שלושה חודשים אחרי מתקפת הטרור של ה-11 בספטמבר הוזמן פרופ' עמנואל סיון לפגישה עם בכירי משרד ההגנה האמריקאי בבניין הפנטגון בוושינגטון. פרופ' סיון האמין שהפגישה תעסוק בדרכי המאבק בטרור. הוא הופתע לגלות כי לבכירים האמריקאים היו תכניות אחרות לגמרי.
השבוע, בשיחה עם וואלה! חדשות, סיפר פרופ' סיון על אותה פגישה. "הנושא היחיד שהבכירים האמריקאים רצו לשמוע עליו הייתה התיאוריה שלהם, בדבר קשרים בין סדאם ל[[אל-קעאדה]]. אמרתי להם שאין שום הוכחה לשיתוף פעולה שכזה. לאחר-מכן דיברתי על המלחמה בטרור. אמרתי שצריך להתמקד בפגיעה במנהיגי אל-קעאדה, ובהשבתת חשבונות הבנק של הארגון. הם הקשיבו בנימוס זמן רב, ולבסוף אמרו: כן, אבל איך זה קשור לעירק?".
פרופ' סיון מגדיר את ההחלטה לפלוש לעירק "המתנה הטובה ביותר שהאמריקאים היו יכולים להעניק לאל-קעאדה". סיון מייצג קול נדיר בשיח הציבורי בישראל המדינה היחידה בעולם, למעט ארה"ב, שהסקרים שנערכו בה הצביעו על תמיכה נרחבת במלחמה האמריקאית.
"התמיכה הישראלית במלחמה בעירק לא מפתיעה, כי לפחות בטווח הקצר, ישראל הרוויחה מהסתלקותו של [[סדאם חוסיין]]", מסביר סיון. "אבל בישראל, כמו בארה"ב, לא הסתכלו לטווח הרחוק. המרוויחים הגדולים מהפלישה הם אנשי אל-קעאדה".
המטרה העיקרית של אל-קעאדה, אומר סיון, היא יצירת חוסר-יציבות במזרח-התיכון. "הם מנסים למוטט את המשטרים הקיימים, בשביל להחליף אותם בשלטון דתי. הקטסטרופה שהאמריקאים יצרו בעירק היא התגשמות כל החלומות של אל-קעאדה. קיים היום חשש רציני, שבאזור הסוני של עירק הולכת לקום אפגניסטן חדשה. מדינה עם שלטון דתי, שתהווה מרכז רעיוני ותכנוני לטרוריסטים. מדינת אל-קעאדה.
"גורם נוסף שהתחזק משמעותית בעקבות התפוררותה של עירק היא אירן, ויחד איתה כל הגורמים השיעיים באזור. הפלישה לעירק פתחה קופסת שרצים, והחזירה למרכז את הסכסוך הסוני-שיעי. בעירק לסכסוך הזה יש רקע פוליטי, כי המיעוט הסוני שלט במדינה במשך שנים רבות ודיכא באכזריות את השיעים. אבל כאשר אירן בוחשת מכיוון אחד, ואל-קעאדה מהכיוון השני, מתהווה כאן סכסוך דתי טעון באנרגיות מסוכנות".
- מה הסיכויים שהאלימות הבין-דתית בעירק תתפשט אל שאר המזרח-התיכון?
"זה תסריט הגיוני מאוד. גורל המזרח-התיכון נקבע בעירק בימים אלה. למעשה מתנהלת שם מלחמת אזרחים בין [[שיעים]] ל[[סונים]], וקיימות סיבות רבות להאמין שהסכסוך יעבור לזירות אחרות במזרח-התיכון. בקיץ האחרון, ראינו התקרבות מסוימת בין ישראל, ירדן, מצרים וסעודיה. הסיבה לכך ברורה: השליטים הסוניים חוששים מהתחזקות של חיזבאללה ואירן".
- השליטים המתונים בודאי מפחדים מהכוח השיעי, אבל מה היחסים בין חיזבאללה ואל-קעאדה?
"כאשר מדברים על 'איסלאם קיצוני', חשוב לזכור שלא מדובר במקשה אחת. בין אל-קעאדה הסונים לחיזבאללה השיעי קיימת שנאה תהומית, בדיוק כמו השנאה שלהם לישראל. אל-קעאדה גינו בחריפות את המתקפה של נסראללה בקיץ, הם טענו שהוא תקף בלי להכין תגובה טובה ומאשימים אותו בהרס שנגרם ללבנון בעקבות המלחמה. הטענה העיקרית שלהם היא שצריך היה לחכות עוד שנה-שנתיים, להכין מבצע טוב יותר, ולגרום להתמוטטות מוחלטת של ישראל".
מחכים למשיח
סוגייה נוספת שמסעירה את העולם המוסלמי בימים אלה היא עלייתם של כוחות משיחיים, סונים ושיעים. לדברי סיון, זו התפתחות מפתיעה, שהיקפה עדיין לא ברור.
"באסלאם הסוני, ההתייחסות למשיח דומה להתייחסות המסורתית ביהדות, 'אשורנו ולא קרוב', כלומר מאמינים בביאת המשיח, אך כנבואה לעתיד, לא בהתרחשות ממשית בימינו. גם הרקע להגעת המשיח הוא דומה: סדרה של קטסטרופות, מה שמזכיר את 'מלחמת גוג ומגוג'.
"זרמים מסוימים באל-קעאדה מאמינים שהתהליך כבר החל. הם מסתכלים מסביב ורואים אינתיפאדה בפלסטין, מלחמת אזרחים בעירק, רעב, מגפות ואסונות טבע. חלק מהאנשים נסחפו בעניין המשיחי עד לכדי עיסוק בחישובי קיצין. באינטרנט ישנן מגוון תחזיות. הפסימיסטים מדברים על שנת 2300, האופטימיסטים על שנת 2008. אגב, ברבים מהתסריטים סוף העולם מתחיל בהשמדת מדינת ישראל".
גם באסלאם השיעי ישנו עיסוק הולך וגובר באמונות משיחיות. מוקתדא אל-סאדר, מנהיג המיליציות השיעיות בבגדד, מדבר בגלוי על חזרתו של '[[האימאם הנעלם]]', גואל העולם במסורת השיעית. לדברי פרופ' סיון, "זו התפתחות מדאיגה, כי תנועות משיחיות נוטות להסתכן יותר, ומנסות לקדם את ביאת המשיח על ידי אלימות. אפשר לראות כדוגמא לכך את הגרסא המשיחית הישראלית, מחתרת הר הבית".
גם באירן מתחזקת המגמה הזאת. מאז שנות השבעים פועלת באירן כת שיעית משיחית, הנקראת ח'וג'אתייה. בשנות השמונים היא זכתה ליחס חשדני מצד מנהיגי המהפכה האירנית, אך כיום היא נחשבת לחלק לגיטימי מהשלטון השיעי במדינה.
פרופ' סיון מציין כי נשיא אירן, מחמוד אחמדינגא'ד, וגם יו"ר פרויקט הגרעין של המדינה, חולרמזה אבגזדה , היו בצעירותם חברים בתנועת הח'וג'אתייה המשיחית. גם כמה מבכירי[[ משמרות המהפכה]] ידועים כתומכים של הזרם המשיחי.
"לאירן יש מנטליות קורבנית. 'העולם כולו נגדנו' זה משפט די נפוץ בשיח הציבורי שלהם. במובן הזה, היא די דומה למדינה אחרת במזרח-התיכון, שאחמדינג'אד מרבה להתייחס אליה בנאומיו". והמבין יבין.