קרן אדרי, מנהלת חטיבה עליונה בבית ספר "דרור", כותבת על שחר תעשה
שחר, נער שלנו עם עיניים טובות, חומות וגדולות. נער של שלום, אחווה והרבה נחישות. כתלמיד, התכונה הבולטת אצלך הייתה כבוד למורים ולתלמידים, ובכלל כבוד לאדם באשר הוא אדם. כל כך יפה, כל כך ערכי.
עד לפני שנתיים היית תלמיד בקריית חינוך "דרור", נער ככל הנערים, אוהב את החיים, אוהב חברים שבחזרה אותך אוהבים. היית מוקף בהרבה חום ואהבה בחייך, וגם במותך, בחברי ילדות, בחברים מהתיכון ובחברים מהיישוב. היית שחר של כולם, שחר של החבר'ה. שחר שלנו.
סיימת תיכון והמשכת להיות נחוש. נחוש להתגייס לטוב ביותר, לא מוותר לעצמך ולא מתייאש, מתגייס ליחידה מובחרת ונאבק על זכותך לשרת את המדינה באופן הטוב ביותר. והצלחת. התגייסת לגולני, שמח ומאושר. מפקדיך מספרים על חייל מצטיין, על אדם שהנתינה היא נר לרגליו. אין זה מפתיע אותנו.
שחר, אני רוצה לספר לך שב-1 בספטמבר, ביום הראשון ללימודים, פתחנו את הבוקר בטקס וייחדנו אותו לך. דיברנו עליך, סיפרנו, שיתפנו. 2,300 תלמידים מכיתה ז' ועד כיתה י"ב ישבו והקשיבו בשקט מופתי. אימא ועמרי היו שם גם, ושמעו את כל הצוות מספר על שחר האהוב.
שחר, באספות ההורים שהתקיימו בתחילת השנה סיפרנו עליך. חשוב לנו שכל הקהילה תדע מי אתה, איזה שחר אתה. כמה טוב, אהבה ונתינה היו בך.
בכל בוקר בבואי למשרד שתי תמונות שלך מביטות אליי. שתי תמונות שתלויות במבואה הראשית של החטיבה העליונה. אני רואה תלמידים נעצרים ליד התמונות שלך ומדברים. חלקם מכירים אותך וחלקם הכירו עם מותך.
נזכור אותך תמיד
סמל-ראשון שחר תעשה, לוחם בחטיבת גולני בן 20 מפרדסיה. נהרג ב-20 ביולי בתקרית הנגמ"ש בשג'אעיה שבמזרח רצועת עזה.
משפחות חללי צוק איתן כותבות. פרויקט מיוחד