תעלת הימים: התפתחות או התייבשות?

נציגים של הבנק העולמי, מממשלת ישראל וארגונים סביבתיים מתכנסים היום בנווה אילן לשימוע מיוחד על עתידו של אזור ים המלח. על הפרק: תכנית "תעלת הימים" לבניית מוביל מים בין ים סוף לים המלח. תכנית זו היא חלק מפרויקט "עמק השלום" שמקדם נשיא המדינה שמעון פרס, לקידום שיתוף הפעולה בין ישראל וירדן באזור ים המלח.

על פי התכנית הנוכחית, התעלה תעבור ברובה בשטח ירדן ותזרים מדי שנה כ-1.5 מיליארד מטרים מעוקבים של מי ים. מתכנני התעלה מאמינים כי הזרמת המים לים המלח תמנע את התייבשותו ותעלה את מפלס המים. הם מתכננים גם להקים סמוך לים המלח מתקן התפלה, שיהפוך את מי הים שיוזרמו לאזור למי שתייה עבור אזרחי ירדן – מדינה הסובלת ממחסור במים.

אלא שלא כולם ממהרים לברך: ארגונים סביבתיים מתנגדים לתעלה וטוענים כי השלכותיה הסביבתיות יהיו קשות ובלתי-הפיכות. החשש העיקרי הוא מפגיעה באקוויפרים של מים מתוקים שפזורים באזור הערבה ומשמשים לחקלאות. תקלה קטנה בצינור עלולה להוביל לדליפת מי ים אל תוך המאגרים הללו.

הירוקים מזהירים משינוי בהרכב המים של ים המלח, דבר שעלול להוביל לזיהום הים וליצירת גוון אדמדם במים – ובכך, לפגיעה אנושה בתיירות. גם מפרץ אילת, טוענים הירוקים, נמצא בסכנה: התכנית לשאוב מאות מטרים מעוקבים מאזור המפרץ תפגע במערכת האקולוגית הייחודית המתקיימת במקום.

חבר הכנסת דב חנין (חד"ש), ראש השדולה הסביבתית בכנסת, אומר כי "ההיסטוריה עשירה בדוגמאות של כוונות טובות שהובילו לתוצאות קשות". חנין יקרא בדיון היום לנציגי הממשלה והבנק העולמי לא לקדם את התכנית לפני שתסתיים בחינת ההשלכות הסביבתיות שלה.