הצעת חוק מוסדות חינוך חרדים מוכרים של ח"כים מיהדות התורה עברה היום (רביעי) בקריאה טרומית ברוב של 39 תומכים מול 25 מתנגדים. בעקבות ההצבעה נתגלעו חילופי דברים קשים בין ח"כ ניצן הורוביץ (מרצ) לח"כ משה גפני (יהדות התורה).
הורוביץ אמר כי "במשרד החינוך מזהירים שחקיקת החוק תגרום למעבר תלמידים מהחינוך הממלכתי לזרמים הלא רשמיים. האם הליכוד הציוני רוצה שהתלמידים לא ילמדו שיעורי אזרחות ומולדת? החוק הזה הוא המשכו השערורייתי של חוק נהרי שהעניק זכויות לחינוך החרדי בלי לחייבם לפעול במסגרת משרד החינוך". הורוביץ קרא למפלגת העבודה ולשר החינוך לא להיסחט ולמנוע את חקיקת החוק. "על אזרחי ישראל לדעת שמפלגת העבודה נותנת יד לחיזוק הזרמים הלא רשמיים. העברת החוק הזה תהיה תעודת עניות לכנסת ישראל", אמר הורוביץ.
בתגובה לדבריו של הורוביץ אמר ח"כ גפני "דיברתי לפני כמה חודשים עם ילדה קטועת ידיים ורגליים והיא יכולה ללכת לבית ספר רק עם סייעת. בעקבות פרשנות משפטית העירייה פיטרה את הסייעת. אני מסתכל לך בעיניים ואני מבקש שתסתכל עלי, ותגיד לי מה אתה אומר על ילדה כזו שכל חטאה היא שהיא חרדית. שום דבר אחר. 20 דקות דיברת על פלורליזם. אתה תתבייש לך! אנשים פלורליסטים עד שזה מגיע לחרדים. תתביישו לכם!". גפני הוצא מהאולם לאחר שנקרא לסדר שלוש פעמים.
שר החינוך גדעון סער שתמך בחוק, אולם הביע הסתייגויות, הבהיר לאחר ההצבעה כי, "המדינה לא הולכת לתת מאה אחוז.
הרשויות יממנו מוסדות חינוך חרדיים
באופוזיציה תקפו בחריפות את הצעת החוק. ח"כ אופיר פינס (העבודה): אמר כי "גפני מייסד את מדינת החרדים. זהו חיסול החינוך הממלכתי. החוק יהיה אות קין על מצחו של שר החינוך. בתוך עשרים שנה ישראל תהפוך למדינת הלכה". פינס טען כי "הממשלה נכנעת לסחטנות פוליטית של יו"ר ועדת הכספים המחזיק את התקציב בידיו, ופוגע פגיעה אנושה בשלטון המקומי שייאלץ לשלם את המחיר. מפלגות העבודה, הליכוד, ישראל ביתנו והבית היהודי מוכרות את רוב הציבור לידי מיעוט קיצוני".
ח"כ שלמה מולה (קדימה) אמר כי "ראש הממשלה משחד את יהדות התורה בתמורה לתקציב ומוכר את הרשויות המקומיות הקורסות תחת העול. ראש הממשלה שודד את הקופה המקומית כדי לשרוד". גם ח"כ רונית תירוש (קדימה) הביע צער על הצעת החוק. "כואב לי כאשת חינוך שהציבור החרדי מחריג את עצמו. די להפרדה בין ילד לילד. הגיעה העת שהחרדים יהיו חלק מהאומה", אמרה.
על פי הצעת החוק הרשויות המקומיות ידאגו לתקצוב מוסדות החינוך החרדים, כפי שהן מתקצבות את בתי הספר הממלכתיים והממלכתיים דתיים. המדינה בשיתוף הרשויות המקומיות תממן מוסדות חינוך חרדיים מוכרים, שעונים על הקריטריון של מתן חינוך חובה. רשויות החינוך המקומיות יצטרכו להקצות בין היתר מבני חינוך ותשלומי חשמל ומים, על פי הנוהל המוסדר עם מוסדות החינוך הממלכתיים והממלכתיים-דתיים.
הזרם הממלכתי והממלכתי-דתי מקבלים מאה אחוז תקצוב מהמדינה ומהרשויות המקומית, מקבלים תוספות עבור הסעות, סייעות, עוזרות גננות וגננות. העיריה משלמת לעובדים שלה ולחברות הסעה אבל המדינה מעבירה להם בהיקף של 75% מהעלות של החינוך הרשמי והרשויות משלימות. עבור בינוי המדינה מעבירה 100 אחוז.
בנוגע לזרם החינוך הלא מוכר, כלומר, תלמודי התורה של הזרם העצמאי ושל זרמים קיצוניים יותר של החרדים שלא רוצים פיקוח של המדינה הם מקבלים 55% מהתקציב, ואילו העיריה לא נותנת כלום. הזרם המוכר הלא רשמי מתקוצב בין 65 ל- 75 אחוז מהמדינה כולל שעות לימודים. בחוק יסודות התקציב משנת 1992 עשו תיקון לחוק והחריגו את שתי הרשתות מעיין החינוך התורני של שס והחינוך העצמאי של יהדות התורה. מאז, הם מקבלים 100 אחוז תקצוב מהמדינה.
בנוגע לתשלומי הרשויות המקומיות לחינוך החרדי - היו רשויות שהעבירו להם כספים והיו שלא נתנו להם כלום. כל עיריה לפי ההרכב הפוליטי שלה. לפני שנתיים דרשו הח"כים משלום ונהרי מש"סשהעיריות ישלמו 100 אחוז על פי מה שהן משלמות לזרם הממלכתי והממלכתי-דתי. אולם לפי החוק מי שיהנו מתשלום העיריות יהיו הזרם המוכר הלא רשמי החרדי בלבד, בעוד שהזרם מוכר לא רשמי חילוני ימשיך לקבל את התנאים שהיו עד עכשיו.