איך הלכתם ככה: פרידה כואבת מהמיותרים

עד לאחרונה כתבתי שוב ושוב, בכל מיני מקומות ובכל מיני ניסוחים, את המסר הפשוט הבא: "המיותרים הם הלהקה הכי טובה בארץ, הם הלהקה הכי טובה שהייתה פה מזה הרבה הרבה זמן, הם הלהקה הישראלית הכי טובה". אמרתי את זה לכל מי שהיה מוכן לשמוע ואף אחד שגררתי להופעה שלהם עוד לא הצטער. עכשיו אני צריכה להגיד את זה שוב - בלשון עבר. וזה מבאס את התחת. בשבוע שעבר התקיימה במועדון הפטיפון הופעה חגיגית לרגל צאת האלבום השלישי של המיותרים, "Animal Bipes Implume" (חיה דו רגלית בלי נוצות, מסתבר). זאת גם הייתה ההופעה האחרונה של המיותרים. חשבתי שנצליח לגמור את השנה בלי אסונות מיוחדים. אוף.

אדם "בנטם" קומן (גיטרה, שירה), דורון "בנטם" תמיר (באס) ואדם "כושי" בלומנטל (תופים) הולכים איש איש לדרכו. קומן ותמיד עוד לא בני עשרים, אבל הם בעסק כבר הרבה מאוד שנים. את המיותרים הם הקימו בגיל 14. האלבום הראשון, "המיותרים", יצא כשהם היו בכיתה י', עם יוני קיפר על התופים. השני, "קולומבוס", יצא בשנה שעברה. עכשיו יצא השלישי, שהוא אלבום אדיר. את שלושת האלבומים של המיותרים אפשר ורצוי לשמוע, אבל זה אף פעם לא יעביר את תחושת הקטרזיס שליוותה הופעות שלהם. גם מי שגראז'-נויז הוא לא כוס הטקילה בשקל שלו יודה שהופעה של המיותרים היא חוויה מעולם אחר, חוויה קולקטיבית של דחיפות, קפיצות, זיעה, שמחה וסולידריות.

למיותרים יש הרבה מעריצים שרופים. אין להם הרבה מעריצים, כי לא הרבה אנשים מכירים אותם, אבל מי שמכיר שרוף. אין ברירה. אחד מהם הוא קולנוען צעיר בשם עמית איצקר שעשה עליהם סרט דוקומנטרי בשם "בבוקר אני אשנא את עצמי", על שם אחד משיריהם. ניתן להשכיר אותו בספרית הוידיאו שהוא עובד בה ("וידאו פופ גבעתיים", כצנלסון 61, גבעתיים) ובקרוב בת"א בעוד כמה ספריות. ניתן גם ליצור עם איצקר קשר דרך המייספייס שלו (ראה כתובת למטה).

- עמית, מתי גילית את המיותרים לראשונה?

"הפעם הראשונה ששמעתי על המיותרים הייתה באחת ההופעות הראשונות של הגירלס בפטיפון. המתנתי בחוץ שההופעה תתחיל. בקופה בכניסה ישב ילד רזה עם שיער כמו של תרסטון מור מסוניק יות. התחלתי לדבר איתו על מוזיקה. הוא סיפר לי שקוראים לו אדם ושיש לו להקה בשם המיותרים. באותו זמן חיפשתי כל מיני אמנים לביים להם קליפים ושאלתי אותו אם הוא מעוניין שאני אביים להם קליפ. הוא אמר שהוא נגד קליפים באופן גורף וזה היה נשמע לי קצת מוזר, כי מי לא ירצה שיעשו לו קליפ בחינם. אחרי כמה ימים הלכתי לראות את המיותרים והבנתי כמה שהוא צדק. לא הייתה שום דרך בעולם להעביר את האנרגיה שקרתה שם לקליפ. כל דבר כזה רק יסרס אותם. גם בסרט שעשיתי עליהם לא ממש הצלחתי להעביר את החוויות המופלאות שעברתי עם הלהקה לפורמט של וידאו, אבל זה יכול להיות בגלל שאולי הייתי במאי צעיר מדי ולא מספיק טוב. אבל אני שמח שהייתי שם כדי לתעד את אחת הלהקות הכי מדהימות שיש ועם זאת, כנראה אחת האנונימיות והמוחמצות ביותר שהיו במוסיקה הישראלית, וכשאני אומר ישראלית אני בהחלט מתכוון לזה".

