וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

דעה: סגירת בית הספר נר עציון – רצף של טעויות

עו"ד ירון קנר

3.9.2011 / 1:34

שנת הלימודים נפתחה ביום חמישי, אולם תלמידי בית הספר נר עציון לא שבו ללימודים במחאה על "הגטאות החינוכיים". ירון קנר טוען כי רצף הפעולות הדרסטיות שננקטו לא יפתור את הבעיה

אז איך זה קרה? איך הגענו למצב שבו בעשרה בתי ספר לומדים כמעט רק יוצאי אתיופיה? שברבים אחרים שיעורם עובר את חמישים האחוזים? כמה יודעים על כך? לכמה זה בכלל אכפת?

עם פתיחת שנת הלימודים הפגינו הורי התלמידים מול בית הספר נר עציון בפתח תקווה. ההפגנה מיקדה שוב, לשעה קלה, את תשומת הלב הציבורית לתופעה המבישה של הגטאות החינוכיים הללו, שלא נוצרו בן לילה. תופעה זו היא תולדה של מדיניות הנמשכת שנים. מדיניות מכוונת, יש הטוענים, אך גם המקלים חייבים להודות: מדיניות שיש בה לא מעט עצימת עיניים, הזנחה ואדישות. דיבורים, כמובן, היו. הרבה, אפילו. הנושא נדון כבר שנים בוועדות הכנסת, מוזכר מידי פעם בתקשורת ומוציא לרחוב הפגנות ספונטניות. עם זאת, צעדים משמעותיים לפתרון המצב, לא ננקטו.

פעילים מהעדה האתיופית מוחים נגד "אפלייה בבית הספר". טל אנגלנדר
"איך הגענו למצב שבו בעשרה בתי ספר לומדים כמעט רק יוצאי אתיופיה?"/טל אנגלנדר

והנה, ימים ספורים לפני פתיחת שנת הלימודים, הכריז שר החינוך גדעון סער על סגירה הדרגתית של 17 בתי ספר שרוב תלמידיהם ממוצא אתיופי. בשניים מהם, נר עציון בפתח תקווה (שרק תלמיד אחד בו אינו יוצא אתיופיה) ורשב"י בבאר יעקב, יחלו פעולות הפיזור מיד, וכבר השנה לא יקלטו בהם תלמידי כיתות א', החלטה שהכניסה את הורי התלמידים לסחרור. רבים מהם ביקשו למחות עליה, שכן היא מאלצת אותם לשלוח את ילדיהם באוטובוס לבתי ספר מרוחקים. אחרים, הורי התלמידים בכיתות הגבוהות יותר, מחו על כך שהסגירה היא הדרגתית ולא מיידית משום שילדיהם ייהנו מפירות המהלך בעוד שנים, אם בכלל. אך זמן להגשת ערעור מסודר על ההחלטה – לא היה להם.

מדוע נחפז שר החינוך לנקוט בפעולות כה דרסטיות לפתרון בעיה המוכרת זה מכבר? מדוע לא פעל משרדו עד כה למציאת פתרון ביישוב הדעת, תוך קיום דיאלוג עם ההורים, במקום להציב בפניהם עובדה מוגמרת זמן קצר לפני תחילת שנת הלימודים? צעדים של הרגע האחרון טובים אולי ליצירת תהודה תקשורתית, אך הם אינם מלמדים על התחשבות רבה בציבור ההורים יוצאי אתיופיה. נסו לחשוב מה היה קורה אם משרד החינוך היה מכריז על מהלך דומה בבית ספר של תלמידים "לבנים" ברמת השרון. ובכן, זה פשוט לא היה קורה.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
שר החינוך, גדעון סער, הורה על סגירה של 17 בתי ספר שרוב תלמידיהם ממוצא אתיופי/מערכת וואלה!, צילום מסך

בעית הגטאות החינוכיים היא בעיה חמורה, אך לא כל בעיה חמורה דורשת פתרון דרסטי. סגירה מוחלטת של בתי ספר מותירה צלקת במרקם הקהילתי, גורמת לשכונות רבות להיוותר ללא בית ספר מקומי ומאלצת את התלמידים לנדוד לבתי ספר רחוקים כדי לזכות במה שמגיע להם לקבל באזור מגוריהם – חינוך שוויוני ואינטגרטיבי, במחיצת ילדים להורים בני הארץ. במקום לסגור, אפוא, את בתי הספר ניתן היה לנסות להחזירם למצבם הקודם, בטרם הבריחו מהם הורי הוותיקים את ילדיהם. הדרכים לכך רבות: שרטוט אזורי הרישום בצורה המעודדת אינטגרציה, סגירת בתי ספר פרטיים הפוגעים באינטגרציה בערים דוגמת פתח תקווה, השקעת משאבים בבתי ספר בשכונות המתאפיינות באחוז גבוה של יוצאי אתיופיה והפיכתם למוקדי משיכה עבור כלל התלמידים ופעולות רבות נוספות. נכון, זהו פתרון מורכב יותר, הוא גם אורך זמן רב יותר, אך נזקיו קטנים בהרבה.

בינתיים, הופכת בהדרגה פרשת נר עציון ל"פסק דין בראון" של ישראל. לא פחות. מערכת החינוך בפתח תקווה מתגלה שוב ושוב כהדהוד עצוב של מועצת החינוך ההיא בטופקה. שתיהן מעמידות למבחן את המדיניות – גלויה או סמויה – המכונה "נפרד אך שווה". בטופקה שבקנזס היא נפסלה. בפתח תקווה, נתניה ובמקומות רבים נוספים – היא עדיין מכה שורשים.

עו"ד ירון קנר הוא מנהל המחלקה המשפטית בעמותת טבקה.

עוד בנושא מערכת החינוך בפתח תקווה:
ההורים בפתח תקווה ישביתו הלימודים "בשל אפלייה"
פתיחת שנה חלקה? שיבושים ומחאות על אפלייה
אחרי בתי הספר, בפתח תקווה מפרידים בין ותיקים לעולים אתיופים גם בגנים

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully