צא בחוץ – סיפורים מהפריפריה של העולם

מסתבר שהרודיאו, ענף הספורט במסגרתו מנסים בוקרים להישאר על גבה של בהמה משתוללת במשך כמה שיותר זמן, הוא לא תופעה אמריקאית לחלוטין. בסאו פאולו, הגדולה שבמדינות המרכיבות את ברזיל, הוציא משרד החקלאות הוראה האוסרת על קיום רודיאו בהשתתפות פרים ועל קיום תערוכות בקר, בשל התפרצות של מחלת הפה והטלפיים בארץ הסמבה. 43 מדינות ברחבי העולם כבר הגבילו את יבוא הבקר מברזיל בשל המחלה ובעלי חוות נאלצו לשחוט ולקבור מאות ראשי בקר.

נשיא התאחדות הרודיאו הברזילאית, רוברטו וידאל, אמר ש"להוראה תהיה השפעה נוראית על ענף הרודיאו בברזיל, אבל אני מבין את הצורך". כיון שרוכבי רודיאו בברזיל יכולים להרוויח עד 1,500 דולר לתחרות, וחלקם גם נוסעים לארה"ב ומתחרים על פרסים רציניים יותר, יש להניח שהתופעה הזו רק תגבר.

ועוד בענייני מנהגים אמריקאיים שמתפשטים בעולם. לראש העיר ראנקווייל שבאוסטריה, סמוך לגבול השווייצרי, נמאס מהאלוואין – חג המסיכות ושנור הממתקים האמריקאי. הנס קוהלר שיגר לכל תושבי עירו מכתבים וכתב שהחג הוא "מנהג אמריקאי נטול כל קשר לתרבותנו", ודוחק בהם לוותר השנה על מסיכות הדלעת עם הנר בחלון, על תחפושות השדים והרוחות ועל נחילי הילדים הצובאים על הדלתות ודורשים משהו מתוק לזלול.

קוהלר לא לבד. שמונה ראשי ערים סמוכות הצטרפו לעצומה שלו, הנהנית גם מתמיכת המשטרה המקומית, שמאסה בהתגברות ההשתוללות של בני הנוער בחג. התופעה גם אינה ייחודית לאוסטריה. ברחבי אירופה יש תגובת נגד לפופולריות הגוברת של החג. שמאלנים אניני טעם מעקמים את האף נוכח מה שהם מכנים "סמל של תרבות הצריכה הקפיטליסטית ושל השתלטות התרבות האמריקאית", ושמרנים ואנשי דת מוחים נגד הפגיעה במנהגים המקוריים של "יום כל הקדושים", החל באותו תאריך וממנו צמח האלואין. ("יום כל הקדושים" בעצמו הולבש במקור על חג פגאני בשם "יום המתים", וכמוהו גם הוא מוקדש להיזכרות בנשמות המתים). קבוצה של "אוהדי האפיפיור" באיטליה קראה לציבור לא להשתתף במה שהיא כינתה "מסיבה לכבוד השטן והגיהינום".

יש גם נוצרים שלוקחים את החיים קצת יותר בקלות. ג'ראלד פאשינגדר, העומד בראש "ברית הנוער הקתולי" באוסטריה, אמר שזו בסך הכל הזדמנות לבני נוער להתחפש ולברוח מהמבוגרים. "ללילה אחד, הנוער יכול להיות חזק מהבוגרים".

סמל אחד בצבא הבריטי הוכיח שנסיך או לא נסיך, הצוער הארי לבית האנובר, הנסיך מוויילס, יקבל בדיוק את אותו יחס שמקבל כל טירון לח ודביק. הארי, שנמצא באמצע קורס קצינים במכללה הצבאית היוקרתית סנדהרסט, השתתף במצעד תרגול במסגרת האימונים, כשפתאום צעק הרס"ר "הצוער וויילס, הפשל את מכנסיך!".

הסיבה לדרישה התמוהה היתה שמועה, לפיה קעקע הנסיך את שמה של חברתו הדרום-אפריקאית צ'לסי דייבי, על עכוזו. הארי, שככל הנראה לא היה מודע לשמועה, שאל "אתה רציני?" ונענה "פשוט תוריד אותם. אני רוצה לראות אם זה נכון או לא". המכנסיים הופשלו עד הברכיים המלכותיות, אבל לפני שהספיק הארי להוריד גם את התחתונים אמר הסמל בחיוך: "זה בסדר, וויילס, אני מאמין לך".

אחד מחבריו של הנסיך לקורס אמר ש"זה היה אחד הדברים הכי מצחיקים שראיתי בחיים. כולם התפוצצו מצחוק. הארי הסמיק, אבל מיד החל לצחוק גם כן". הצהובון "סאן", שפרסם את הסיפור, שיבח את הארי ואמר שהעובדה שקיבל את ההצקה ברוח טובה מוכיחה שהוא "עשוי מהחומר הנכון".

מי שביקר בניו זילנד יוכל להעיד שהניו זילנדים פשוט חולים על ראגבי. משחקים של ה"אול בלאקס" – הנבחרת הלאומית – הם אירוע לאומי, שמרוקן את הרחובות לטובת מסכי הטלוויזיה. יש כאלה שאומרים שבניו זילנד, הראגבי הוא ממש דת. השבוע התקבלה ההוכחה שלא מדובר בסתם מטבע לשון, אלא באמת הפשוטה.

הכומר של כנסיית התנ"ך גרירטון, בעיירת החוף טאורנגה שבאי הצפוני, החליט לבטל את תפילות יום ראשון ב-6 בנובמבר לטובת משחק של ה'אול בלאקס' נגד נבחרת וויילס. הנבחרת הניו זילנדית תנסה, לראשונה זה 22 שנה, לנצח ברצף את וויילס, אנגליה ואירלנד במה שמכונה "גראנד סלאם". הכומר מודה שביטול תפילות הוא דבר חסר תקדים, במיוחד בשביל ראגבי, אבל לדבריו, רוב המתפללים בלאו הכי לא יבואו ו"אם אינך יכול לנצח אותם, הצטרף אליהם". הכנסייה תציע תפילות ביום שישי במקום המועד הקבוע.

בבריטניה הועבר לאחרונה חוק שמוכר בכינוי "אסבו", שהן ראשי תיבות של "הוראת התנהגות אנטי-חברתית" (Anti-Social Behavior Order). השבוע נקבע תקדים כשהוראה כזו, שעיקרה הוא צו הרחקה, הוטלה על נער בן 16. המקום ממנו מורחק הנער הוא לא אחר מאשר בית הספר שלו, ותוקף ההוראה הוא לשנתיים.

על גארי אדי, תושב הפרבר ניוהאם שבמזרח לונדון, נאסר להתקרב למוסד חינוכי כלשהו בשכונה ללא רשות של מנהל אותו מוסד. הצו הוטל לאחר שמורים בבית הספר של אדי טענו שהוא תקף אותם באמצעות ביצים ובמים בחודש יולי האחרון. אדי חושב שמדובר בעונש קצת מוזגם "אני לא רע, אני לא פושע ולא עשיתי שום דבר רע. לפעמים אני מתרגש ומשתולל, אבל מה המורים ציפו? זה היה היום האחרון ללימודים ולא הייתי היחיד שזרק דברים". אלא שבבית הספר טוענים, שאדי הוא בריון שממרר לסובביו את החיים, ובמשטרה טוענים שהוא גם התפאר בכך. "המועצה לא תסבול התנהגות אנטי-חברתית", אמר אחד מחברי המועצה המקומית.