מי יוכל כמוך לאהוב?

הרעיה מוריה כותבת על יאיר אשכנזי

יקירי יאיר!

אין ספור מילים שיביעו,

אין ספור דמעות שימחישו,

אין ספור אנשים שהגיעו...

ואין קץ!

אין קצב לצער, לעצב...

אין קץ ליגון שהותרת, לפצע המדמם בליבי אין מרפא...

אין קץ לגעגוע שישנו ועוד ילווה...

בדמעתי אני קמה ובדמעתי נרדמת בלילה

"הייתה לי דמעתי לחם יומם ולילה"

ולמרות כל זאת, עדיין לא שבת ולא תבוא גם הפעם.

שלושת ילדיך עדיין מצפים,

שיבוא הרופא וירפא לך את הפצעים...

אולי סופרמן יגשים חלומות,

אולי אתה עוד תשוב להיות...

יאיר,

לימדת, חינכת, טיילת והדרכת אך מעל הכול את כולנו אהבת!

בלילות לא נמת, עלינו תמיד חשבת

בשבתות הקרות אף פעם לא התכרבלת,

אמרת "זה בזבוז זמן" ולטיול אופניים השקמת!

וכל העת לנו דאגת...

שחלילה לא נשתעמם...

אהבת לאהוב, ידעת תמיד מה יהיה לילדיך הכי טוב,

היית לי חבר אמת בכל מצב ואת ילדינו גידלת ממש כמו על עב,

עד שהגיע הנורא מכל בחודש "מנחם-אב"!

אך מי ינחמני יקירי?

מי יוכל כמוך לאהוב?

מי יהיה לי בנפש כל כך קרוב?

הבטחנו שלא משנה לאן נובל, נשאר חברים על אף טבעות הנישואין...

לא ניתן לזמן אותנו לשחוק אך זה, ענה לנו בצחוק!

על אצבעותיי עונדת שתי טבעות, שחלילה לא אשכח את הבאות...

היה היה וכך יהיה לעולם, ואני עוד הרבה שאלות אשאל

ואתה לא תשיב ולא יהיה לי מענה.

רוצה לקוות שאתה קרוב,

שאתה שומע ורואה וממשיך מלמעלה אותנו לאהוב...

רוצה לדעת שחלילה לא רע לך, שטוב!

אחריך הותרת אינספור שבילים,

אך הדרך היא אחת והמפה ברורה

מפה המובילה רק לטוב ולאהבה,

מפה שכל שביליה נועם ושמחה,

אהבת אדם ואהבת הארץ הקדושה

מפה שיש לה קול וגם תחושה

הלא היא נשמתך החיה בתוכי,

המדברת מגרוני ומעמקי נפשי

כי אתה יאיר הוא גם אני, ואף אחד לא יוכל לקחת ממך את אשר נטעת בי!

חצי ממך קבור באדמה

והחצי השני הוא אני,

אמשיך לחיות ולהחיותך

כי אני הוא אתה!

אוהבת , אשתך ואם יקיריך

רב-סמל ראשון יאיר אשכנזי, לוחם בחטיבת המילואים של בית הספר לקצינים, בן 36 מרחובות. נהרג ב-25 ביולי במהלך פעילות מבצעית בצפון רצועת עזה במסגרת מבצע "צוק איתן"


משפחות חללי צוק איתן כותבות. פרויקט מיוחד