הגיס רובי כותב על רמי כחלון
רב-נגד רמי כחלון הי"ד נולד בגבעת אולגה לפני 39 שנים, למד בישיבת בני עקיבא בית שמואל, ולאחר מכן התגייס לחטיבת הצנחנים. בסיום שירותו הסדיר כלוחם, נשאר לשירות קבע בתחום הלוגיסטי בגדוד 890 ובחמש השנים האחרונות בגדס"ר צנחנים. הוא הקים משפחה עם רעייתו פנינה, אחותי, והם זכו יחדיו לגדל ארבעה ילדים יקרים, יוסיאל, מאור, הלל ועמיעד.
למרות שבשנות הקבע שלו תפקידו היה בתחום הלוגיסטי, לאור עברו כלוחם הוא השתתף כפי יכולתו בפעילות מבצעית לצד מפקדי הגדוד, במבצע "חומת מגן", "עמוד ענן" ובמלחמת לבנון השנייה.
שירותו הצבאי התאפיין במקצועיות, במסירות ובאהבת תפקידו, כל אלה נבעו מהכרת החשיבות של משימתו, בדאגה לכל התחום הלוגיסטי לגדוד המבצעי.
השרות האיכותי אותו ביצע הביא להצטיינויות רבות שלו, בין השאר מצטיין חטיבת הצנחנים ומצטיין הרמטכ"ל.
מאפיין עיקרי באישיותו ובאופי שירותו היה האהבה הגדולה שהייתה בקרבו, אהבה לגדוד, אהבה לחיילים, אהבה למפקדיו ואהבה לפקודיו. האהבה הזו הייתה ממש כאהבת אב לבנו, ואכן חיילים רבים ראו בו דמות של אב, שדואג ואוהב ללא גבול.
שיטת פיקודו וניהול צוות כוח האדם שתחתיו הייתה מלאה דוגמא אישית, אמירות קצרות, ענווה עמוקה וחיוך תמידי. באופן זה רתם את פקודיו למשימה הלוגיסטית בגדוד.
בימי מלחמת "צוק איתן", במהלך טיפול בציוד של לוחמים שנפצעו בלחימה, רימון רסס התפוצץ ורמי נפגע מרסיסים שחדרו ללב ולגולגולת. רמי לא איבד את הכרתו, וכל העת, אף במהלך הטיפול והפינוי שלו במסוק, שאל שוב ושוב לשלום חייליו.
לאחר מאבק של חמישה ימים ביחידה לטיפול נמרץ בסורוקה, החזיר את נשמתו לבוראו והשאיר לפקודיו ולמשפחתו צוואת חיים להתגבר, להמשיך קדימה, להרים את הראש.
תהי נשמתו צרורה בצרור החיים.
רב-נגד רמי כחלון, נגד בחטיבת הצנחנים, בן 39 מחדרה. נפצע ב-22 ביולי בגבול רצועת עזה ומת מפצעיו חמישה ימים אחר כך בבית החולים סורוקה בבאר שבע
משפחות חללי צוק איתן כותבות. פרויקט מיוחד