בית הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין, הדן בעניינם של עובדים זרים שנעצרו ומיועדים לגירוש, מתח לאחרונה ביקורת חריפה על משרד הפנים. זאת, לאור מעצרם שלא כדין של עובדים זרים, שפנו ללשכות מינהל האוכלוסין לצורך הסדרת מעמדם. לעובדים נקבע "תור" לטיפול בבקשתם למועד מאוחר יותר, ואולם, עוד לפני שהגיע מועד ה"תור", נעצרו העובדים והוצאו כנגדם צווי גירוש.
"נוהל מעבר עובד ממעסיק למעסיק" מאפשר לעובד זר שהפסיק עבודתו עבור מעסיק מסוים לעבור לעבוד עבור מעסיק אחר. לצורך כך הוא נדרש לפנות למשרד הפנים בסמוך להפסקת עבודתו על מנת להסדיר את המעבר למעסיק החלופי.
"קו לעובד" תדרוש פיצוי על מעצר שווא
ג', אזרחית הפיליפינים, הועסקה באשרה בתחום הסיעוד ופוטרה מעבודתה נוכח העברת מעסיקתה לבית-אבות. ב-29 בנובמבר היא פנתה ללשכת מינהל האוכלוסין ברמת-גן, לצורך הסדרת מעמדה על-פי נוהל המעבר ונקבע לה "תור" ל-1 בינואר. למרות זאת, היא נעצרה ב-5 בדצמבר. העובדת הציגה לשוטרי מינהלת ההגירה ולממונה לביקורת הגבולות את הזימון ללשכה ברמת-גן, אך למרות זאת הוצא כנגדה צו גירוש. היא שוחררה ללא תנאים ע"י בית-הדין למשמורת, אשר מתח ביקורת חריפה על התנהלות משרד הפנים.
בהחלטת הדיין נכתב: "שוכנעתי כי המוחזקת נאלצה לעזוב את מעסיקה החוקי בנסיבות שאינן תלויות בה ופנתה בתוך 30 יום ללשכת מנהל האוכלוסין לקבלת אשרת ב/2, הכל בהתאם לנוהל משרד הפנים. יתרה מזו, אני סבור כי גם ממונה ביקורת הגבולות היה צריך להגיע למסקנה זו לאחר שהוצגו בפניו המסמכים הרלבנטיים". בהמשך כותב הדיין: "לא ייתכן שמשרד הפנים יפעיל מדיניות מעצרים המנוגדת לנוהל שהוא עצמו קבע, כאשר אין מחלוקת עובדתית באשר לנסיבות עזיבתו או מועד פנייתו ללשכה."
"לסיום אבקש להעיר", כתב הדיין, "כי מצב בו עובד שעזב את מעסיקו ופונה ללשכה לקבלת אשרת ב/2 אך נקבע לו תור לעוד חודש, אינו מתקבל על הדעת ומותיר את העובד חשוף למעצר מיותר ועל לא עוול בכפו".
חרף הביקורת הנוקבת שהשמיע הדיין, עצרה משטרת ההגירה עובדת נוספת, אזרחית מולדביה, בנסיבות דומות. הדיינית עו"ד לארי-בבלי שחררה את העובדת ללא כל תנאים וכתבה כדלקמן: "למוחזקת נקבע תור למשרד הפנים מרמת גן ל-3 בינואר. המוחזקת הראתה את פתק הזימון לשוטרים וכן לנציג ממונה ביקורת הגבולות, אולם הללו ככל הנראה לא התרשמו מכך. אני דווקא כן".
"קו לעובד" פנתה למנהל מינהל האוכלוסין בדרישה להנחות את יחידת האכיפה של משרד הפנים להימנע ממעצר של עובדים בנסיבות כאלה, ותפנה לבית המשפט על מנת לדרוש פיצוי על מעצר השווא של שתי העובדות.