"די עם הצביעות שיש טובים ויש רעים. כולם יודעים שאותם זרים באו לארץ, חלקם שלא כדין ונולדו להם פה ילדים, שלא כדין מבחינת החוק". "כולם יודעים שההורים משתמשים בילדים שלהם. אם הם יגידו לילדיהם 'נגמר הטיול, אנחנו עכשיו חוזרים עשירים למדינה שלנו, לסבא ולסבתא', מישהו מהילדים יבכה?". אלו רק שתיים מהפנינים אותן סיפק שר הפנים אלי ישי בדיון במליאת הכנסת שנערך השבוע. ישי מובא כדוגמה, משום שהוא עומד בחזית המאבק לגירוש המהגרים וילדיהם מהארץ, וכל האמצעים במאבק הזה כשרים ככל הנראה - כולל דמגוגיה ושקרים גסים.
בואו נזכיר את העובדות: לישראל אין מדיניות הגירה רשמית ומסודרת. למעשה, בדיוק על כך נאבקים הארגונים המבקשים למנוע את הגירוש. בפועל, ישראל נוקטת במדיניות לא רשמית שזכתה לכינוי מדיניות "הדלת המסתובבת" ביד אחת מגרשים וביד השנייה מביאים עובדים אחרים. חברות כוח האדם האמונות על הבאת העובדים, גובות מהם עמלה שעל פי החוק עומדת על כ- 3,000 שקלים.
בפועל הסכומים הנגבים מהעובדים גבוהים בהרבה ועומדים על עשרות אלפי דולרים. חברות אלה, כחברות מסחריות שמטרתן הוא רווח כספי, מפעילות לובי חזק במטרה "לפנות מקום" לעובדים חדשים ולגזור עליהם עוד קופונים. עוד עובדה שכדאי לזכור בנושא: אלי ישי, כשר התמ"ת, היה שותף פעיל ונלהב לסיבוב הדלת. בתקופתו הונפקו אישורים רבים להבאת מהגרים חדשים. חבר מפלגתו, שלמה בניזרי, אף מרצה כעת תקופת מאסר על עבירת שוחד הקשורה לעניין הזה בדיוק.
לא יחזרו עשירים לסבא וסבתא
תומכי הגירוש אוהבים גם לטעון שהמהגרים גונבים עבודות מישראלים. זה מוזר, בהתחשב בכך שאין הרבה ישראלים שמוכנים לעבוד בסיעוד וחקלאות, ומוזר עוד יותר אם זוכרים שהמדינה מביאה לכאן מהגרי עבודה חדשים כל הזמן. מצד אחד, המדינה רוצה עובדים זולים, שיעבדו במקומות שישראלים לא מוכנים לעבוד, מצד שני היא טוענת שהמהגרים מביאים אבטלה. זה לא עובד ככה. אם החרדים תומכי הגירוש דואגים למצב האבטלה בישראל - שייאבקו למען מדיניות הגירה מוסדרת. במקום זאת, הם מעדיפים לגרש מכאן ילדים ישראלים.
בנוסף מערבבים תומכי הגירוש, במכוון, בין שתי הקבוצות העיקריות המרכיבות את קבוצת המהגרים: משרד הפנים מדבר על מהגרי עבודה ומתעלם מאלפי מבקשי המקלט. אותם מבקשי המקלט, המכונים בדרך כלל "מסתננים", נמלטו ממקומות כמו דארפור או אריתריאה. ישראל חתמה על אמנות שמחייבות אותה להעניק להם מקלט, ולכל הפחות לא להשיבם לגורל המר הצפוי להם במדינות מוצאם. למדינה נוח להעלים עין מעובדה זו ולהגדיר את כולם מהגרי עבודה.
אז לא, אלי ישי. המהגרים לא הגיעו לארץ שלא כחוק, הם הובאו לכאן בברכת המדינה ובברכתך, או נמלטו מגורל אכזר. הילדים לא "יחזרו עשירים לסבא וסבתא", חלק גדול מהכסף שהרוויחו הוריהם בעבודתם שימש להחזרת העמלות המנופחות שגבו מהם חברות כוח האדם. והאבטלה לא תיעלם יחד עם אחרון המהגרים, משום שלא הם גרמו אותה. ואגב, אם החוק בארץ מגדיר ילודה כדבר בלתי חוקי, אז כדאי ורצוי לשנותו, ומהר.
במקום לנהל מאבק פופוליסטי על גבם של כמה מאות ילדים, ילדים ישראלים לכל דבר, שזהו ביתם, ראוי לו לשר הפנים לפעול לגיבוש מדיניות הגירה מסודרת. מדיניות שתנוהל על ידי שיקולים רציונליים ואנושיים ולא על ידי מאזן הרווח של חברות כוח האדם.