מה היה?
לא ברור מהי מידת האפקטיביות של חסמי הג'אנק מייל שמותקנים בספקי האי-מייל הממשלתיים, אבל גם העובדים בשירות הציבורי, ח"כים ושרים, זכו כנראה לקצת יותר מדי הצעות מגונות. שתי הצעות חוק, אחת פרטית ואחת ממשלתית, שנועדו למנוע משלוח של חומרים פירסומיים לא רצויים, יצאו לדרך בחודשים האחרונים כשכל אחת מהן נוקטת בגישה הפוכה מזו של השניה, במטרה למנוע מכם את הזכות לקנות ויאגרה מזוייפת.
ההצעה הראשונה הוגשה על ידי ח"כ רומן ברונפמן (יח"ד), נוקטת בגישה המקובלת בארצות הברית. על פי גישה זו, אדם יכול להתגונן מפני קבלת חומרים פירסומיים, שהוא אינו מעוניין בהם, על ידי רישום בפנקס מיוחד. לאחר שנרשם, כל השולח אליו חומרים פירסומיים עובר על החוק. הצעת החוק של ברונפמן, שנקראת "הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון - מניעת פניות בלתי מוזמנות), התשס"ד-2004", בסך הכל מוסיפה סעיפים לחוק הגנת הפרטיות מ 1981 . דברי ההסבר להצעה מבהירים מה השתנה ב 24 השנים שחלפו: "שווק מסורתי שהיה נהוג בעבר כגון שווק מדלת לדלת יצר הטרדה ללקוח אך דרש מאמץ שווה מהמשווק (יוזם הפרסום) ומהצרכן. טכנולוגיות חדשות שפותחו בשנים האחרונות הקטינו באופן משמעותי את היחס בין המאמץ הנדרש מהמשווק לבין רמת ההטרדה הנגרמת ללקוח, בכך הופר למעשה האיזון בין ההוצאה הנגרמת למפרסם לבין רמת ההטרדה הנגרמת ללקוח וכן מוצא עצמו הלקוח חשוף להטרדה בלתי פוסקת של חמר פרסומי ובהיקפים הולכים וגדלים".
לעומת הגישה האמריקאית, הנחשבת למקלה יותר, הצעת החוק הממשלתית שגובשה בחודשים האחרונים במשרד התקשורת נוקטת בגישה המקובלת באירופה, ולפיה אסור לשלוח דואר אלקטרוני, אלא אם התקבלה מראש הסכמת הנמען.
הצעת החוק הממשלתית, שהיא תיקון לחוק הבזק, מגייסת לצידה את נתוניה של נציבות האיחוד האירופאי, לפי עולה נפח הודעות הספאם המופצות בדואר האלקטרוני על 50 אחוז מכלל התעבורה העולמית של הודעות דואר אלקטרוני.
בתשובה לשאלת וואלה! מדוע בחר כל מחוקק במודל בו בחר, אמר ח"כ ברונפמן כי מחד הוא מבקש לשמור על פרטיות הנמענים, אך מאידך הוא אינו רוצה לפגוע בחופש העיסוק וביזמות. בנוסף, בדרך בה מנוסח החוק יש לדבריו גם עידוד לאקטיביזם אזרחי. "אני דורש מהאזרח להיות פעיל בהגנה הצרכנית על עצמו". במשרד התקשורת לא סומכים על האקטיביזם של אזרחי ישראל, או על יכולת האכיפה של רשויות החוק בישראל. משם נמסר כי "הגישה שלנו היא שככל שנחמיר יותר נצליח יותר" .
מה נהיה?
הצעת החוק של ברונפמן הונחה על שולחן הכנסת לקריאה ראשונה ב 8 לדצמבר 2004 ועברה ברוב של 27 קולות, ללא מתנגדים. לדברי ברונפמן, הממשלה תמכה בהצעה בתנאי שלאחר מכן יחכה עם הליכי החקיקה עד להגשת התוכנית הממשלתית. הצעת החוק הממשלתית עברה את ועדת השרים לענייני חקיקה ב 8 למאי, וכעת נמצאת בהליכי ניסוח אחרונים לקראת הגשתה לכנסת לקריאה ראשונה, מהלך הצפוי בשבועות הקרובים.
מה יהיה?
לאחר הגשתה של הצעת החוק הממשלתית לכנסת יגיעו שתי ההצעות זו ושל ברונפמן לדיון באחת מוועדות הכנסת. זו יכולה להיות ועדת הכלכלה, ועדת החוקה או ועדת המשנה לענייני אינטרנט וטנולוגיית המידע. בראש שתי הוועדות האחרונות עומדת ח"כ מיכאל איתן, כך שנראה שרוב הדרכים מובילות אליו, והוא אינו חד משמעי בעמדותיו.
"זו אינה בעיה של חקיקה, אלא בעיה של מציאת הפיתרון הנכון", אמר איתן לוואלה!. "יש להיזהר שהפיתרונות שיימצאו, למשל על פי הצעות החוק הקיימות, לא יגרמו לבעיות חדשות". איתן מעלה סוגיות אתיות, מעשיות וטכנולוגיות כבדות משקל: "האם נגיע למצב של פיקוח על תכנים באינטרנט? האם מי ששולח למאה אנשים הזמנה למסיבה הוא ספאמר? האם צריך להודיע מראש על משלוח הודעות בכמות גדולה? האם החקיקה תכלול גם את ספקי האינטרנט או שהם יהיו משוחררים? ואז ספק יוכל לשלוח הודעות בכמות גדולה בעוד שעל גורם אחר הדבר ייאסר. אלו שאלות שנוגעות כבר בחופש העיסוק. מה יקרה אם ספק ההודעות יישלחו דרך ספק בחו"ל? איך ניתן יהיה להעניש במקרה הזה?". איתן הוסיף כי שתי הגישות, הן זו האמריקאית והן זו האירופאית, "מלאות חורים". עם זאת, גם איתן מרגיש כי זרם הספאם בחודשים האחרונים מחייב פעולה. "אני רוצה להקל על חיי הגולשים, אבל מצד שני יש לשמור על עקרונות האינטרנט המבוסס על חופש תנועה תוך רגולציה וצנזורה מינימלית" .
תוך כמה זמן ואיך? כל הגורמים מערכיים כי מדובר בעניין של שבועות עד שיחל בכנסת הדיון בשתי הצעות החוק, בניסיון למצוא נוסח מוסכם, אבל גם איתן יודע שמדובר במלחמה שלא תיגמר. "כל חוק שיעבור הספאמרים ימצאו דרך לעקוף אותו. הייתי רוצה שיקח להם לפחות שנה לעשות את זה".