- תסביר.

"נכון שמבחינה מוזיקלית הם היו יותר בניו-יורק מאשר בת"א, אבל אדם קומן צועק 'אני קם בבוקר אני מרגיש די רע אל תתני לי להסתכל במראה' מעביר את הבאסה של להיות בגיל ההתבגרות בישראל יותר ממה שסמדר שיר תוכל להעביר אי פעם".

- מה אתה אומר על הפירוק?

"אני מרגיש באיזשהו מובן שכמו שהמיותרים התפרקו גם אני מתפרק. אני מבין שדי מבאס כל הזמן להופיע מול אותו גרעין של עשרה מעריצים שרופים. המיותרים לא ידעו לשווק את עצמם, או שהם לא רצו להתפרסם וזה די נדיר בימינו. אני מצטער על השירים החדשים והמרגשים שהם התחילו לבצע לא מזמן בהופעות ושעדיין לא הוקלטו. אני שוקל להקליט אותם בעצמי על הסינתיסייזר שלי רק כדי לא לשכוח".

- אדם, למה???

"ההסבר הפורמלי והרציונלי הוא שכל אחד מאיתנו נמשך לכיוונים מוזיקליים אחרים. וזה גם בעייתי שכושי עבר לגור בירושלים".

-איך אתה מרגיש?

"סוג של הקלה. כבר הרבה זמן לא היה ברור מה קורה איתנו וזה סתם נגרר. התקופה האחרונה הייתה מתסכלת. לא ידענו אם לכתוב שירים חדשים או לא ולא היה לנו כוח בחזרות להמשיך לנגן את השירים הישנים. בסך הכל לא הייתה ברירה".

- מה תעשו עכשיו?

"הבנתי שכושי רוצה להקדיש יותר זמן לגיטרה ולקונטרבאס. דורון מנגן בלהקת מטאל בשם 'אכזבות' שנמצאת עכשיו קצת בבטלה. הסולן נסע לאמריקה, אבל אולי כשהוא יחזור הם ימשיכו עם זה. אני ניגנתי קצת עם עמי שלו ויונתן גת מהמונוטוניקס וניתאי גבירץ מניתקס. ניגנו ארבע גיטרות, אבל המונוטוניקס כל הזמן מופיעים בחו"ל אז אני לא יודע אם ייצא מזה משהו. אני כבר אמצא איזה משהו. קריירת סולו לא תהיה".

- למה לא?
"לא יודע, אני לא יכול. אבל מי יודע, אם אני ארגיש שאני ממש לא יכול לא לנגן אז אולי. אני עוד לא אמרתי את המילה האחרונה שלי על במות ישראל".

- מילות סיכום?

"היה כיף בסופו של דבר. זה השיג לנו הרבה בחורת, עשינו המון כסף... לא, אבל ברצינות, היה כיף. סך הכל היינו מבסוטים. עשינו מה שרצינו לעשות ולא נתנו לאף אחד להפריע, גם אם לא תמיד סבלנו אחד את השני. אבל ככה זה, מערכות יחסים הם דבר דינמי. השנה האחרונה הייתה קצת עייפה. זה שהתפרקנו זה כמו שמרדימים כלב".

בפטיפון נשאר סטוק של טי-שרטים של המיותרים. לכו לקנות.

המיותרים, "Animal Bipes Implume" (פאסט מיוזיק)