכיל את הביטוי "שלמו לפקודת" ואין עליו סימון כלשהו. זהו צ'ק סחיר שניתן להעבירו לכל דכפין באמצעות חתימה בגב הצ'ק. והיכן הבעיה? ברגע שבוצע היסב, הצ'ק נהפך לשווה ערך למזומן. וכפי שלא ניתן לבטל סכום מזומן - כך לא ניתן לבטל צ'ק שיש לו היסב.

במקרה שלא קיבלנו את המקרר שבעבורו שילמנו - לא נוכל לבטל את הצ'ק שנתנו ליוסי. אם ננסה לבטל אותו, נסתבך משפטית דווקא עם משה (שמכר ליוסי טלוויזיה) - וסביר שנפסיד על אף שמעולם לא פגשנו במשה.

אין דבר מרתיח יותר מלשלם בעבור סחורה ולא לקבל אותה. כדי למנוע את האפשרות של העברת הצ'ק לאדם שלישי, שתמנע מאתנו לבטל אותו במקרה שלא נקבל סחורה שבעבורה רשמנו צ'ק, צריך להפוך אותו לבלתי סחיר, כזה שמכונה גם: "צ'ק למוטב בלבד". זהו צ'ק שרק האדם שעבורו נכתב הצ'ק יכול להפקיד אותו בחשבון הבנק שלו. אם נבטל צ'ק כזה, אין סיכון שניתקל במעורבות של צד שלישי.

המסקנה הצרכנית פשוטה: מי שקונה מוצר או שירות מבלי שאלו עדיין סופקו, ומעוניין לשמור על זכויותיו - צריך להפוך את הצ'ק שהוא רושם לצ'ק למוטב בלבד. ישנן כמה דרכים להפיכת צ'ק רגיל לצ'ק למוטב בלבד (דהיינו - לצ'ק לא סחיר), ואותן נפרט בהמשך.

בישראל קיימים ארבעה סוגי צ'קים:

צ'ק רגיל: צ'ק סחיר, שניתן להעבירו לכל אדם (להסב אותו); שניתן להוציא תמורתו מזומן; ובהתאם, שניתן להפקידו בכל חשבון בנק. ואולם על אף שאדם פרטי יכול למשוך תמורת הצ'ק מזומן, חברה שקיבלה צ'ק כזה חייבת להפקידו בחשבון הבנק שלה.

צ'ק עם קרוס: צ'ק סחיר שאפשר להפקידו בכל חשבון בנק (של מקבל הצ'ק או של מי שהצ'ק הוסב אליו), אך לא ניתן למשוך כנגדו כסף מזומן.

צ'ק למוטב בלבד: צ'ק לא סחיר, שרק מקבל הצ'ק יכול להפקיד אותו בחשבון הבנק שלו או לפדות תמורתו מזומן.

צ'ק עם קרוס וסימון למוטב בלבד: צ'ק לא סחיר, שאותו גם לא ניתן לפדות במזומן. רק האדם שעבורו נרשם הצ'ק יכול להפקידו בחשבון הבנק שלו. הכסף ייכנס לחשבונו אחרי שלושה ימים. זהו הצ'ק הבטוח ביותר מבחינת כותב הצ'ק.

והנה טיפ צרכני: כאשר מזמינים פנקס צ'קים מהבנק, ניתן לבקש מראש צ'קים המכילים את הכיתוב "למוטב בלבד", וגם צ'קים שבהם המלה "לפקודת" מחוקה. חשוב לדעת שהבנקים אינם גובים תשלום נוסף בעבור השירות. בצ'קים שהגבלת העברתם מודפסת עליהם מראש, לא ניתן לבצע שינוי כלשהו, למעט שינוי בתאריך או בסכום.

ניתן לבטל צ'ק בהודעה (בדרך כלל בכתב) לסניף שבו מתנהל החשבון של כותב הצ'ק. ככלל, כדי שבנק יחויב לבצע את ביטול הצ'ק, הוראת הביטול צריכה להימסר לכל המאוחר ביום העסקים הבנקאי הראשון לאחר היום שבו הפקיד אותו מקבל הצ'ק. זאת רק אם עד למועד ההודעה הצ'ק לא נפרע.

