התקציב הממשלתי להשכלה הגבוהה בישראל נשחק והישענותה של מערכת ההשכלה הגבוהה על מקורות מימון פרטיים הולכת וגדלה - כך נקבע בדו"ח של הארגון לפיתוח ולשיתוף פעולה כלכלי באירופה (OECD) על מצב מערכות החינוך וההשכלה, שהתפרסם היום (שלישי).
כיום משקלו של המימון הפרטי להשכלה הגבוהה בישראל הוא בין הגבוהים ביותר במדינות המפותחות. ב-2004 עמדה ישראל במקום השישי מבין כל מדינות ה-OECD במשקל המימון הפרטי להשכלה. תוך כעשור, עלה משקלו של המימון הפרטי בהוצאה להשכלה גבוהה עלה מכ-40% לכ-50%.
הדו"ח קובע כי ללא שינוי במדיניות ההשכלה הגבוהה עלולה ישראל למצוא את עצמה בפיגור אחרי המדינות המפותחות בעולם בנוגע להשכלה. כיום מיעוט של כשליש מהצעירים ממשיכים ללימודים באוניברסיטה או במכללה אקדמית. עורכי הדו"ח חישבו מהו מספר שנות הלימוד הצפוי לילדים שהיום גילם נמוך מחמש. הם מצאו כי בממוצע צפויות לילד בישראל כ-16 שנות לימוד, בהשוואה לכ-17.5 שנות לימוד במדינות המפותחות.
עורכי הדו"ח חישבו את שיעור ההוצאה הכוללת בכל מדינה על השכלה גבוהה ביחס למספר הסטודנטים וביחס לתוצר המקומי הגולמי וגודל האוכלוסייה במדינה. לפי חישוב זה ההוצאה בישראל היא מהנמוכות ביותר, כאשר מתחתיה נמצאת רק [[יוון]].
הנתונים סותרים את טענות ועדת שוחט
בדו"ח מופיעים נתונים גם לגבי כמה מהסוגיות שעמדו במוקד הוויכוח סביב ועדת שוחט. כך למשל, עולה מהדו"ח כי ב-2005 היה שכר הלימוד בישראל גבוה יחסית למדינות מפותחות, וישראל נמצאת במקום השישי מבין 23 הנסקרות בדו"ח מבחינת גובה שכר הלימוד.
חברים בו[[ועדת שוחט]] טענו שגם אם שכר הלימוד בישראל גבוה יחסית, הרי שבעולם ישנה מגמה להעלות את שכר הלימוד וכי המלצתם להעלות את שכר הלימוד מכ-8,500 ל-14,800 שקלים תשתלב במגמה זו. עם זאת, בין השנים 2004-2005 במרבית המדינות שנסקרו בדו"ח גובה שכר הלימוד לא השתנה או אף ירד. באף אחת מהמדינות שנבדקו לא עלה שכר הלימוד בשיעור של כמעט פי שניים, כפי שהמליצה ועדת שוחט לממשלה.