מאז ילדותי סלדתי מהדת היהודית. כן, תמיד נהניתי לאכול תפוח בדבש, לנופף בדגל שמחת תורה, להאביס סופגניות, לשרוף את היטלר בל"ג בעומר, ובלילות הסדר בצד של אמא אפילו לא סבלתי מהגפילטע פיש. אבל הידיעה ש"היום הולכים לבית הכנסת", הפחידה אותי.
מראש השנה הראשון, כשאבא שלי לקח אותי לשמוע את תקיעת השופר, פחדתי מהמקום הזה. ולא מייראת הקדוש ברוך הוא, אלא מהמקום הדחוס והחם, מהרעשים המוזרים, מהתנועות דמויות-הכת של האנשים, וההפרדה המוזרה בין גברים לנשים. למזלי, לא הכריחו אותי ללכת לשם, עד בר המצווה, "בשביל סבא".
ומאז בר המצווה ועד גיל 23 כף רגלי לא דרכה בבית הכנסת. האירוע היה כל כך טראומתי, ובצירוף הידיעות על פסקי הלכה הזויים ("אסור לחטט באף בשבת") וגזירות שונות ומשונות החלטתי שממש לא נורא אם יהדותי תסתכם בארוחות חג. עד שעברתי לארצות הברית, אז בגיל 23. בנוסף לעבודתי הראשית מצאתי את עצמי מלמד עברית ויהדות בבית כנסת רפורמי.
"פולס צ'רץ'" הוא פרבר של וושינגטון הבירה. שוכן שם בית הכנסת הרפורמי הגדול ביותר באזור, "רודף שלום". למעלה מ-1,000 תלמידים מגיל הגן ועד כיתה י"ב, ולכולם יש המון המון אהבה ליהדות. אין עזרת נשים, כל המשפחה יושבת יחדיו. את התפילות כולם שרים ואולם בית הכנסת מלא עד אפס מקום בימי שישי, בראש השנה וביום כיפור. מציפים אותו גם בני הנוער, שאף אחד לא פוקד עליהם לבוא לשם. הם פשוט רוצים ומרגישים בבית הכנסת מיוחדים. לרבים מהם אב יהודי, רבים מהם רואים את עצמם כיהודים. אלה אותם יהודים טובים שבמדינת ישראל לא מכירים בהם, אך את מיליוני הדולרים הרבים שהם תורמים מדי שנה אין לנו שום בעיה לקבל.
ב"רודף שלום" יש שני רבנים. הרבה איימי רובינשטיין, אישה מבריקה שבדבריה הגיון רב יותר מכל פסק וקשקוש של גדול תורה כזה או אחר. השני, מרקוס ברנשטיין, התחתן בחודש מאי האחרון עם בחיר ליבו מזה מספר שנים. כן, רב שהוא הומו מוצהר ויהודי טוב בלי שום סתירה.
היום בערב, צפויה גם התנועה הקונסרבטיבית בארה"ב לקבל החלטה שתאפשר לרבנים הומואים להתקבל לשורותיה. וכל זאת זמן קצר בלבד אחרי ההפגנות הבזויות של החרדים כאן כנגד מצעד הגאווה בירושלים. אוהבי הדת היהודית שגרים בארץ יכולים רק להתקנא בנאורות היהודית בגולה.
בצעד זה יצטרפו הקונסרבטיבים לגישת התנועה הרפורמית. ביהדות תרי"ג מצוות, 613 במספר. הגישה הרפורמית טוענת שאין אף אחד בעולם המודרני שמסוגל לעמוד ולבצע את כולן, גם לא אלה המתיימרים לכך. לכן, על כל אחד מאתנו לבחור מה הוא רוצה לבצע, כל עוד אנו יודעים מה עומד מאחורי הדברים ולא לעשות אותם "כי ככה כתוב". זו היהדות האמיתית.
ביהדות אמיתית מותר גם להיות הומו
6.12.2006 / 11:20