יחידת ההנדסה למשימות מיוחדת (יהל"ם) נחשבת באחרונה ללהיט בתחום הפעילות המיוחדת, לאחר שבמטה הכללי החליטו להפוך אותה מיחידה שמסייעת ליחידות עלית אחרות, ליחידה שפועלת באופן עצמאי מעבר לגבולות המדינה. בזרוע היבשה, בסיס האם של יחידת יהל"ם, מייחסים את ההצלחה למפקד היחידה, סגן-אלוף סהר אברג'יל. בראיון לוואלה! חדשות, מגדיר אברג'יל את יהל"ם "מפלצת של יחידה", בזכות חלקה ההולך וגדל בפעילות שבצה"ל מתעקשים שהשתיקה יפה לה.
הדלתות כבר נפתחות מעצמן
אברג'יל הגיע ליחידה לפני כשנתיים, לאחר ששירת תחת פיקודו של תת-אלוף (מיל') צ'יקו תמיר באוגדת עזה, כשהוא חדור רוח של יוזמה והתקפיות. הוא ניסה לדחוף את היחידה לפעילות עצמאית, אך הפיקוד הבכיר לא מיהר לשחרר את החבל. עד שהגיע יום הנכסה, ביוני 2011. ביום שבו ציינו בעולם הערבי את פרוץ מלחמת ששת הימים, מאות מפגינים סורים צעדו לעבר הגבול עם ישראל בסמוך למג'דל שמס וביקשו לפרוץ את גדר הגבול. כדי להדוף את ההמון, חיילי צה"ל פתחו באש חיה. על פי דיווחים בסוריה, כעשרים מפגינים נהרגו באותו היום מהירי ומהפיצוצים בגבול הממוקש.
כדי להתמודד עם פיקוד הצפון נדרש לפעילות מבצעית מורכבת. מפקדי יחידות העלית הצביעו על יחידת יהל"ם כיחידה שהמתאימה למשימה. סא"ל אברג'יל נטל פיקוד על מבצע עצמאי, שנועד לסייע בהדיפת המפגינים - מתוך שטחה של סוריה. מפקד פיקוד הצפון דאז, אלוף גדי איזנקוט, שיבח את פעילותו באותו היום - ופתח לו את הדלת. מאז, אברג'יל לא צריך להידפק על דלתות מפקדי האוגדות כדי שיאפשרו לו לצאת לפעילות עצמאית מיוחדת. כעת היוזמה לכך מגיעה מהדרגים הבכירים בצה"ל.
השבוע השלימו לוחמי המסלול של יהל"ם תרגיל מסכם בבסיס האימונים אליקים בצפון הארץ, תרגיל המדמה צורות קרב שונות. לפני התרגיל, אברג'יל מקפיד לתת את הקרדיט הראוי לאנשים שבזכותם היחידה נחשבת לסיפור הצלחה. "מאחורי, כמפקד יהל"ם, יש לוחמים ומפקדים שמקריבים ומזיעים יום ולילה, מסכנים את חייהם כדי לממש החלטות", הוא אומר. "האמת היא שזה מקור הכוח שלי. הלוחמים. זו יחידה אחת, אבל בשונה מיחידות אחרות בצה"ל, אין עוד כמוה. היא מבצעת פעולות שרק היא יודעת לעשות. הלוחמים יוצאים לפעולות חוצות גדר וחייהם מוטלים על כף, אבל אי אפשר לרוץ לספר לחבר'ה. בניגוד לאחרים, אין להם את הלוקסוס הזה".
בתוך הצבא משבחים את אברג'יל על העשייה המבצעית של היחידה. "במקום שבו יש גיבוי יש יוזמה", הוא מסביר ומחייך, כמו נזכר במאבקים שניהל כדי לקבל אחריות על מבצעים מורכבים ומסובכים בגזרות השונות. "אני לא מקבל את זה כמובן מאליו שבדרגים הבכירים החליטו לתת לי יד חופשית, כדי שנהפוך מקבלני משנה ליחידה יוזמת. מיצינו את המפלצת שנקראת יהל"ם. הפוטנציאל של יהל"ם הוא אדיר ועד היום הוא היה בגדר פספוס. היום אנחנו מפעילים מבצעים יחידתיים ויודעים לשלב פעילות מהאוויר, מהים ומהיבשה, והשתיקה יפה בעניין היכולות".
הרמטכ"ל, רב-אלוף, בני גנץ טוען כי מספר הפעולות המיוחדות של צה"ל עלה בשנה האחרונה במאות אחוזים. אתם חלק מהעוגה?
"יש תחרות טובה בין היחידות. נוצרו אפילו שיתופי פעולה עם יחידות אחרות. במקרים אחרים פונים אליי מפקדי יחידות שחושבים שאנחנו ראויים יותר בגלל שיקולים מבצעיים".
יהל"ם היא יחידה מבוססת טכנולוגיה, שנעזרת רבות ברובוטים בהתמודדות עם אמצעי חבלה. כיצד עידן הקיצוצים משפיע עליכם?
