שאול מופז, אולי תתחיל לעבוד?

עוד בטרם יבשו כתמי הדם של הרוגי תאונות הדרכים מאתמול, וכבר נשמעה דעתו הנחרצת של שר התחבורה בכל הקשור למשא ומתן עם סוריה. לא, זו אינה טעות: שר התחבורה של מדינת ישראל עסוק בימים אלו כל כולו בסוגיות מדיניות ובמאבק הירושה המסתמן במפלגת קדימה. פקקי תנועה משביתי חיים? תאונות דרכים קטלניות? תשתיות כבישים מיושנות ומסכנות חיים? למי יש זמן לעסוק בכל אלו בזמן שמופז צריך לספר לכולם האם ישראל צריכה לוותר על רמת הגולן או האם ציפי לבני מצוידת בניסיון הדרוש כדי לעמוד בראשות הממשלה?

הגעגועים למשרד הביטחון אינם נותנים למופז מנוח. המעבר מדיונים על חיסולים לישיבות על תמרורים אינו מתיישב כנראה עם הדימוי העצמי של הרמטכ"ל לשעבר. קשה שלא להזדהות עם מצוקתו של כבוד השר: איך אפשר להשוות ברצינות סיור במסוק צבאי תוך עיון במפות לסקירה מדכאת של מצב הכבישים הכפריים בין עפולה לבית שאן? איזה אדם שפוי יעדיף עיסוק בהיבטים המורכבים של אגרות הרישוי לאופנועים על פני נבירה בדו"חות המודיעיניים הסודיים והמסקרנים ביותר? גבר אמיתי רוצה מלחמה עם תותחים וטנקים, לא מלחמה קקמייקה בתאונות דרכים. גבר אמיתי רוצה מסיבות עיתונאים עם משקפת על הצוואר וטנקים מסביב, לא מסיבות עיתונאים באמצע כביש כשברקע רכבים מעוכים וגופות של אזרחים מרוטשים מוטלות על האספלט, מכוסות בסדינים.

ההתקפה של מופז על ציפי לבני והרמיזות העבות על ניסיונה הביטחוני הדל מעלות שאלות קשות בכל הקשור למודעות העצמית של שר התחבורה. האם זהו לא אותו שאול מופז שהיה שותף מרכזי בעיצוב מדיניות הביטחון של ישראל בלבנון לאחר הנסיגה ויצא בעור שיניו מוועדת וינוגרד? האם השר המומחה לענייני ביטחון הוא לא אותו שר ביטחון עליו מתח מבקר המדינה ביקורת קשה בעקבות תכנית מיגון לישובי עוטף עזה אותה אישר, אך המשרד בראשותו כלל לא ביצע?

סדרת התבטאויותיו של שר התחבורה גם מעלה תהיות לגבי המונח אחריות מיניסטריאלית. מופז אינו מהסס למתוח ביקורת נוקבת על מדיניות הממשלה בה הוא חבר. הדוגמה אמש בכל הקשור למשא ומתן עם סוריה היא רק חוליה אחרונה בשרשרת ארוכה. מופז, כך עולה מדבריו, אינו מרוצה מהטיפול בשביתה במערכת החינוך, הוא מלא טענות כרימון על הנעשה בעוטף עזה ונרגן ומריר על המגעים שמנהלת ישראל עם הפלסטינים. ישנה רק בעיה קטנה עם אי שביעות הרצון המתמשכת של מופז: איש אינו מכריח אותו להמשיך לשבת בממשלה ואיש אינו קורא אותו לסדר על כך שאינו מפסיק לתקוף את הממשלה בה הוא עצמו מכהן ואת שרי הממשלה לצדם הוא יושב.

אם קשה ומכאיבה כל כך מדיניות הממשלה למופז, יואיל נא סגן ראש הממשלה לנסח מכתב התפטרות. תוך 48 שעות לא יצטרך עוד מופז לשאת בנטל המדיניות המכבידה על האידיאולוגיה בה הוא מאמין. משוחרר מכבלי הפוליטיקה הקטנונית והמחויבות המיניסטריאלית יוכל אז חבר הכנסת מופז להשמיע את עמדותיו ודעותיו ולהעמיד את עצמו אפילו לאמון ציבור הבוחרים. ציפי לבני ושאר בכירי קדימה כבר משקשקים.