גורמי המחאה מתאחדים: יזמו אמנה "למדינת צדק חברתי"

גורמי המחאה מתאחדים: פעילי מחאה, אנשי אקדמיה וגורמים עסקיים, חברו יחד וניסחו אמנה חברתית חדשה, הכוללת עקרונות יסוד כלכליים-חברתיים "למדינת צדק חברתי". האמנה, שבין חותמיה נמנים פעילת המחאה סתיו שפיר, פרופ' יוסי יונה ופרופ' אביה ספיבק מצוות המומחים האלטרנטיבי לוועדת טרכטנברג, וכן יו"ר ההסתדרות עופר עיני, כוללת שני עקרונות בסיס: ביעור אי השוויון והעוני, והרחבה תקציבית אחראית ומידתית "להנעת גלגלי הפיתוח לטובת כלל אזרחי המדינה".

האמנה כוללת 13 סעיפים בעלי רוח סוציאל-דמוקרטית וקוראת בין השאר לצמצום ממדי אי-השוויון והעוני והעלאת רמת החיים הכלכלית והסביבתית במדינת ישראל; חיזוק ושיקום המגזר הציבורי והגדלת חלקה של הממשלה בתוצר הלאומי הגולמי; רפורמה מקיפה "להנגשת שירותי בריאות, חינוך, דיור, רווחה, בטחון אישי ותחבורה לכל"; ביעור הפער בין פריפריה למרכז; חידוש משמעותי של הדיור הציבורי; ועוד.

בנוסף לאלו, האמנה קוראת למספר תיקונים כלכליים מרכזיים, וביניהם: הפניית מירב הכספים בקרנות הפנסיה להשקעה באג"ח מיועדות; השתת מיסוי שוויוני יותר על ידי הגדלת המיסוי הישיר לבעלי הכנסות גבוהות ותאגידים; בחינה מחודשת של תהליכי ההפרטה תוך עצירתם המוחלטת; הפסקת העסקת עובדי הקבלן במגזר הציבורי; הורדה משמעותית ביוקר המחיה ומוצרי יסוד; והגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בקרב כלל הציבור בישראל.

אורי מתוקי מהפורום לצדק חברתי (ארגון גג לגופי המחאה השונים), שהיה שותף לניסוח האמנה, הסביר את המניעים שעמדו בבסיס ההחלטה לניסוח המסמך: "מחאת הקיץ העלתה לסדר היום בעיות קרדינאליות כמו שאלות חלוקת ההון, פרנסה וצדק חברתי. המחאה עצמה כללה הרבה אמוציות וזעם, אך אנחנו חשבנו שיש צורך לשים משהו ברור על השולחן, נייר דרישות שיכלול הצעה לשינוי יסודי של השיטה בישראל.

"רצינו להעמיד דרישות ברורה, ולכן ניסחנו סדר יום מתאים. למעשה, אנחנו מציעים את 'הניו-דיל' הישראלי, שמבוסס על עקרונות ברורים. אנחנו דורשים מדיניות אחראית שרואה את האנשים ולא רק את הרווחים. חשבנו שיהיה נכון לגייס לעניין כמה שיותר קבוצות במשק – כמו גורמי מחאה, אנשים מערכת הפוליטית, אך בראש ובראשונה גורמים בחברה האזרחית", הסביר.

בהקדמה לעצומה מסבירים מחבריה כי ממשלת ישראל עדיין לא סרה לדרישות שהועלו במחאה, אלא רק מבצעת "שינויים קוסמטיים" להרגעת הרוחות. "במקום לתת מענה הולם לתביעות המוחים היא מסתפקת בעריכתם של שינויים קוסמטיים, שכל מטרתם להסיח את הדעת. יתרה מזאת, נדמה שממשלת ישראל נחושה להתמיד באותה מדיניות כלכלית שהביאה הרס וחורבן על המרקם החברתי של החברה בישראל".