"עוד רובוט או פחות רובוט לא יקבע אם ננצח במלחמה. איכות האנשים והרוח שלהם לנצח הן העיקר. הנחיתי את כל המפקדים שהמילה תקציב לא נשמעת ביחידה. קיבלת משימה - תעמוד בה. יצרנו תרבות של תירוצים, ואני מקווה שעקרתי אותה. שאף אחד לא יאמר לי שאי אפשר לעשות תרבות יום א' כי אין תקציב. לא מתקבל. אין דבר שאי אפשר לעשות. לא חסר ליהל"ם כלום, קיבלנו כלים ובמלחמה הבאה היחידה תעמוד בכל המשימות שייעדו לה".
אתם מתמחים בפירוק פצצות, בפריצה למבנים, באיתור מנהרות והשמדות ואפילו בלחימה במעמקי האדמה. במה התקדמתם בשנתיים האחרונות?
"הלוואי שיכולתי להציג את היכולות האמיתיות של צה"ל. אין הלימה בין הנתונים שבאמצעותם מפחידים את האזרחים, לבין היכולות הגבוהות והעצומות של צה"ל. האזרחים חשופים בעיקר לפאניקה מיותרת. הלוואי שיכולתי לחשוף את הכוח של היחידה כדי להבהיר כמה צה"ל חזק".
לפחות על פי ההכנות של צה"ל והפרסומים הזרים, מחכה ללוחמי צה"ל מערכת מנהרות ובנייה תת-קרקעית במתחמי לחימה שלמים ברצועת עזה ובדרום לבנון.
"איום המנהרות לא השתנה רק בעומק או באורך. זו לא מנהרה נקייה כמו בעבר, שיש לה פתח וגמרנו. היום, המנהרות מחוברות אחרת לשנייה; הן יהיו ממולכדות במטענים שחלקם מתוחכמים ומוסלקים, והדלתות שיובילו אליהן יהיו מורכבות לנטרול.
"בתחום המנהרות יהל"ם מקבלת את הנתח המשמעותי ביותר. משרד הביטחון וממשלת ישראל הגדירה זאת כאיום שצריך לחסל אותו. חד משמעית. לתחום המנהרות יש השפעה אסטרטגית על הלחימה והמצב הביטחוני".
אם מחר פורצת מלחמה, מה תעשה יהל"ם?
"אם תפרוץ מלחמה, היחידות של יהל"ם ירוצו לגבולות כדי להילחם מעבר לגדר. יהל"ם תתפצל ורובה יפעל רחוק מהגבול. חלק מהיחידה לסילוק פצצות יקבל אחריות על העורף בסילוק טילים ורקטות שהאויב שיגר לעברנו, ולא התפוצצו. כדי להיערך לאיום הרקטות שילשנו את היחידה לסילוק פצצות, שרובה נשען על מילואים. האיום הרקטי והפיזור שלו בשטח יהיה משהו שלא הכרנו עד היום. הכמויות יהיו גדולות ואנחנו מוכנים לאיום".
העובדה שמחסני הנשק של לוב נפרצו ואמצעי לחימה מסוגים שונים התפזרו במזרח התיכון משנה את אופן ההתמודדות של יחידת יהל"ם?
"יהל"ם מסתגלת למציאות. כל אמצעי חדש שמגיע לזירה נלמד היטב כדי שיהיה ניתן להתמודד עמו בבוא היום וזה כולל מטענים, טילים נגד טנקים, מוקשים ורקטות. המשימה הופכת לקשה יותר כשהאיום מורכב מכמה גורמים. אין בכל האיומים הללו משהו שיכול לעצור אותנו. זה מאתגר אבל לא בלתי ניתן להתמודדות. אנחנו מעריכים שבמלחמה הבאה הכול יהיה נסתר סליקים, מטעני גחון, מנהרות ומלכוד בעמוד הבית. אל מול כל אלה אנחנו מתרגלים טכניקות מתקדמות".
מעבר לתחכום הטכנולוגי של אמצעי הלחימה, האם העיסוק שלכם בחבלה קשה לעומת משימות של יחידות אחרות?
"זה לא סוד שהאיום על יחידת יהל"ם גדל מאוד בשנים האחרונות, ולא ניתן להתעלם מהפן המנטלי. אנחנו מטפלים בנושא ומקדישים לו תשומת רבה. אנחנו מסבירים שלא לכל משימה נדרשת אותה תגובה. אם יש לי מנהרה מסועפת אני יודע להשמיד אותה גם ללא ירידה פנימה. לעומת זאת כשחייל נחטף באמצעות מנהרה אין לנו דילמה והתשובה ברורה. נכנסים להילחם. אנחנו יודעים היום להילחם בתחום התת-קרקעי בצורה טובה מאוד".
כשאתה בוחן את כלל פעילות היחידה יש משהו שלא מרפה ממך?
"לידור מועלם ז"ל. חייל מנהלה שקיבל אירוע מוחי ביחידה. כל מוות של חייל הוא אובדן טראגי - בטח למשפחה אבל גם למפקד. כשחייל נהרג בקרב אתה מבין שזה היה חלק מהמשימה. כשהוא מתמוטט לך בידיים בפתאומיות אתה שואל למה. הייתי עם לידור, פיניתי אותו לבית החולים, וזה מתסכל אותי עד עכשיו שלא יכולתי לעשות כלום. זה האירוע הכי כואב שהיה לי בשנתיים האחרונות. זה ממש מכה בי כל פעם מחדש. משפחתו של לידור נכנסה למשפחת יהל"ם לנצח נצחים".
לפנייה לכתב אמיר בוחבוט: amirbohbot@walla.co.il