שאלת תם: מה ההבדל בין נפגע הלם לחרדה

כל דיווח על פצועים בנפילת קטיושה, לשעבר קסאם ובימי קדם גם פיגועים, מסתיים מילים "וכן פונו נפגעי הלם וחרדה". בתוך כל האש, הרעש והכאב, מה בכלל ההבדל בין הלם לחרדה? "כלום", אומר הד"ר אלכס מזרוחין, פסיכיאטר העומד בראש המרכז לבריאות הנפש בבית החולים "זיו" בצפת, "נפגע הלם ונפגע חרדה אלו שני שמות לתופעה, שאף אחד מהם אינו מדויק. הלם הוא מושג בפסיכיאטריה, אבל עדיף לדבר על תגובת חרדה, כשעוצמת החרדה משתנה בין פחד טבעי של אדם מול פצצה, ועד פגיעה בתפקוד".

מזרוחין, שמתחילת המלחמה טיפל כבר בלמעלה מ-400 נפגעי הלם וחרדה, ובטח יטפל בעוד כמה עד שתגמרו לקרוא, מסביר שלפגיעת החרדה יש שלושה סוגים של תסמינים: גופניים, מוטוריים ונפשיים. הקבוצה הראשונה מתייחסת לדופק מוגבר, נשימה שטוחה ותחושה של נימול בקצות הגפיים (כמו רגל ש"נרדמת"). אדם שלקה בתסמינים המוטוריים מתחיל פתאום לרוץ בלי הפסקה, או לחילופין משותק לחלוטין. התסמינים הנפשיים יוצרים איבוד שליטה, המחשבות רצות במהירות ויש פחד ש"החיים תיכף נגמרים".

מיד עם הקליטה מנסים המטפלים להרגיע את נפגע החרדה, להסביר לו שהאירוע נגמר ושהוא מוגן. כמו בשאר תחומי רפואת הנפש, גם בטיפול בנפגעי חרדה הולך וגובר השימוש בטיפול תרופתי. "פעם חשבו שעדיף לטפל בתרופות רק כשמצבו של הנפגע קשה מאוד והוא לא מגיב. היום מבינים שדווקא טיפול תרופתי כבר בתחילת הפגיעה יכול לעזור הרבה יותר, ונותנים תרופות נגד חרדה", אומר מזרוחין.

נדמה שהביטוי "נפגעי חרדה" הוא חדש יחסית, תולדה של הפיגועים הגדולים של שנות ה-90, אבל מסתבר שממש לא. ד"ר מזרוחין זוכר איך כבר בימי מלחמת לבנון הראשונה הוא הלך בין המקלטים ואיתר נפגעי חרדה. עם זאת, המושג נכנס לשימוש רחב הרבה יותר במלחמת המפרץ, כשיושבי החדרים הממוגנים הזריקו לעצמם אטרופין מרוב פחד.

לא במקרה, דווקא סוג כזה של מלחמות יוצר חרדה הרבה יותר גדולה. "תגובות קרב החלו במלחמת העולם הראשונה, כאשר החיילים שכבו בשוחות וספגו הפצצות מאוד כבדות, מבלי שיכלו לעשות משהו נגדן. במלחמה הגנתית, לעומת התקפית, יש סיכוי גבוה הרבה יותר ללקות בתגובות חרדה, משום שאנשים יושבים חסרי אונים ומחכים שהטיל ייפול עליהם. אנחנו מנסים להגיד לאנשים שיקחו כמה שיותר אחריות על מה שקורה להם, וכך יפחדו פחות. תשישות פיזית ובדידות מעלות גם הן את הסיכוי ללקות בחרדה", אומר ד"רמזרוחין.

מהו האספקט הכלכלי של פגיעת החרדה? במסגרת חוק נפגעי פעולות איבה, זכאי כל נפגע לקצבה מטעם הביטוח הלאומי. חיים פיטוסי, דובר הביטוח הלאומי, אומר כי "כל מי שסבור שנגרם לו נזק נפשי בעקבות המלחמה, צריך להעיד על כך בפני סמכות רפואית, כי אלו דברים שקשה מאוד להוכיחם ללא תיעוד".

הביטוח הלאומי מממן את כל הקשור לטיפולים רפואיים הן בטווח הקצר – לאחר הפגיעה והן בטווח הארוך, בצורת קצבה. "כדי לקבל קצבת נכות, האבחנה צריכה להיעשות על ידי פסיכולוג, פסיכיאטר או נוירולוג, שיקבעו כי יש כאן מצב של פוסט טראומה". בדומה לנכים פיזית, גם הסובלים מפגיעה נפשית צריכים לעמוד בפני ועדה רפואית במשרד הביטחון, שקובעת את הקשר בין האירוע לפגיעה. פיטוסי טען, כי אין נתונים על היקף מקבלי הקצבאות על רקע טראומה נפשית עד היום, אך העריך את מספרם ב"בין כמה עשרות לכמה מאות". אחרי המלחמה הזו, הוא יודע, יגיעו מאות תביעות חדשות.