ישראל צוללת למעמקי הים ומיטב בני הנוער מתנדבים לשירות בצוללות של חיל הים. בשנתיים הקרובות אף ירחיב המערך את פעולתו כאשר יגיעו שתי צוללות נוספות שיצטרפו לשלוש הצוללות מסוג "דולפין" הפועלות בחיל ובשנת 2018 תגיע לישראל צוללת שישית. למרות התמיכה הגרמנית המשמעותית, לא תמיד היה נראה כי עסקאות אלה ייצאו לפועל.
סיפור הצוללות המתקדמות מתחיל בדיוני המטה הכללי שנערכו בתחילת שנות השמונים סביב שאלת האיום שמציב חיל הים המצרי - מולו נראה חיל הים הישראלי חיוור. בכירי חיל הים ואלופי המטה הכללי התנגדו לרעיון רכישת הצוללות. עלות רכישת הצוללות גבוהה וכן מחיר אחזקתן ובראייתם היה זה משגה להשקיע סכומי כסף אדירים בכלי התת מימי במקום לרכוש כמות גדולה של אוניות קרב.
ראש אגף התכנון דאז - האלוף אהוד ברק, ועוזר שר הביטחון לעניינים מיוחדים - האלוף ישראל טל, ניהלו שיחות מרתקות במטה הכללי על רמת השרידות הנמוכה של כלי השטח הימיים הקיימים ועל והעדפתם לבחור במסלול החשאי - צוללות. ברק סיפר השבוע: "אני וטליק (האלוף ישראל טל ז"ל א.ב) היינו מהראשונים שחזו את אובדן האפקטיביות של כלי השטח בחיל הים. אני ממש נאבקתי במפקד חיל הים כדי שייטה לכיוון הצוללות". גם כששוכנע מפקד חיל הים, הסיפור לא הסתיים. על מנת ליצור מאזן הרתעה יעיל, על חיל הים ליצור רצף שהייה בלב מעמקי הים ולכן משק הצוללות חייב להתעצם ולהתחדש בהתמדה.
גרמניה היא היצרנית היחידה בעולם של צוללות קונבנציונאליות ברמה ובאיכות של צוללות מדגם ה"דולפין". בעסקה הראשונה גילה הממשל הגרמני נדיבות גדולה ומימן עלות של שתיים וחצי צוללות. העוצמה שהן העניקו לחיל הים הייתה מובהקת ובמערכת הביטחון מיהרו לרקום מאחורי הקלעים עסקה נוספת לרכישת שתי צוללות אשר יגיעו לישראל בשנתיים הקרובות עם אופציה לרכישת צוללת שישית. המשא ומתן לרכישת השישית התחיל באופן חלק. צוותים משותפים סגרו את הפרטים הקטנים, אך אז הממשל הגרמני החל לגרור רגליים. לאחר הבהרות שנעשו ברמה המדינית, החליטה הקנצלרית אנגלה מרקל לאשר את העסקה. אז הגיע תורם של פקידי משרד האוצר הישראלי להתמהמה בטענה שאין איך לממן את הפרויקט עתיר הכסף. הגרמנים שוב גילו נדיבות מופלגת והחליטו לממן שליש מעלות הצוללת, לשלם למספנות בעיר "קיל" את התשלום הראשון לעסקה על סך 70 מיליון יורו, ולאפשר לישראל פרישת תשלומים ארוכת טווח שתתחיל רק בשנת 2014.
האוצר דפק על השולחן וטען שזה תקציב הביטחון הגדול מאז קום המדינה
גורמים במשרד הביטחון מספרים כי ראש מנהל הרכש במשרד הביטחון ,שמואל צוקר, גילה סבלנות נדירה ביחס לאנשי משרד האוצר למרות שהעסקה עמדה על סף פיצוץ מאחר והאופציה שניתנה לישראל על בסיס הסכם רכישת הצוללות הקודמות עמדה לפוג. אם העסקה לא הייתה נחתמת באותה עת היו אנשי משרד הביטחון נדרשים להתחיל את כל התהליך מחדש והסיכויים לרתום שוב את הממשל הגרמני נראו קלושים. אנשי משרד האוצר דפקו שוב על השולחן וטענו שתקציב הביטחון הנוכחי הוא הגדול ביותר מאז קום המדינה, אך אנשי משרד הביטחון השיבו כי את אותו הדבר ניתן לומר גם על תקציב החינוך והבריאות. הימים חלפו ובמשרד הביטחון ראו איך העסקה חומקת - עד שלחץ של כל הצדדים בישראל וגרמניה והתערבות של שר הביטחון הביאה לקידום העסקה שנחתמה בחודש שעבר בבית השגריר בברלין. הצוללת השישית שמוגדרת כגרסה הטובה ביותר מדגם ה"דולפין", תגיע לחופי ישראל בשנת 2018.
על פי פרסומים זרים, הצוללת תהיה ארוכה יותר בעשרה מטרים משאר הצוללות של החיל, היא תוכל לשאת טילים מתוצרת כחול לבן ובאמצעות מכ"ם מתקדם של חברת אלביט לאתר מטרות ברדיוס של 1,500 קילומטרים. לצוללת שני מכשירי פריסקופ, תא יבש ותא רטוב המאפשרים לשלוח צוללנים למשימות מחוץ לצוללת והיא מונעת על ידי שלושה מנועי דיזל ותאי דלק גדולים המאריכים את זמן שהייתה מתחת לפני המים. טווח פעולתה קרוב ל- 13,000 קילומטרים לצלילה בעומקים של 350 מטרים והיא יכולה לשהות 30 ימים בלב ים.
שלושת הצוללות הפועלות כיום בשירות חיל הים מצלמות באופן חופשי מטרות באזור המזרח התיכון תחת עמימות מוחלטת. לישראל אין עומק אסטרטגי - מותניה צרות והיא חשופה לטילים מכל עבר ועל כן עוצמתה ושרידותה נשענת באופן מהותי גם על מערך הצוללות. נוכחות הצוללות במעמקי הים באזורים לא ידועים ויכולתן, על פי פרסומים, לשגר טילים בעלי ראשי קרב גרעיניים, תגרום לכל גורם עוין לישראל לחשוב פעמיים.
לקריאה נוספת
ברק הגיע לברלין לחתום על עסקת הצוללת השישית
בדרך לישראל: צוללת הדולפין הרביעית של חיל הים
"ישראל הפשירה כספי הרשות תמורת צוללת גרמנית"