האחות נוי כותבת על טל יפרח
פעם שמעתי מישהו אומר שפחדן מת כל יום קצת, אבל גיבור מת פעם אחת. טל שלנו, יפרח של כולם. נפל ב-21 ביולי 2014 בקרב בשג'אעיה במבצע "צוק איתן". כשמו כן הוא, נפל טל בעלות השחר כמו הטל שיורד לפנות הבוקר. טל הוא לוחם בסיירת "אגוז", ביחידת גולני, שעבר הכשרה מיוחדת וטירונות ארוכה של שנה וארבעה חודשים, שהכשירה אותו להיות הלוחם והאדם האמיץ שהוא.
טל שלנו הוא הבחור שתמיד מחייך, שתמיד יש לו משהו מצחיק להגיד. טל שלנו הוא הגבר של המשפחה. הוא אח של נוי וחבר של נועם. טל שלנו הוא נגן גיטרה מחונן שניגן בטיול שנתי בכיתה י"ב וכולם בהו בו פעורי פה. טל שלנו, היה התלמיד שלא לומד ומוציא ציונים מצוינים בלי להתאמץ ולהזיע כמו כל השאר. טל שלנו אהוב כל כך, אוסף חברים מכל המקומות, ללא הבדלים - כולם חברים של טל באופן שווה, והוא אוהב את כולם ומנסה להעניק כמה שרק ניתן. טל שלנו מלא נתינה, טל שלנו מלא אהבה, טל שלנו הוא גבר שבגברים, אך בו בזמן הוא יכול להיות רגיש כשפוגעים בו או באהובים שלו. טל שלנו מלא בתמימות, נשאר ילד גם בגיל 21, וכנראה שזה לא ישתנה לעולם.
אומרים, עדיף למות בעד ארצנו. אני חושבת שטוב שיש לנו ארץ למות בעבורה. טל, למרות גודלו הפיזי הקטן, כך הוא גדול במותו. נהוג לשבח אדם רק לאחר לכתו, אך טל זכה לשבחים רבים עוד בהיותו בחיים. זה טל שלנו, טל שנועד לתלפיות. טל עם החיוך הזוהר המתמשך שלא יורד לעולם מהפנים, טל שמספר בדיחות כל הזמן, טל שמרקיד את החבר'ה בצבא כשכולם שבוזים, טל שלא לומד למבחנים ומצליח ללא רבב, טל האח המושלם, טל החבר המאוהב, טל שמבטיח "הכל יהיה בסדר", ואומר בחצי חיוך, חצי פנים רציניות, "אני חייב להשתתף במלחמה אחת, אחרת בשביל מה התאמנתי?". טל האהוב על החברים, טל "הצדיק" של החברים בצבא, טל המאתר, טל המצטיין, טל שלא משנה איפה הוא נמצא - הוא אותו טל, רק עם תפאורה שונה. טל התמים, טל האכפתי, טל שרצה ללמוד תעשייה אזרחית, טל שהיה חוזר הביתה פעם בכמה זמן ומנסה לחלק את עצמו בין כולם, טל שמגיע הביתה עם תיק כבד ומחבק כל אחד כאילו הוא יחיד ומיוחד במינו, טל שמכין ארוחות רומנטיות לנועם שאתו כבר ארבע שנים, טל שמנסה לשמור את השלום בין כולם, טל שבסוף שמר על כולנו - שהחליט שהמדינה שלנו זה ערך עליון. טל מלח הארץ, טל - התגלמות הערכים של מדינת ישראל.
טל נפל למען המולדת, בן 21 בנופלו - הספיק הרבה, כמו שלא הספיק כלום. הוא היה חודשים ספורים לפני שחרור. הוא היה פצוע חצי שנה והחליט שבועיים לפני שהוא לא נוטש את החברים, ונכנס פצוע.
טל שלנו, אהבה שלנו, הוא זה ששמר על כל אחד ואחת שנשארו היום בחיים. בזכותו אנחנו פה, בזכותו אנחנו נחיה את החיים - כי הם חזקים יותר מהמוות. אנחנו נחיה חיים שלמים ומאושרים בשביל טל, כי הוא לא הספיק לעשות את כל הדברים שרצה.
כי במותו הוא ציווה לנו את החיים.
סמל-ראשון טל יפרח, לוחם חטיבת גולני, בן 21 מראשון לציון. נהרג בשעות הבוקר המוקדמות ב-22 ביולי בהיתקלות ברצועת עזה
משפחות חללי צוק איתן כותבות. פרויקט מיוחד