בנק שפרע צ'ק בניגוד להוראת הביטול, יצטרך לזכות את חשבון הלקוח בסכום הצ'ק. הבנק יהיה רשאי לנקוט כל הליך, לרבות הליך משפטי, כדי שייקבע האם סכום הצ'ק מגיע לכותב או למקבל. אם בהליך המשפטי ייקבע כי הצ'ק בוטל שלא כדין, הבנק יהיה רשאי לחזור ולחייב את הלקוח.

מהו ניכיון צ'קים?

בניגוד לתדמיתו השלילית, ניכיון צ'קים הוא פעולה משפטית לגיטימית. מדובר בהקדמת פירעון של צ'ק דחוי, אם אנו זקוקים מיידית לכסף מזומן תמורת הצ'ק הדחוי.

זהו שירות שניתן לקבל בכל הבנקים (נתון שמעיד על חוקיותו ועל כשרותו של המהלך) וגם מ"נותן שירותי מטבע" - כלומר אדם או גוף פרטי שקיבל רישיון לכך ומפוקח על ידי משרד האוצר.

למשל, קבלן בניין שקיבל תשלום בסך 10,000 שקל בעבור עבודתו בצ'ק דחוי לחודשיים. אם אותו קבלן זקוק לכסף מיידית, כדי לשלם שכר לעובדים ולחומרי הבניין, הוא יכול לבצע ניכיון צ'קים. הקבלן ניגש לבנק או לנותן שירותי המטבע ומציג את הצ'ק. אם הצ'ק כשר, הקבלן יקבל סכום נמוך מעט מ-10,000 שקל, למשל 9,500 שקל במזומן, לאחר שנותן שירותי הניכיון גזר לעצמו רווח של כ-500 שקל.

חשוב לציין שהסיכון בגין אי פירעון הצ'ק נותר של הקבלן. למשל, אם לאחר חודשיים מתברר שהצ'ק חזר - מכיוון שבחשבון של כותב הצ'ק אין כסף או כי הצ'ק בוטל מכיוון שהקבלן לא סיפק את העבודה כנדרש - יחויב הקבלן להחזיר את הכסף לנותן שירותי הניכיון.

האינטרס העסקי של נותן שירותי הניכיון הוא לקבל צ'ק כשר ולתת את תמורתו במזומן. אם יש חשש שהצ'ק מזויף או שהוא עתיד לחזור, כנראה שלא תאושר פעולת הניכיון.

כדי להבטיח שמדובר בצ'ק כשר, משתמשים נותני שירותי הניכיון (בנקים או גופים אחרים) במאגרי נתונים כמו היסטוריית אשראי. אם כותב הצ'ק הוא בעל עבר בעייתי או נקלע לקשיים, סביר שלא יסכימו לבצע ניכיון בעבור הצ'קים. תקופת הניכיון המקובלת בישראל היא 2-4 חודשים.

כדי לאשר פתיחה של הליכי הוצאה לפועל - למשל גביית תשלום ממי שאינו מכבד את התחייבותו לשלם על סחורה או על שירות שרכש - נדרש אישור של שופט. לעומת זאת, במקרה של צ'ק שלא כובד ניתן לפנות מיד להליך המשפטי של ההוצאה לפועל, בלא התהליך, הממושך לעתים, של אישור שופט.

למשל, אם אדם רשם לפקודתנו צ'ק, ואנו מקבלים מהבנק הודעה כי כותב הצ'ק ביטל אותו, נוכל לפנות מיידית להליך של הוצאה לפועל. לפני כן נידרש רק להוכיח שנמסרה לכותב הצ'ק הודעה בכתב, שבה נאמר לו כי פותחים נגדו בהליכים.

כעת יש לכותב הצ'ק 20 יום כדי להגיב. למשל, הוא יכול לפנות לבית המשפט ולהסביר מדוע אינו צריך לשלם. אם כותב הצ'ק אינו מגיב בתוך 20 יום, פירוש הדבר כי הוא מודה באשמה. חשוב להדגיש כי ההליך פועל היטב רק כאשר מדובר בצ'ק שלא עבר הסבה. אם הצ'ק נמסר לצד שלישי, השופט יחייב את כותב הצ'ק לשלם.