על פי יוזמי האמנה, התנהלות הממשלה מחייבת היערכות מחודשת והתאחדות של כל גופי המחאה שתהיה משותפת לגורמי המחאה, לגורמים היצרניים, להסתדרות הכללית ולגורמים עסקיים. "רק חזית כזו יכולה לאלץ את הממשלה להביא לשינוי יסודי ומבני במדיניותה הכלכלית, שינוי שיש בו כדי להבטיח את שיקומה של חברה צודקת והומאנית", נכתב.

יוזמי האמנה, שסיימו זה עתה את ניסוחה הסופי, מתכוונים בהמשך להחתים כמה שיותר גורמים על המסמך, וליזום כנס להשקתה פומבית. בין החתומים הנוספים כעת על האמנה נמנים בתו של הרב עובדיה יוסף רבקה צ'קוטאי; איתי גוטלר יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית; שלי דביר יוזמת "מחאת ההורים"; רועי יסוד מזכ"ל תנועת הנוער העובד והלומד; יהודה שיין מהתנועה החרדית "שוויון עכשיו" ועוד.

■ צמצום ממדי אי-השוויון והעוני והעלאת רמת החיים הכלכלית והסביבתית במדינת ישראל תוך חתירה להגיע לרמת השוויון ורמת החיים שבמתקדמות שבארצות מערב אירופה.

■ חיזוק ושיקום המגזר הציבורי והגדלת חלקה של הממשלה בתוצר הלאומי הגולמי: הגדלת סל השירותים אותם מספקת המדינה לאזרחיה ושיפור איכותם בתחום החינוך, הבריאות, הרווחה, הדיור, והתחבורה.

■ השתת מיסוי שוויוני יותר, על ידי הגדלת המיסוי הישיר על בעלי ההכנסות הגבוהות ותאגידים דרך מס הכנסה.

■ קיום מדיניות מוניטארית התומכת בתעסוקה מלאה. שימוש באמצעים שונים כדי להחליש את תנועות ההון קצרות הטווח הפוגעות ביציבות

■ רפורמה מקיפה להנגשת שירותי בריאות, חינוך, דיור, רווחה, בטחון אישי ותחבורה לכל על ידי המדינה

■ יושם דגש משמעותי על ביעור הפער בין פריפריה למרכז על ידי בניית תשתיות משמעותיות בתחום התעסוקה, התחבורה, החינוך הביטחון האישי והפנאי.

■ בחינה מחודשת של תהליכי ההפרטה תוך עצירתם המוחלטת כמו גם החזרה לאחור של הפרטות השירותים החברתיים ותשתיות המדינה.

■ הפסקה של ההעסקה הלא ישירה במגזר הציבורי והפרטי. זאת, תוך שיתוף פעולה מלא עם ארגוני העובדים.

■ הורדה משמעותית ביוקר המחיה במטרה להבטיח את אספקת צרכי היסוד הבסיסיים (מזון, מלבוש, מעון, מרפא ומורה) לכלל אזרחי המדינה במחיר שווה לכל נפש.

■ הגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה באמצעות פיתוח יכולות וכישורים בקרב כלל הציבור בישראל. כל זאת, באמצעות שיפור תשתיות החינוך וההכשרה המקצועית והנגשתן לכלל האוכלוסיות.

■ חיזוק המערך הפנסיוני והבטחתו על ידי הפניית מירב הכספים בקרנות הפנסיה להשקעה באג"ח מיועדות, המונפקות על ידי מדינת ישראל.

■ מימוש הזכות לדיור על ידי חידוש משמעותי של הדיור הציבורי ומדיניות ממשית של דיור בר השגה לכלל האוכלוסייה.

■ דמוקרטיזציה של תהליך התקצוב- ביטולו של חוק ההסדרים ושינוי במעמדו המונוליטי של משרד האוצר בתהליך התקצוב בין השאר ע"י חיזוק סמכויות המשרדים והיכולת המקצועית שלהם.